בשבועות האחרונים נרשמה עליה תקופתית של ריבוי מדוזות הן בים התיכון, והן באזורי חוף אחרים.
מחקרים של תופעת ריבוי המדוזות מצביעים על מגוון הפרעות אנושיות העלולות לתרום לשגשוג אוכלוסיות המדוזות בעשורים האחרונים, ביניהם: אוטריפיקציה (העשרה בחומרי הזנה), דייג-יתר, התחממות גלובלית ועליה במצעים קשיחים מלאכותיים. גורמים נוספים, כמו פגיעה באוכלוסיות של טורפי העל ויצירת גופי מים אוליגוטרופים, גרמו ככל הנראה לדיכוי השליטה של דגים בעלי אנרגיה גבוהה ויונקים ימיים במארג המזון, ועליה בשליטת המדוזות.
בחופי הארץ שלטה במשך שנים רבות המדוזה המצויה ריזוסטומה (Rhizostoma pulmo), אולם מאז הגעת החוטית הנודדת (Rhopilema nomadica), באמצע שנות ה-80, היא כמעט נעלמה. בהפלגת סקר שנעשתה בשבוע שעבר על ידי מפקחי אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה באזור הדרום, נצפה נחיל מדוזות מול חופי אשקלון, שהתפרס על שטח של כ-15 קמ"ר - מקו החוף ועד למרחק של 1.5 מייל מהחוף ומחופי אשקלון הצפוניים ועד הגן הלאומי בדרום. מרבית המדוזות היו חוטית נודדת, כ-8% מהן מסוג מדוזה מצויה וכ-1.5% פילוריזה (Phyllorhiza punctata) שנצפתה לראשונה בים התיכון ב-1965 מול חופי ישראל.
נחילי המדוזת מסוג החוטית הנודדת פוגעים בתיירות, בענף הדייג ובמתקנים חופיים. הנחיל השנתי גורם בכל שנה לנפגעים הסובלים מצריבות, כוויות ואף התקפי אלרגיה. גם ענף הדייג נפגע - דייג מכמורת ורשתות מופרים עקב סתימת הרשתות ואי יכולת למיין את השלל. במקרים מסויימים, דייגים אף משליכים שלל מלא של גרירה, מפאת נוכחות עצומה של מדוזות רעילות בתוך הרשת.
סתימת-מדוזות בצינורות יניקה מאיימת על מתקני התפלה, על מערכות קירור של כלי שייט ועל תחנות כח. בשבוע שעבר כוסתה רצפת אזור המסננים של צינורות מי הקירור בתחנת הכח אורות רבין במדוזות, שגלשו ממיכלי פינוי הפסולת הנלכדת במסננים. עד כה לא נמצא פתרון לטונות של מדוזות שנאספו בתחנת הכח.
אסון אקולוגי?
מחקרים מצביעים על כך שלהתפרצויות של המדוזות בים, השפעה שלילית גם על האטמוספירה. המדוזות המתרבות בים בשיעור צמיחה חד, מתפרקות למסה אורגנית המכילה אחוז גבוה של פחמן, אותו החיידקים לא מסוגלים לספוג בצורה יעילה. במקום להשתמש בחומר הכימי לצמיחה, נושפים החיידקים את הפחמן החוצה, כפחמן דו-חמצני, ומביאים בכך לפליטה רבה יותר שלו אל האטמוספירה. בנוסף, הים סופג במשך שנים כרבע מהפחמן הדו-חמצני המיוצר על ידי האדם, והמים הופכים לחומצתיים - תופעה הפוגעת קשות בשוניות האלמוגים. תוספת הפחמן הדו-חמצני הנוצר עקב תמותת המדוזות מגבירה את קצב השינוי.
