בעקבות בדיקה שביצע המשרד להגנת הסביבה, הוגשו בחודש דצמבר 2010 לבית משפט השלום, ארבעה כתבי אישום כנגד ארבע חברות הדלק הגדולות פז, סונול, דלק ודור-אלון.
מכתבי האישום עולה לדברי המשרד, כי בשטח תחנות הדלק הותיקות (שהוקמו לפני שנת 97) נמצא כי 93% אחוז משטח הקרקעות מזוהמות ובשליש משטחי תחנות אלו נמצא גם שהזיהום חלחל למי התהום.
חברת דור אלון אשר ברשותה ובבעלותה תחנת דלק פנימית בתחומו של קיבוץ עין כרמל, נקנסה בסך של 500 אלף שקלים ע''י בית משפט השלום בחדרה. קיבוץ עין כרמל אשר הפעיל את התחנה נקנס גם הוא בסך של 100 אלף שקלים.
מלבד החברה והאגודה השיתופית המפעילה את קיבוץ עין כרמל, הועמדו לדין מרכזי המשק ומתפעל התחנה, וכן נושאי משרה נוספים בחברת הדלק.
כתב האישום נשא שישה אישומים שעניינם עבירות של זיהום מים לפי חוק המים, ועבירות שונות לפי תקנות המים, אי התקנת מפריד דלק ופיאזומטרים, אי עריכת בדיקות אטימות, אי נקיטת אמצעים להפסקת דליפה ואי ניקוי שנגרם מדליפה, אי טיפול באתר מזוהם בדלק.
על פי עובדות כתב האישום המקורי, בשנת 2000 הופרו תקנות המים כמפורט לעיל, ונשלחה התראה על פי חוק המים. כן התגלה זיהום במי התהום בקידוח סמוך לקיבוץ, והוצא צו לתיקון המעוות על ידי נציב המים דאז להפסקת הדליפה ולנקיטה באמצעים נוספים. הנאשמים סגרו את תחנת הדלק וזומנו לשימוע על ידי המשרד, אך לא ביצעו את הפעולות שנדרשו לבצע בעקבותיו.
סקר לאפיון מי תהום העלה כי נגרם זיהום קרקע ומי תהום שמקורו בתחנת הדלק. הדרישות שפורטו בהתראה נוספת, מאוחרת יותר, לא בוצעו אף הן.
לאחר ניהול פרשת התביעה, וטרם ניתנה החלטה בטענת "אין להשיב לאשמה" מטעם הנאשמים, נרקם הסדר טיעון בין הצדדים. במסגרת ההסדר הודו והורשעו חברת אלון וקיבוץ עין כרמל. יתר הנאשמים נמחקו מכתב האישום, אשר תוקן בהסכמה.
בית המשפט אישר את הסדר הטיעון שנקשר בין הצדדים בחודש אפריל, והטיל על הנאשמים כאמור את העונשים הבאים: על חברת דור אלון נגזר קנס בסך של 500,000 ₪, וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך 3 שנים באותו הסכום; על קיבוץ עין כרמל נגזר קנס בסך של 100,000 ₪, וכן חתימה על התחייבות להימנע מעבירה דומה למשך 3 שנים באותו הסכום; כמו כן הוצא צו לביצוע הסדרה סביבתית בקרקע, כמוסכם בין הצדדים וכמפורט בגזר הדין.
מי התהום מהווים מקור עיקרי למי שתייה בארץ, ומזה מספר שנים קיימת ירידה באיכותם עקב בעיות של זיהום מדלקים. בארץ ישנם מספר מוקדי זיהום של מי תהום שנגרמו בעיקר כתוצאה מפגיעה רשלנית של ציוד מכני כבד בקווי הולכה תת-קרקעיים וקורוזיה של מכלי דלק וצנרת תת-קרקעיים. הפוטנציאל לזיהום קרקע ומים ודלקים הינו ממקורות שונים, בכללם כ- 1000 תחנות דלק ציבוריות, מהן כ- 280 תחנות הממוקמות מעל אקוויפר החוף, מאות תחנות דלק פנימיות, ועוד כמות לא ידועה של תחנות דלק פיראטיות ומיכלי דלק על-קרקעיים ותת-קרקעיים, שנעשה בהם שימוש בתעשייה, בחקלאות, במחנות צבא ובבתי מגורים.
