ענף החלב בישראל עובר בשנים האחרונות שינויים רבים שחלקם קשורים לתהליכים המתרחשים בארץ, כגון עלייה בביקוש לחלב ומוצריו, וכן שינויים גלובליים בענף החלב, כגון שינויים במחירי מספוא מיובא ומקומי ובמחירי אבקות החלב, שינויים בשערי החליפין, כניסה של מדינות חדשות לענף, כדוגמת סין ושינויים אקלימיים, המובילים להתחממות גלובלית ועלייה בתדירות פגעי טבע.
שנת 2010 התאפיינה בעלייה בביקוש לחלב ומוצריו בגובה של כ- 2.5%, בזמן שהגידול באוכלוסיה נאמד בכ- 1.9% כלומר, נרשמה עלייה קלה בצריכה הממוצעת לנפש (0.6%).
על פי נתוני משרד החקלאות ומועצת החלב צריכת מוצרי החלב לנפש בשנת 2010 הייתה שקולה לכ- 180 ליטר חלב בשנה, או כ- 900 כוסות חלב. הצריכה לנפש של מוצרי חלב נחלקת בישראל לחלב שתייה – כ- 56 ליטר, תוצרת ניגרת ומעדנים – כ- 24 ליטר גבינות לבנות – כ- 52 ליטר (13 ק"ג), גבינות קשות – כ- 46 ליטר (4.4 ק"ג).
תנובת החלב לפרה בישראל היא הגבוהה ביותר בעולם! הישג זה יש לזקוף בראש ובראשונה לרפתני ישראל, וכן למערכות המחקר וההדרכה של משרד החקלאות המלוות אותו. התנובה הממוצעת לפרה בשנת 2010 עמדה על 11,667 ק"ג לפרה בממוצע, המדובר בעלייה קלה בהשוואה לתנובה בשנה הקודמת. מספר הרפתות בארץ עמד בסוף 2010 על 951 (כ- 3,000 רפתנים), לעומת 1,445 בסוף שנת 1999 ירידה של כ-30%. לעומת זאת הייצור הממוצע לרפת עלה בכ- 64%.
ישראל יכולה רק לקנא במדינות המפותחות ביחס לצריכת חלב ומוצריו – תושב מדינות מערב אירופה וסקנדינביה צורך בין כ- 300 לכ- 350 ליטר חלב לשנה, תושב אמריקאי צורך כ- 210 ליטר. ישראל נמצאת ברמות דומות לרמות הצריכה בארגנטינה. ביפן, ארץ האורז, צורכים כ- 100 ליטר לשנה בממוצע לנפש.
