ותיקי חצרים מפקפקים בעסקת נטפים

באחד מימי אפריל 1965 הגיע אורי ורבר, אז גזבר קיבוץ חצרים, לבית ברחוב מאנה בתל אביב. הוא הקיש ממושכות על הדלת עד שזו נפתחה לרווחה. "ראיתי בן אדם גבוה וקירח שהסתכל עלי בחוסר חיבה. הוא שאל אותי: 'אתה אורי?'. עניתי שכן. 'אתה יודע שאתה אידיוט?', אמר האיש והוסיף: 'אידיוט זה אדם שמבזבז את זמנו'".

האדם הגבוה והקירח היה מהנדס המים שמחה בלאס, אז גמלאי בן 71, שהיה בעבר ראש מינהל תכנון המים והגה את פרויקט המוביל הארצי. הוא אמנם נחשב לגאון בתחומו, אבל שמו הלך לפניו כאדם שאינו נוח לבריות. "הוא היה אדם אגוצנטרי ואגרסיבי, בעל חיבה יתרה לכסף, ונהג לחבוש כובע בסגנון המפרי בוגארט ולנפנף עם מקל ההליכה שלו תוך כדי דיבור, לעתים בצורה מאיימת", נזכר ורבר, כיום בן 80, בסלון ביתו שבקיבוץ חצרים.

לכתבה המלאה ב-The Marker