מחקר חדש של הכנסת קובע כי ענף החלב בארץ מקופח. "בעולם המפותח מקובלים מנגנוני התערבות, רגולציה ופיקוח. בחלק מהמדינות שקיים בהן שוק משוכלל וחופשי כמדינות באירופה ובצפון אמריקה, מקובלת התערבות ממשלתית ותמיכה בחקלאות ובמשק החלב", נכתב במחקר.
משק החלב במדינות המפותחות, כרוב רובם של ענפי החקלאות במדינות אלו, מסובסד באמצעות תמיכות ישירות ועקיפות ומכסי מגן. התמיכות הממשלתיות הן כלי מרכזי בסיוע של הממשלה לחקלאות. הן נועדו לאפשר את המשך קיומה של החקלאות במדינות המתועשות - מדינות שבהן היתה החקלאות צריכה להתמודד עם היצף של תוצרת זולה ממדינות שבהן כוח העבודה ואמצעי הייצור זולים יותר ועם כוח המשיכה ההולך וגובר של הענפים הלא-חקלאיים.
מחלקת המחקר של הכנסת השוותה את הרגולציה בענף ייצור החלב באיחוד האירופי, בשוויץ, בארצות הברית ובקנדה. מהמסקנות עולה כי באותן מדינות שנבחנו, נהוגים מנגנוני תמיכה ממשלתיים משמעותיים עבור החקלאים והרפתנים לצד תמיכות עקיפות, כגון מתן אפשרות להתאגדות והתארגנות כחלופה לתחרות, תיאום מחירים ומכסות ייצור והגנה מפני יבוא.
לפי המחקר, משק החלב באיחוד האירופי הוא מהגדולים והחשובים בעולם. חקיקה שמסדירה את התמיכות במשק החלב קיימת מאז שנת 1964, אז הוגדר מחיר המטרה בכל המדינות החברות בשוק האירופי המשותף. החקיקה עברה שינויים והתאמות בשנים 1968 ו-1998, ומאז הוחלה היא מוארכת תוך התאמות למדיניות החומש במסגרת המדיניות החקלאית האירופית (CAP). כיום כ-%13 מהייצור החקלאי באיחוד האירופי הוא של משק החלב. תמיכה בחקלאות היתה ונותרה סעיף ההוצאה העיקרי של האיחוד האירופי. %40 מתקציב האיחוד האירופי – כ-57 מיליארד יורו בשנת 2010 – ניתנו לתמיכות בחקלאות; 39 מיליארד יורו היו תמיכות ישירות. חלק ניכר מהתמיכות הישירות הניתנות למשק החלב כלולות בסעיפים תקציביים אחרים, ואינן מוגדרות כסובסידיות ייעודיות לענף החלב. התמיכות ניתנות לענף החלב מתוך הכרה (המעוגנת בחקיקה) בחשיבותו הסוציו-אקונומית של משק החלב לחקלאות באירופה, ובייחוד לפריפריה ולמרחב הכפרי. מטרת-העל של החקיקה היא הבטחת קיום בכבוד של העוסקים בייצור חלב. במהלך השנים נעשו פעולות מגוונות אשר תכליתן להבטיח את קיום המגזר הזה.
האיחוד מתחייב למחיר מינימום לחלב, לאבקת חלב ולחמאה, ומעניק תוכניות סיוע. מכסות החלב באיחוד יבוטלו ב־2015, ואותן תחליף סובסידיה ישירה למגדלי החלב ולהליך השינוע והעיבוד של חלב ומוצריו.
בישראל אין כיום תמיכות כספיות ישירות של המדינה לענף החלב. מכסות החלב ומחיר המטרה שצפויים לעבור שינויים בעקבות הרפורמה, אמורים להגן על ייצור החלב המקומי לצד המכס על יבוא מוצרי חלב. בישראל אף נאסר על יצרני החלב להתאגד לצורך קביעת מחיר, ומדינת ישראל אינה נותנת סובסידיות לצורך יצוא חלב ומוצריו. המחקר מעלה תמיהות בנוגע לנסיגה הצפויה והמנוגדת לעולם המערבי, מצדה של הממשלה.
יו"ר הלובי החקלאי בכנסת ח"כ שי חרמש טען בתגובה למחקר כי "רק בישראל אין שום תשלום ישיר למגדל בקר בגין העובדה שהוא קם בבוקר. בכל העולם יש סובסידיות בלי קשר לייצור. רק בישראל מבטלים את המכס על מוצרי חלב". לדבריו, "ועדת קדמי פעלה בפזיזות. לקח שלוש שנים לחוקק את חוק החלב, ואז בשלושה שבועות ריסקו את החוק. ההמלצות מחזקות את הריכוזיות במשק. רפתות קטנות יתרחבו רק על ידי השתעבדות לבעלי ממון".
למסמך המלא
לחצו כאן
