ועדת הכלכלה של הכנסת דנה אתמול (ב') בהצעות חוק להסדרת הרעייה בשטחי ציבור, שנועדו להסדיר את השימוש בשטחי מרעה לצורך שמירה על קרקעות הציבור, השטחים הפתוחים והיערות. במסגרת הדיון הכינה הוועדה את הצעת הממשלה בנושא לקריאה שנייה ושלישית, ובמקביל דנה בהצעות דומות של חברי הכנסת אורי אריאל ושי חרמש שאוחדו עם הצעת החוק הממשלתית.
במהלך הישיבה נדון סעיף תהליך הגשת הבקשה להיתר רעייה. עו"ד מורן הכהן-יבין ממשרד החקלאות הסבירה כי הסעיף קובע את תנאי הסף שועדת ההיתרים אמורה לבדוק לפני דיוניה, מאפשר לה שיקול דעת וקובע את הנהלים במקרה שהוועדה החליטה להמליץ לרשות המקרקעין לחתום על חוזה הרשאה לרעייה או במקרים בהם היא החליטה שלא להמליץ לרשות לחתום על ההסכם.
ח"כ אלכס מילר ביקש להוסיף סעיף לחוק, שיאפשר לרועה לבנות בשטחי המרעה מבנה זמני למגורים שלו ושל בני משפחתו. ח"כ מילר הסביר כי לפי הצעתו הסעיף יכלול המלצה בלבד, והבנייה תעשה רק בכפוף לאישורים והיתרים לפי חוק התכנון והבנייה. נציגת משרד המשפטים, אביטל שטרנברג, ציינה כי הממשלה מתנגדת להצעה של ח"כ מילר אם מטרתה היא להתיר בנייה זמנית על השטח. "ההצעה סותרת באופן חזיתי את הליכי התכנון ועוקפת גם צורך במכרז למגורים – זה נושא חדש", אמרה.
לטענת ח"כ ישראל חסון הרעיון לשיכון רועה ומשפחתו בשטח המרעה נולד מכשל שלטוני, שלא מאפשר לרועים לבטח את העדרים שלהם או את עצמם. ראש החטיבה להתיישבות דני קריצ'מן טען גם הוא כי הרועה לא מקבל הגנה מהמדינה וכדי לשמור על העדר שלו הוא צריך להיות איתו 24 שעות ביממה, לכן מוצע לאפשר לחטיבה להתיישבות להקים עבורו מבנה זמני בכפוף לכל היתרי הבנייה והאישורים. שטרנברג אמרה בתגובה כי אם זו המטרה אז אין צורך בסעיף שהציע ח"כ מילר.
מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, ציין כי לצורך כך נחוץ אישור של מינהל מקרקעי ישראל ורשויות התכנון. "הפתרון שלנו הוא להגיש הצעת החלטה למועצת המינהל, שתאפשר לחטיבה להתיישבות להציב מבנים זמניים, בכפוף לחוק התכנון והבנייה, שישמשו את הרועה בתקופת ההיתר", ישי הדגיש כי המבנים יהיו שייכים לחטיבה להתיישבות. עו"ד יהלום שרעבי מהלשכה המשפטית של מינהל מקרקעי ישראל אמרה כי היא שומעת על ההצעה לראשונה והבהירה כי הנושא לא נדון עדיין במינהל.
ח"כ דוד אזולאי, שעמד בראשות הישיבה, אמר כי הוא מציע לסיים את התהליך עד סיום הדיונים בחוק. בתגובה הוסיף ח"כ מילר כי החוק לא יעבור עד שהנושא לא ייפתר.
חגית הלמר מהחברה להגנת הטבע אמרה כי החברה מתנגדת להצעה של ח"כ מילר. "גם אם יש צורך למצוא פתרון לשמירה על העדרים, אסור שזה יהווה מסלול להכשרת התיישבות בודדים''. נציגת המשרד להגנת הסביבה, טל רותם, התנגדה גם היא להצעה ואמרה כי צריך לבחון את ההשלכות הסביבתיות של הקמת מבנים זמניים, והאם זה נכון שהחטיבה להתיישבות היא שתקים אותם ולא גוף אחר.
ח"כ טלב אל-סאנע אמר כי צריך לוודא שחוק הרעייה יאפשר לבדואים להמשיך לעסוק בעיסוק המסורתי שלהם, וח"כ חנא סוייד הביע חשש ממצב שבו קק"ל תקבל אדמות בנגב ובגליל ולא תקצה אותם לערבים. ח"כ דב חנין הוסיף: "האוכלוסייה הערבית בנגב היא רבת מימדים וצריך להיזהר ממהלך שירע עוד יותר את מצבם הקשה. צריך להסדיר את האופן שבו האוכלוסייה הזו תוכל להמשיך להתפרנס ממרעה".
הדיון הסתיים ללא הצבעה על הסעיף וההצעות שעלו במהלכו. חה''כ אזולאי קרא למשרד החקלאות לדון עם כל הגורמים שהעלו הסגות באשר לנושאים שנדונו בוועדה. ולהגיע לדיון הבא לאחר שהגיעו לסיכומים עם אותם הגורמים.
