הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


אושרו תיקונים בפקודת היערות להגנה על עצים


הכנסת אישרה תיקונים בפקודת היערות המנדטורית משנת 1926, שמטרתם לקבוע כללים ונהלים ברורים בכל הנוגע להגנה על עצים, תוך התאמתם למאה ה-21. במסגרת התיקון נקבע בין השאר כי המושג ''כריתת עץ'' יכלול גם פעולות גיזום פוגעניות, וכך ניתן יהיה להעמיד לדין גם את אלו שלכאורה גוזמים אך בפועל גורמים לפגיעה אנושה בעצים ואף למותם. קפיצת מדרגה בקידום ההגנה על עצים בישראל

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  10-1-2012


איך מגדירים כריתת עץ? מהו עץ חלופי? ואיזה עץ מוגדר כעץ מוגן? תיקון לפקודת היערות המנדטורית משנת 1926 עבר אתמול בלילה (ב', 9.1.12) בקריאה שנייה ושלישית בכנסת. התיקון לפקודה הוגש ע''י משרד החקלאות ופיתוח הכפר במטרה לקבוע כללים ונהלים ברורים בכל הנוגע להגנה על עצים, תוך התאמתם למאה ה- 21.

אחד התיקונים החשובים ביותר בחוק הוא ההגדרה המחודשת שניתנה למונח 'כריתה'. עד היום לא הייתה הגדרה ברורה, ולכן היה קשה להרשיע עבריינים אשר בפועל מבצעים פעולת כריתה, אולם מותירים גזע בגובה מספר מטרים ללא ענפים. על פי התיקון המוצע, המונח 'כריתה' יכלול כל חיתוך של הגזע המרכזי של העץ ללא הותרת ענפים, וכן כל פעולה הגורמת למותו של העץ, לרבות עקירתו, ריסוסו, הרעלתו, הסרת קליפתו, שריפתו, חיתוך שורשיו או בניה בתוך תחום קוטר צמרתו. עיגון ההגדרה המוצעת בחוק יאפשר למצות את הדין עם עבריינים המשחיתים עצים בטענות שונות של גיזום.

תיקון חשוב נוסף שבוצע בחוק הוא הגדרת מנגנון אחיד לקביעת ערך חלופי של עץ ומתן האפשרות לגביית היטלים מהציבור המעוניין לכרות עצים. עד היום, כל רישיון לכריתת עץ כלל גם דרישה לנטיעה חלופית של עצים, בהתאם להנחיות פקיד היערות. על פי התיקון המוצע, יוכל פקיד היערות, לאחר שמיצה את כלל האפשרויות לנטיעה חלופית של עצים ולאחר שנוכח כי בשל התנאים הסביבתיים, או נסיבות מיוחדות, לא ניתן לבצע נטיעה חלופית, לגבות היטל מהאדם המבקש רישיון כריתה - בגובה הערך הכלכלי של העץ שעתיד להיכרת. הכספים שייגבו במסגרת ההיטל ישמשו לנטיעה חלופית באמצעות פקיד היערות. כמו כן, קובע התיקון כי פקיד היערות יוכל להתנות קבלת רישיון לכריתת עץ בהפקדת ערבות כספית, כתנאי לעמידה בתנאי הרישיון.

המונח 'ערך חלופי של עץ' הנו מונח מקצועי שכוונתו מתן פיצוי ערכי אמיתי, ככל שניתן, לעץ קיים. בקביעת הערך החלופי של עץ מתייחס פקיד היערות למין העץ, לגודל נופו, לגילו, למיקומו ולמצבו של העץ. בקביעת ערכו הנופי מתחשב פקיד היערות בתרומתו של העץ לסביבה, תוך התייחסות לפרמטרים היסטוריים, אקלימיים, נופיים- סביבתיים, אסטטיים וכלכליים.

היבט נוסף הכלול בתיקון החוק הנו הגדרה כוללת של המונח 'עץ מוגן', אשר תכלול בתוכה את כל העצים הבוגרים בישראל. במקביל מאפשר החוק להחריג עצים מסוימים מהחובה לקבל רישיון כריתה - בהם בעיקר מינים פולשים שנדרש להסירם, עצי פרי במטעים חקלאיים וכדומה. ההחרגה תאפשר לפקידי היערות לעסוק בהגנה על עצים גרידא, ולא במתן רישיונות כריתה שהצורך בהם מובן מאליו. עוד במסגרת התיקון המוצע, תקבע אגרה קבועה ואחידה שהרשויות המקומיות יוכלו לגבות על מתן רישיונות כריתה.

בנוסף, קובע החוק כי כל החלטה של פקיד יערות תפורסם באתר האינטרנט של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, וכן באתר האינטרנט של פקיד היערות האזורי, אשר נתן את הרישיון, טרם מועד כניסתו לתוקף של הרישיון למשך שבועיים. פרסום כאמור יאפשר לציבור להגיב על החלטת פקיד היערות, במידת הצורך, טרם ביצוע הכריתה בפועל.

שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד: "העצים הבוגרים הם נכס של כלל הציבור. שימורם נוגע גם בהיבט האקולוגי וגם בבריאות ואיכות החיים שלנו. התיקונים שאושרו יגנו בצורה טובה יותר על עצי ישראל, יקבעו תקנות ברורות ובהירות ויביאו ליצירת נוהל אחיד לטיפול, דבר אשר ימנע סחבת בירוקרטית ומשפטית".

פקיד היערות הראשי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, חגי שניר: "אישור התיקונים יאפשר לנו קפיצת מדרגה בקידום ההגנה על עצים בישראל. ראשית, שילוב פקידי היערות בתהליכי התכנון שהחל עם אישור תיקון 89 לחוק התכנון והבנייה, ושנית, הרפורמה בחוק, שתאפשר שימוש בתקבולים שייגבו בגין כריתת עץ לביצוע נטיעות, לשיקום עצים ותיקים ברחבי הארץ, לסקרי עצים ברשויות המקומיות ולפעולות נוספות בתחום. כל זאת, לצד פעולות רבות נוספות שאנו עושים בתחום, כדוגמת: הכשרת פקידי יערות נוספים בערים הגדולות, ליווי קבוצות נאמני אילנות וחינוך ילדי גנים לאהבה והגנה על עצים. בנוסף, אנו מתכננים לפעול לאישור מתן קנסות מינהליים כבדים על כריתת עצים ללא היתר, אשר ירתיעו מביצוע עבירות של כריתה בלתי חוקית ויחליפו את ההליכים המשפטיים הארוכים המתנהלים נגד עבריינים כיום''.