הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


חבלה חמורה התגלתה לאורך 20 ק''מ של גדרות שטחי מרעה בצפון


גדר הבקר בשטחי המרעה של קיבוץ גלעד ומושב גבעת ניל''י נחתכה על ידי אלמונים. הבוקרים מעריכים כי החבלה לאורך 20 הקילומטרים של הגדר הינה ככל הנראה מעשה נקמה של רועים מוואדי ערה, לאחר שועדת התכנון והבניה האזורית הוציאה צו הריסה לרפת לא חוקית שהקימו בשטח אש באזור. הבוקרים: חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותנו יותר עקב הנזקים החוזרים ונשנים, מאחר והפגיעות כבר הפכו לשיטה

מערכת פורטל החקלאות  20-7-2011


גדר בקר באורך של 20 ק''מ בשטחי המרעה של קיבוץ גלעד ומושב גבעת ניל"י נחתכה על ידי אלמונים. הבוקרים מעריכים כי החבלה בוצעה ככל הנראה כנקמה של רועים מוואדי ערה, לאחר שועדת התכנון והבניה האזורית הוציאה צו הריסה לרפת לא חוקית שהקימו בשטח אש באזור.

שטחי המרעה של קיבוץ גלעד וגבעת ניל"י גובלים בשטחי המרעה של הכפרים הערבים בוואדי ערה ובכל שנה נפגעים הבוקרים מגנבות ומחבלה בגדרות. הנזק הנוכחי בגדר מסתכם ב-200 אלף שקלים ולדברי הבוקרים הנזק המצטבר לאורך השנים מגיע למיליוני שקלים.

רון מרדכי, בוקר מקיבוץ גלעד אומר כי רק בשנתיים האחרונות נחתכה הגדר כבר שלוש פעמים, ובנוסף לחבלות ברכוש חקלאי, נגנבים בממוצע בכל שנה עשרות ראשי בקר בסדר גודל של 3,000 ₪ ויותר כל אחד. ''בלתי אפשרי לשמור על עשרות קילומטרים של גדרות, הפרושים על פני שטחי מרעה נרחבים. הנזק הוא גדול, מלבד הנזק הכספי. עבודת השטח לרכישה והקמת הגדר בשנית אורכת זמן רב. בנוסף לכך, היעדרותה של הגדר מאפשרת לבקר לנוע מחוץ לתחומי האזור וכן גורמת לגניבות נוספות. למשמר הגבול יש בסך הכל 3-4 סיורים בכל אזור הצפון, אלו אמצעים דלים ביותר לנוכח הפגיעות והגניבות החמורות המתרחשות יום יום ופוגעות בפרנסתנו. לא נוכל גם לעבוד ביום וגם להיות שומרים בלילה''

עוד אומר מרדכי, כי סכסוכים על אדמות מרעה היו ויהיו, אך לדבריו על המדינה למצוא פתרון ארוך טווח לבעיה, שיהיה מקובל גם על הרועים הערבים, אשר חשים נפגעים ומכלים זעמם בתושבי הקיבוצים והמושבים שבאזור ופוגעים בענף הבקר. ''המדינה חייבת להבין כי אנחנו משמשים שק איגרוף ותגובה לכל פעולה מול אנשי וואדי ערה. חברות הביטוח לא מוכנות לבטח אותנו יותר עקב הנזקים החוזרים ונשנים, מאחר והפגיעות כבר הפכו לשיטה. עבודת האדמה והעבודה עם עדרי הבקר הינה ציונות לשמה, מאחר ואנו שומרים על שטחי הלאום. במידה ולא נהיה כאן, יפלשו לכאן גורמים זרים. אם המדינה רוצה שנחזיק בשטחי הלאום, עליה לפעול בהתאם'' אומר מרדכי.

ליאל אלישע פקח הסיירת הירוקה באזור אומר כי צו ההריסה לרפת הלא חוקית שהוקמה על שטחי האש בוואדי ערה, חימם ככל הנראה את המצב הרגיש באזור, ואחריו הגיעה החבלה בגדרות ''כאשר נחתם ההסכם על שטח האש, גלעד וגבעת ניל"י ויתרו על שטחים רבים, הרועים הערבים ממשיכים לרעות בשטחי האש ללא אישור בטענה כי שטחים אלו שייכים למשפחותיהם כבר דורות רבים''. לדברי אלישע, עוד טרם החבלה התקבלו התרעות מאנשי הכפר כי "הולך להיות בלגן", אבל באמצעים הקיימים אין שום דרך להגן על הבוקרים.

חיים דיין מנכ"ל ארגון מגדלי בקר לבשר אומר, שמדינת ישראל באמצעות כוחות הביטחון חייבת למצוא פתרון לבעיה שכבר הפכה מזמן למכת מדינה ולהעניק הגנה לבוקרים הנמצאים בשטח ושומרים בגופם וברכושם על האדמות "אם המדינה תזניח את חקלאיה היא עלולה לגלות שהיא איבדה את השליטה על עשרות ומאות אלפי דונמים בכל הארץ. הצפון הפך למערב הפרוע, ללא דין וללא דיין וחוסר ההרתעה מקל על העבריינים ומאפשר להם לפעול כמעט באין מפריע, וזאת בזמן שחקלאים טובים ורבים רואים את עמל חייהם קורס לנגד עיניהם"