הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הנצחה דרך החקלאות


בקריית החינוך בלטרון הוקם חדר הנצחה מקורי: באמצעות סיפורה של החקלאות בארץ ישראל מ-1900 עד 1967, מנציחים את זכרם של האחים השריונאים - סא''ל דן ספיר ז''ל בעל עיטור המופת וסרן יוסי ספיר ז''ל - שנפלו באותו יום במלחמת יום כיפור

חני סולומון, הזמן הירוק  6-10-2011


יש דרכים רבות ומגוונות להנציח יקירים שנפלו במלחמות ישראל. משפחת ספיר מקיבוץ גת איבדה שניים מבניה, את האחים דן ויוסי ספיר ז”ל. האחים היו קשורים בחייהם ובעבודתם לחקלאות. וזאת גם הסיבה שחדר ההנצחה שהוקם לזכרם הוא חדר ללימוד ה”מורשת החקלאית בארץ ישראל”. החדר הוקם בקריית החינוך לערכים וטבע שביד לשריון בלטרון. הרעיון מבטא את אופיים ואורח חיי האחים שנקטע בפתאומיות.

חלק מרעיון ההנצחה הוא הענקת ארבע מלגות למצטיינים בחקלאות: לשני מדריכים חקלאיים ולשני חקלאיים מצטיינים. כולם נבחרים ביד נציגי העמותה שהם חברים בוועדה מקצועית מטעם שה"מ ‏(שירות ההדרכה והמקצוע‏). חדר ההנצחה הפעיל במגוון פעילויות, מזמן למקום תנועה רבה של חיילים בכל הדרגות. חיילים רבים מגיעים לשבוע חינוך מרוכז באתר, וכך זוכים ללמוד על תחילת ההתיישבות החקלאית בארץ, משנת 1900 ועד 1967.

בקריית החינוך בלטרון מתקיימות סדרות חינוך, שבכל מחזור משתתפים כ-250 חיילי צה"ל מכל החילות והזרועות. האתר פתוח גם לכלל האזרחים בשעות הפתיחה המקובלות. דני דרורי מניר בנים, חבר פעיל ב"עמותת קרן ספיר", הוביל עם גורמים נוספים את פרויקט הקמתו של חדר ההנצחה.

דרורי: “האחים ספיר שנפלו היו קצינים בחיל השריון והרעיון להקים את חדר ההנצחה דווקא בלטרון הועלה על ידי חבר העמותה, עו"ד חיים עדיני ממושב ביתן אהרון. לפני כשנתיים התמזגה קרן המלגות שקיימת שנים רבות, עם עמותת יד לשריון בלטרון. הרעיון קרם עור וגידים, וחדר ההנצחה לזכר האחים ספיר נחנך בחודש מאי האחרון. הוא משופע בצילומים וכתוביות הקשורות להיסטוריה של המאבק לביסוס חיינו כאן בארץ. הצילומים מתארים את ההתיישבות החקלאית על כל גווניה מתחילת המאה הקודמת”.

בין השאר מספרים בחדר על החלוץ והשומר אלכסנדר זייד, על 11 נקודות ההתיישבות שהוקמו בנגב בליל ה-5 באוקטובר 1941, ועוד.

החדר עוצב על ידי האמן גרשון היימן מבאר טוביה. דרורי מציין שעמותת קרן ספיר לקחה על עצמה לממן ולצייד את החדר בשמונה מחשבים המשמשים את כיתת הלימוד. עוד הסביר דרורי שדן ספיר ז"ל היה בזמנו מדריך חקלאי בתחום הפלחה והשלחין באזור לכיש.

ולכן הוחלט שהדרך ההולמת ביותר להנצחתו היא חלוקת מלגות למצטיינים בענפי החקלאות, מדריכי שה"ם וחקלאים. דרורי: “התחייבנו להמשיך לקיים את טקס הענקת המילגות למצטיינים, כמפעל הנצחה המתקיים עוד מ-1975. עד המעבר ללטרון, הטקס היה נערך בכל שנה במרכז השומר הצעיר בת"א, בשיתוף עם שה"מ".

לאחרונה נערך טקס חנוכת חדר ההנצחה על שם האחים ספיר ז"ל, בהשתתפות בני משפחה וחברים ממעגלים מגוונים, ידידי האחים וחברי עמותת יד לשריון. בטקס נכחה גם תרצה ספיר, אלמנתו של דן ספיר ז"ל, שגזרה את הסרט בכניסה והסירה את הלוט מעל שלט ההנצחה.

בטקס בהנחיית דרורי נשא דברים חבר הכנסת לשעבר, חיים ‏(ג’ומס‏) אורון, ששיבח את האיזון שנמצא בחדר ההנצחה, בין מרכיבי ההנצחה לקרקע, לחקלאות ולהגנה. חנן בזק, מנהל שה"מ במשרד החקלאות, אמר ש"חדר ההנצחה מייצג גם את החקלאות המקיימת וחקלאות בת-קיימא, שנועדה לשמר את משאבי הקרקע גם לדורות הבאים”.

עדיני קרא קטע משירו של ביאליק “למתנדבים בעם”, המבטא את עוצמתם והתנדבותם ללא סייג של האחים ספיר ז"ל, ועימם גיבורים ולוחמים רבים נוספים שלחמו במלחמת יום הכיפורים. החבר תא"ל ‏(במיל’‏) מנחם ‏(מן‏) אבירם, ציין כי החקלאות הינה חלק החשוב בקיומנו כמדינה ציונית מתחדשת. “זוהי עבודת האדמה, ששורשיה עוד בעבודתם של אנשי היישוב העברי, בימים שקדמו להקמת המדינה”, אמר. “250 החיילים שיגיעו בכל שבוע לקריית החינוך, יקבלו מנה מרוכזת של ידע, על חשיבות האדמה ועבודת האדמה”. בטקס נכח גם האלוף ‏(במיל’‏) חיים ארז, יו"ר עמותת יד לשריון. בסיום הטקס הודתה תרצה ספיר לכל אלו שתרמו להקמת חדר ההנצחה.

האחים ספיר נפלו בקרבות במלחמת יום הכיפורים באותו יום, 8 באוקטובר. סא"ל דן ספיר ז"ל ‏(34‏), בעל עיטור המופת ממלחמת ששת הימים, נולד בקיבוץ גת ב-3 בינואר 1939. הוא התנדב לגולני, הצטיין ונשלח לקורס קציני חי"ר. במהלך שירותו השתלם בקורס קציני שריון, בקורס מפקדי פלוגות שריון, ובקורס מתקדם לקציני שריון, שבו היה חניך מצטיין. הוא נודע כלוחם אמיץ וכקצין מוכשר, יעיל ומצטיין. אחד מפקודיו העיד עליו, שהיה “אהוד ומקובל על כל החיילים, ובעיקר על סגל הקצינים בפלוגה. הוא לא הקפיד על גינוני משמעת, ועזר לכל חייל גם בבעיותיו האישיות”.

תקופה מסויימת שירת בקבע והשתתף בפעילות מבצעית בגבולות הארץ. בשנת 1960 השתתף בקרב על תאופיק. בשנת 1967 הוענק לו עיטור המופת על שגילה אומץ לב, תושייה ודבקות במטרה, כאשר נלחם בראש פלוגתו בכיבוש מוצב אל-קובה ברצועת-עזה. דן ספיר היה איש רב פעלים, בכל תחומי העשייה במשק ובתנועה הקיבוצית. לאחר שהשתחרר מן השירות הסדיר היה ראש קן השומר הצעיר בגת וחבר בהנהגה הראשית של התנועה.

כעבור שלוש שנים ריכז את ענף השלחין של הקיבוץ וארבע שנים לאחר מכן היה גזבר המשק. בשנת 1969 נתמנה חבר בוועד הפועל של הקיבוץ הארצי ובמועצת מפ"ם והיה חבר בהנהלות גופים אזוריים רבים - במועצה האזורית יואב, במנפטת קריית גת, בארגון משקי הדרום ובהתאחדות מגדלי סלק הסוכר. כעבור שנה נתמנה למזכיר המחלקה הכלכלית של הקיבוץ הארצי, וחבר בגופים ציבוריים ותנועתיים - המרכז החקלאי, מזכירות ברית התנועה הקיבוצית, הנהלת קרן השומר הצעיר, הנהלת ארגון הקניות של משקי התנועה ועוד. במלחמת יום הכיפורים לחם כמפקד גדוד בקרבות הבלימה נגד המצרים בסיני. בטסה איסמעיליה הוביל טנקים בלחימה נגד חטיבת טנקים של האויב. בקרב תותחים השמידו הטנקים של דן טנקים רבים של המצרים. לקראת ערב נראה היה לספיר כי לחץ האויב רפה והוא פקד על גדודו להתקדם מערבה. הוא נע בראש הטור, ומיד נפתחה עליו אש מטווח קצר מאוד והוא נהרג במקום. תחילה נחשב כנעדר. אחרי-כן הוכרז חלל שמקום קבורתו לא נודע. לימים זוהתה גופתו והוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בקיבוץ גת. הוא השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ואחות.

15 שעות לאחר שנהרג דן האח הבכור, נודע שגם האח הצעיר, יוסי, נפל בגזרה הצפונית. סרן יוסף ספיר ז"ל ‏(21‏) נולד בקיבוץ גת ב-24 בדצמבר 1952. הוא התגורר בקיבוץ גת ושרת בחיל השריון. יוסי נפל בקרב במלחמת יום הכיפורים כקמב"ץ בגדוד שריון במעלה גמלא בגולן. יוסי הצטיין בלימודים ובספורט, היה פעיל בחיי החברה, נמנה עם חניכי תנועת השומר הצעיר וברבות הימים היה ראש הקן של הקיבוצים גת וגלאון. עוד מימי נערותו היה שנון ושובב, בעל חוש הומור ומענה לשון חריף.

הייתה בו תערובת של קונדסות ורצינות, אחריות ושובבות. מטבעו היה נמרץ, פעלתני ובעל כושר ארגוני מעולה. תמיד יזם, תכנן וביצע רעיונות שהגה חדשים לבקרים. הוא היה חריף מחשבה וזריז תנועה, וניחן בכישרונות בתחומי עשייה רבים. מנעוריו הצטיין בטוב לב, תמיד דאג לחבריו והיה נאמן להם, עזר לכל אדם כמיטב יכולתו.

לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות טנק “סנטוריון” והיה בו חניך מצטיין. הוא עשה חיל ביחידתו ועד מהרה נשלח לקורס קצינים ואחר כך השתלם בקורס קציני שריון, שאף בו היה חניך מצטיין. מפקדו העיד עליו, שהיה “קצין מוכשר ויסודי, מסור ובעל יוזמה. אדם אחראי מאוד, בעל ידע מקצועי רב, יציב במצבים קשים, היודע לשמש דוגמה אישית לפקודיו ונאמן למפקדיו. קצין מעולה”.

מפקד אחר כתב עליו: “הוא היה אהוד ואהוב על כולם. רוחו הטובה, המשרה אווירה נוחה אף ברגעים הקשים, הייתה לא אחת מקור עידוד”.

במלחמת יום הכיפורים השתתף יוסי בקרבות שתכליתם הייתה לבלום את התקפות הסורים ברמת הגולן. מפקדו סיפר על הקרב: “ביום א’ בבוקר, כשנתברר לנו שהסורים חסמו את כל צירי התנועה, לא נותר לנו אלא להתכנס בתל-פארס. נענו בשטח, שהיה פרוס בו שריון סורי. נענו לאט-לאט, בשקט ובזהירות. יוסי, שהכיר היטב את רמת הגולן, ידע לנתב את טור הטנקים בצירים שנחשבו לבלתי עבירים. כשהגענו לשולי השטח שהיה בידנו, נפתחה אש על הטנק הראשון, שיוסי ישב בו, והוא נהרג במקום, ממש בתום משימת הניווט לאזור, שהיה בידי כוחותינו”. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: “איבדתי במלחמה הרבה חברים, קרובים, מפקדים ופקודים, אך הרגע שיוסי נהרג לא יימחה מזכרוני. זהו מהרגעים הקשים בחיי. ידעתי שאיבדתי באותו רגע חבר קרוב, בעל עצמה ועתיד. ידעתי, שעם ישראל איבד באותו רגע אחד מבכירי לוחמיו”.

יהי זכרם ברוך.

עמותת קרן ספיר

ערך הרעות וההנצחה הם מהערכים החשובים העוברים כחוט השני בין חיילי צה"ל לדורותיהם. וגם במקרה זה, שבעה מחברי הנופלים הקימו את עמותת קרן ספיר עוד בשנת 1974. חלק מחברי העמותה הם מושבניקים: דני דרורי מניר בנים ובנו אמיר דרורי, עו"ד חיים עדיני מביתן אהרון, ודבורה ויצלק אורובן, ספיר ואייל יעקובי ממושב תלמי יחיאל. חברים נוספים: חן מנחם ‏(מן‏) אבירם, בן למשפחת הבילויים מראשל"צ, ח"כ לשעבר חיים ‏(ג’ומס‏) אורון, דגי חבויניק מקיבוץ זיקים, ודוד ‏(ג’וני‏) דוידי מקיבוץ גבעת ברנר. במשך כל השנים הם נפגשים, ומנסים לגבש רעיונות להנצחת האחים הנופלים.