הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


לקראת החגים: מותר לייבא אתרוג אחד בלבד לכל נוסע


משרד החקלאות מאפשר לנוסעים המגיעים לישראל להכניס באופן אישי אתרוג אחד לכל נוסע, אותו יש להציג בשדה התעופה בפני נציג משרד החקלאות או המכס. הכנסת שלושת המינים האחרים - ערבה לולב והדס אסורה. משרד החקלאות פועל באופן רציף על מנת להבטיח אספקה סדירה של ארבעת המינים בתחומי ישראל לכל דורש

מערכת פורטל החקלאות  20-9-2011


בימי החגים הפעילות בנתב"ג בעיצומה, וכך גם ניסיונות ההברחה של תוצרת חקלאית טרייה לישראל. בימים כתיקונם מבצעים פקחי הסגר צמחים במשרד החקלאות ביקורות שגרתיות בטיסות הנכנסות לישראל, ובחגים מתהדקת הביקורת נוכח ריבוי הטיסות וניסיון העבר, המלמד על ריבוי ההברחות בתקופה זו של השנה, כגון ארבעת המינים, דבש ורימונים.

הניסיונות להברחת כמויות גדולות של אתרוגים לישראל היא תופעה מוכרת עמה מתמודדים פקחי ההסגר מדי שנה. בשנים קודמות נתפסו משלוחים ומזוודות מלאים באתרוגים, בעיקר מאיטליה צרפת ומרוקו. טיסות מאזורים ''מועדים'' נבדקות בתקופת החגים באופן קפדני ודפי מידע בנושא מופצים בין סוכנויות נסיעות, בתי כנסת בחו"ל ושדות התעופה.

משרד החקלאות פועל באופן רציף על מנת להבטיח אספקה סדירה של ארבעת המינים בתחומי ישראל לכל דורש, לשם קיום מצוות חג הסוכות, ובשנים האחרונות אף מאשר יבוא אתרוגים מפוקח מקלבריה וממרוקו.

במשרד מבקשים להבהיר כי כל נוסע המגיע לישראל רשאי להכניס עימו לתחומי המדינה אתרוג בודד אחד, ובעת כניסתו עליו להציגו בפני נציג השירותים להגנת הצומח הנמצא בשדה התעופה או בנמל, ובהיעדרו בפני נציג המכס. נציג משרד החקלאות יבדוק את האתרוג בכדי לאשר שאין בו נגעים ומזיקים.

הכנסת שאר המינים – לולב, הדס וערבה אסורה, שכן לא ניתן לבדוק אותם בנמל התעופה, וכניסה בלתי מבוקרת שלהם טומנת בחובה סכנה מוחשית של החדרת נגעים המסוכנים לבריאות האדם והצומח, ופוטנציאל לגרימת נזק בלתי הפיך.

מאיר מזרחי, מנהל השירות להסגר צמחים, בשירותים להגנת הצומח ולביקורת במשרד החקלאות: "במהלך החגים נכנסים ויוצאים מישראל נוסעים רבים. חשוב לזכור כי אין להכניס שום תוצרת צמחית ממדינות אחרות לישראל. ייבוא צמחים ומוצרי צמחים מחו"ל ללא פיקוח, עלול להחדיר נגעים בעלי פוטנציאל גרימת נזק בלתי הפיך, לצומח ולחקלאות במדינת ישראל וכן לתחלואה בבני אדם וצמחים. הנזק הנגרם כתוצאה מחדירת נגעים חדשים מתבטא במספר מישורים שכל אוכלוסיית המדינה משלמת את המחיר עליה, ביניהם פגיעה ישירה בבני אדם ובבעלי חיים, ייקור התוצרת החקלאית, פגיעה באיכות התוצרת, פגיעה בייצור החקלאי, סגירת שוקי ייצוא, פגיעה בסביבה ובאיכות החיים".

האתרוג משתייך למשפחת ההדרים (שם מדעי: Citrus) שאליה משתייכים גם התפוז, הלימון, האשכולית, המנדרינה, הקלמנטינה, הפומלו, הפומלית ורבים אחרים. עצים אלה גדלים בישראל באופן מסחרי ולנוי בהיקפים גדולים ועד היום לא היה יבוא של פרי הדר לישראל. היקף הגידול המקומי של אתרוגים הינו כ- 1,000 דונם המניבים כמיליון אתרוגים בקרוב וכולו מיועד לשוק ארבעת המינים. הביקוש בישראל הוא לכ- 700,000 יחידות בקרוב מדי סוכות. 300,000 יחידות נוספות מיוצאות מדי שנה לקהילות יהודיות בעולם. מחירי האתרוגים נקבעים על פי רמת ההידור שלהם והקהילה הצורכת והם נעים בדרך כלל בין 10 ₪ ל- 500 ₪. המחיר הממוצע לצרכן לאתרוג הינו כ- 40 ₪. כל קהילה צורכת הידור אחר - אתרוג תימני, שהוא אתרוג ענק ממדים, אתרוג מרוקאי, אתרוג שגדל בחבל קלבריה שבדרום איטליה אותו צורכת קהילת חב"ד ועוד.