תצוגה ארכיאולוגית חדשה שהקימה רשות העתיקות, המציגה את התפתחות אמצעי המסחר שהיו מקובלים בעולם באלפי השנים האחרונות, נחנכה אתמול (18/7) בבניין משרדי בנק מזרחי-טפחות ברמת גן.
למרות שנדמה כי כסף ומטבעות היו תמיד איתנו, הרי שבפועל, השימוש ב"כסף פרמיטיבי" (חפצים בעלי ערך מוסכם בסחר חליפין) כאמצעי תשלום התפתח לפני כ-4400 שנה, והשימוש במטבעות כפי שאנו מכירים אותם היום, החל לפני 2700 שנה.
התצוגה, הכוללת כ-250 חפצים, סוקרת שלושה פרקים נבחרים בתולדות הכסף: המצאת הכסף ומטבעות, סמלי דת ושלטון בארץ ישראל הקדומה המופיעים על גבי מטבעות, ויוקר המחייה לפני אלפיים שנה.
מלבד מטבעות עתיקים, שחלקם התגלו בשנים האחרונות בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות וחלקם הגיעו מאוספי אוצרות המדינה, מוצגים גם בצעי כסף (מתכות יקרות ששימשו לתשלום לפני המצאת המטבע) נדירים ומשקולות "שקלים" – יחידות משקל ששימשו למדידה ולקניית מוצרים כגון בקר ותבואה.
החלק העוסק ביוקר המחיה בעת העתיקה מציג, בין השאר, מערכת מוניטארית של האמפריה הרומית ושל ארץ ישראל כחלק מהאמפריה. מטבע כסף רומי, שנקרא בספרות חז"ל דינר או זוז, שימש לחישובי מחירים בארץ ישראל בתקופה הרומית. באופן מעשי, עד למרד הגדול בשנת 66 לסה"נ השתמשה האוכלוסייה בארץ במטבע כסף, ה"שקל" מהעיר צור שבדרום לבנון, וב"פרוטה" - מטבע ברונזה קטן, לעסקאות יום-יומיות.
מקורות בני התקופה מספקים מידע רב על יוקר המחייה: שכר יומי של רב היה 2 דינר כסף, כיכר לחם עלה 16 פרוטות ברונזה (דינר היה שווה 192 פרוטות), ואמפורת שמן זית עלתה 4 דינרים כסף. ביקור בבית מרחץ עלה פחות מפרוטה, אך ערכת קוסמטיקה של אישה עשירה יכולה הייתה להגיע לשווי של כ-500 מטבעות זהב.
עד למאה ה-19 לסה"נ, חברות רבות בעולם כלל לא השתמשו במטבעות. במקום זאת, הן השתמשו "בכסף פרימיטיבי" - חפצים בעלי ערך מוסכם בסחר חליפין. בחלק של התערוכה, העוסק בהמצאת הכסף והמטבעות יש מספר דוגמאות של החפצים המרתקים הללו מפרס, אפריקה, דרום –אמריקה וסין, באדיבות מוזיאון ארץ ישראל, תל-אביב.
רוברט קול, אוצר התערוכה מטעם רשות העתיקות, מספר כי "בעת העתיקה היו היהודים בין העמים היחידים שהתנגדו להצגת דיוקן השליט על מטבעות. זאת, בשל הדיבר השני בעשרת הדיברות, האוסר על עשיית פסל ותמונה. על כן, במטבעות היהודים שמוצגים בתערוכה, לא ניתן לראות כמעט בכלל דימויים פגאנים. במקום זאת, הופיעו סמלים תנ"כיים וכתובות שהזכירו את ההמשכיות של בית דוד. כן הותר השימוש בתאורי מלכות ושלטון כגון קרן שפע, נזר וסוכך, אך בצורה שלא פגעה ברגשותיהם הדתיים של היהודים."
מוצג מיוחד בתערוכה בבנק מזרחי-טפחות הוא דימות (צילום ספקטרלי מיוחד) של חוזה הלוואה ומשכנתה נבטית עתיקה משנת 93/94 לסה"נ. החוזה, הכתוב בארמית-נבטית על פפירוס והתגלה ב-1961 בידי פרופ. יגאל ידין "במערת האיגרות" שבנחל חבר במדבר יהודה. שמור היום באוספי המגילות של רשות העתיקות. בחוזה מבטיח גבר נבטי להחזיר לאשתו הלוואה שלקח מהנדוניה שלה. המושג "משכן" מופיע בתעודה מספר פעמים.
התצוגה תהיה פתוחה לקהל עד סוף החופש הגדול (ה-31 באוגוסט), בבניין המשרדים של בנק מזרחי טפחות, רח' ז'בוטינסקי 7.
ימים א-ה: 12:00-10:00 , 18:00-16:00
יום שישי: 12:00-9:00
