ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום (ג') דיון מיוחד, ביוזמת היו"ר ח"כ כרמל שאמה-הכהן, שעסק בגורמים שהובילו לזינוק במחירי הפירות והירקות בשנים האחרונות. ״פערי תיווך קיימים בתחומים צרכניים רבים בהם שירותים פיננסיים, דלקי, מזון ועוד. יוקר המחייה מעסיק את הציבור ויש כאלה שהזינוק במחירים הוא קריטי עבורם והם קורסים. ישנה חוליה בשרשרת הגידול, בין החקלאים לסיטונאים לרשתות השיווק, המנצלת כשל שוק ובכוונתי לעצור את התופעה.'' אמר שאמה-הכהן. ''זה אבסורד שמדינת ישראל, שקמה על בסיס החקלאות ופורצת דרך למדינות רבות בעולם לשכלול וייעול החקלאות, דווקא היא אלופת העולם ביוקר מחירי הפירות והירקות".
שרת החקלאות אורית נוקד, אמרה בדיון כי כמו שהעלייה במחיר מוצרי החלב לא נגרמה בגלל הרפתנים כך גם העלייה במחירי הפירות והירקות לא נגרמה בגלל החקלאים. לדבריה, הפער במחיר לרשתות השיווק לבין המחיר לצרכן עמד בשנה האחרונה על כ-50%. נוקד הסבירה כי ענפי הפירות והירקות מאופיינים בתנודתיות מחירים גבוהה, לעיתים בשל מזג האוויר שגרם לפני כחודש לזינוק במחירי הירקות, שירדו אחרי כשבוע.
עוד הוסיפה נוקד כי משרד החקלאות מקדם מספר צעדים להבטיח שהמחירים יהיו הוגנים לטווח ארוך. אחד הצעדים הוא הקמת שוק סיטונאי שיקטין את פערי התיווך. המשרד בוחן גם אפשרות לחוקק חוק שיחייב את הרשתות לפרסם את המחיר הסיטונאי לצד המחיר לצרכן, כדי להגביר את השקיפות ולעודד את הרשתות לנהוג בהגינות. כמו כן טענה נוקד כי
צריך לבטל את מס המעסיקים המוטל על העסקת עובדים זרים בחקלאות, שכן הוא עולה לחקלאים 165 מיליון שקל בשנה ונוגס ב-35% מהרווח שלהם.
משרד החקלאות הציג בועדה נתונים על מחירי פירות וירקות בישראל – מחירי 2011 לעומת 2010, פערי התיווך בין המחיר הסיטוני למחיר לצרכן, מחירי פירות וירקות באירופה בהשוואה לישראל, המיסים שמגולמים במחירי הפירות והירקות, עלות התשומות לייצור פירות וירקות וגם היכן הישראלים נוהגים לקנות את המזון שלהם. לנתונים של משרד החקלאות -
לחצו כאןיו"ר השוק הסיטונאי, ד"ר רענן כהן, אמר כי אפשר לחסוך 2-3 מיליארדי שקלים בפערי התיווך בין החקלאי לצרכן. היום פער התיווך עומד על יותר מ-200% מהמחיר לחקלאי. בהשוואה לספרד, שדומה במאפייניה לישראל, אפשר לראות כי בעוד ששם ירדו מחירי המזון ב-5 השנים האחרונות ב-2.1% בישראל עלו המחירים באותה תקופה ב-12.2% - וזה לא הגיוני". ד"ר כהן אף ציין את הבעייתיות בכך ש-60% מהפירות והירקות נמכרים ברשתות השיווק.
ח"כ שי חרמש הוסיף כי בגלל חיי המדף הקצרים של המוצר, החקלאים לא יכולים להתמודד מול כוחות הריכוזיות בשוק. "הבעיה המרכזית, כפי שכבר עלתה בדיוני ועדת הריכוזיות, היא שנתח השוק המרכזי נמצא בידי שתי קבוצות מרכזיות ואותן רשתות אף יכולות למכור את אותו מוצר במחיר שונה מחנות לחנות". הוא הצטרף לקריאה לבטל את מס המעסיקים, והזכיר כי "כבר 48 שעות שמחיר המטרה של החלב ירד ב-5.5 אגורות לליטר אבל המחיר לצרכן לא ירד, מה שמוכיח שהבעיה היא ברמה הקמעונאית".
מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, אמר כי מדד תנאי הסחר של החקלאים (הפער בין התמורה שהם מקבלים לתשומות שהם משקיעים) יורד בקצב של 2.5% בשנה. הוא הסביר זאת בעליית מחירי המים, החשמל והוצאות נוספות ששוחקות את הרווח של החקלאים. "על פי נתוני ה-OECD מדינות אירופה תומכות בחקלאות בסבסוד של 27% בעוד בישראל הסבסוד עומד על 12% בלבד".
שאול שבע מהשוק הסיטונאי בצריפין טען כי המחירון של משרד החקלאות שיוצא כל בוקר נערך על ידי סוקר של מועצת הצמחים בצריפין בלבד והוא לא משקף את המציאות. מנכ"ל משרד החקלאות ישי אמר כי בכוונת המשרד להעביר את הנושא ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). עם זאת ראש תחום חקלאות וסביבה בלמ"ס, משה ינאי, אמר כי היום הלשכה לא ערוכה לבצע את הסקר ברמה יומית בשעות הבוקר המוקדמות. הוא הוסיף כי לא ניתן לבדוק את המחיר שמקבל החקלאי ולכן לא ניתן לעמוד על פערי השיווק בין החקלאי לצרכן.
שבע אף טען כי מחירי המבצע של רשתות השיווק פוגעים בשווקים הפתוחים ולכן קרא להגביל את המבצעים ברשתות השיווק. ד"ר כהן הוסיף כי יש מקומות בעולם בהם נהוגה חקיקה שמגבילה את המבצעים ולא מאפשרת לרשתות למכור במחיר הפסד. לעומת זאת, הכלכלן הראשי של רשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומה פריזט, אמר כי לא נכון להגביל באופן גורם מכירות במחיר נמוך. "יושב מולי הפרופ' לשיווק, רמי לוי, שמכר עוף בשקל ולא היינו רוצים למנוע דבר כזה, אבל כשמונופול מוכר מוצר במחיר הפסד כדי להוציא מתחרה מהשוק אז אנחנו מתערבים", אמר ד"ר פריזט.
רמי לוי, המנכ"ל והבעלים של רשת שיווק השקמה, טען כי החקלאים לא נפגעים מהמחירים הנמוכים ברשתות והמטרה היא רק להיטיב עם הצרכן. "אם נמכור בזול החקלאי ימכור יותר", אמר. ח"כ יצחק וקנין אמר ללוי כי דבריו מנותקים מהמציאות. "החקלאים מקבלים תמיד אותו מחיר ולא נהנים מהעליות. עוד מעט רשתות השיווק ישתלטו על הכל ונראה איזה קרטל יתפתח לנו כאן". ח"כ וקנין סיפר כי קרטון ביצים שהוא כיצרן מוכר ב-14 שקלים נמכר ברשתות השיווק ב-30 שקלים. לוי השיב לו ואמר: "אם תמכור לי ב-14 אני אמכור ב-16".
רפרנטית חקלאות באגף התקציבים באוצר, מעיין נשר, התייחסה לנושא מס המעסיקים ואמרה כי "המטרה היא לא להכניס 165 מיליון שקל לקופת המדינה אלא לתמרץ העסקת ישראלים. ההשלכות של המס הן פחות מאחוז מהמחיר לצרכן והכסף מועבר חזרה לחקלאים בצורות שונות".
בתגובה לדברי נשר, על כך שכל ייקור במחיר המים מגיע חזרה לחקלאים בעידוד צריכת מי קולחין, אמר ח"כ חרמש כי "ישראל היא המדינה היחידה בעולם שבה חקלאי משלם על מי ביוב". מנכ"ל המועצה לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, קרא להגדיר פער שיווק מפוקח, שלא ימנע את התחרות. ח"כ דב חנין הציע מנגד לפקח על מחירי המזון הבסיסיים.
היו"ר שאמה-הכהן סיכם את הדיון בפנייה לשרת החקלאות נוקד, להקים ועדה מקצועית שתבחן את הנושא ואת כל הסוגיות שעלו בדיון. לדבריו, הוועדה צריכה להיות בדומה לוועדת קדמי או ועדת זליכה, שתחקור את הנושא לעומק ומסקנותיה יהוו בסיס לחקיקה ממשלתית ופרטית. "ועדה הכלכלה מאוחדת בקריאה להקים ועדת מקצועית לבחינת הכשלים בשוק הפירות והירקות – וזו הבשורה הגדולה שיכולה לצאת היום מהדיון", אמר היו"ר שאמה-הכהן. היו"ר אף פנה לשרת החקלאות נוקד ואמר לה שהוועדה תמתין לשמוע את החלטתה בעניין.
