שמונה חוקרים צעירים מהאוניברסיטה העברית זכו השנה במענקי המחקר התחרותיים של המועצה האירופית למחקר (ERC), בסכום כולל של כ-12 מיליון יורו. הישג זה ממקם את האוניברסיטה העברית במקום הראשון בישראל במספר המענקים שניתנו לחוקריה השנה מה-ERC, בעוד מכון וייצמן קיבל שישה מענקי מחקר ואוניברסיטת תל אביב והטכניון קיבלו שלושה כל אחד.
מענקי המועצה האירופית למחקר של האיחוד האירופי ניתנים מאז 2007 לחוקרים עצמאיים שבלטו בהישגיהם. הזוכים נבחרים מבין אלפים באמצעות הצעות מחקר שמוגשות מאוניברסיטאות בכל רחבי אירופה. ההצעות המוצגות הן של חוקרים וחוקרות פורצי דרך שהוכיחו פוטנציאל ממשי לנהל קריירה עצמאית בתחום המחקר בהמשך הדרך.
השנה חולקו בסך הכול 480 מענקים, מתוכם 22 מענקים למוסדות מחקר ישראליים, נתון המציב את ישראל במקום השביעי באירופה בכמות המענקים לפני מדינות דוגמת אוסטריה, בלגיה ושוודיה.
ההישג ממקם את האוניברסיטה העברית במקום ה-3 באירופה במספר המענקים שניתנו לחוקרים צעירים שלה עד כה מאז החלו לחלק את המענקים בשנת 2007 (סך הכל 28 מענקים). באירופה, מספר המענקים הרב ביותר שניתן במצטבר לחוקרים צעירים מאז 2007 הוא לחוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' (47 מענקים) ולחוקרים מאוניברסיטת אוקספורד (38 מענקים). בדירוג זה, ממוקם מכון ויצמן במקום השני בישראל אחרי האוניברסיטה העברית, עם 20 מענקים שקיבל בארבע השנים האחרונות.
שמונת החוקרים מהאוניברסיטה העברית שזכו השנה במענקים הם:
פרופ' אורנה קופרמן מבית הספר להנדסה ומדעי המחשב בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, קיבלה את מענק ERC בסך 1,500,000 יורו, עבור מחקרה בתחום אימות פורמלי של מערכות ממוחשבות. מטרת החקר בתחום היא לבנות אלגוריתמים וכלים לפיתוח מערכות חומרה ותכנה נכונות שיהיו ללא ''באגים''. שתי הבעיות הבסיסיות בתחום הן בדיקת נכונות שמטרתה להכריע האם המודל מקיים את תיאור המפרט הפורמאלי וסינתזה שמטרתה לייצר באופן אוטומטי מערכת שאכן מקיימת את המפרט. פרופ' קופרמן הציעה במסגרת מחקרה להוסיף מדד איכות לאופן קיום המפרט, כלומר לא להסתפק בתשובה חיובית או שלילית לגבי שאלת נכונות המערכת אלא לאפשר ציון רב-ערכי. פרופ' קופרמן מסבירה כי באמצעות המחקר אפשר יהיה לפתח תשתית תיאורטית בעזרתה נוכל להגדיר באופן פורמאלי מהי איכות.
פרופ' איתמר סימון מהמחלקה למיקרו-ביולוגיה וגנטיקה מולקולארית בפקולטה לרפואה, קיבל את מענק ERC בסך 1,499,500 יורו, עבור מחקרו העוסק בתהליך שכפול הדנ''א. התהליך חייב להיות מדויק, שכן טעויות בהעתקת הדנ''א מהוות מקור למחלות רבות ובראשן סרטן. למרות מרכזיותו של תהליך שיכפול הדנ''א, כמעט לא ידוע דבר על החשיבות של עיתוי ההכפלה של גן, על אופן הבקרה של עיתוי השכפול ועל ההשלכות של שיבוש מנגנונים אלו. פרופ' סימון משתמש במעבדתו בכלים גנומיים על מנת למפות את עיתוי השכפול בסוגי תאים שונים וביצורים שונים. הוא מסביר כי ניתוח זה יאפשר לעמוד על הקשר שבין עיתוי השכפול לפעילות גנים ולהבין טוב יותר את הארגון הגלובלי של הגנום. מטרת המחקר, שימומן על יד ה-ERC, הוא לפתח כלים ניסיוניים שיביאו להבנה עמוקה יותר של ההבדלים בתהליכי השכפול בין תאים בריאים לסרטניים ולזהות את הגורמים הראשוניים המובילים להתמרת תא בריא לסרטני.
פרופ' דורית אהרונוב מביה''ס להנדסה ומדעי המחשב בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, עוסקת בחישוביות קוונטית - תחום המשלב ידע מלימודי הפיסיקה, המתמטיקה ומדעי המחשב. המחקר, בעבורו קיבלה פרופ' אהרונוב את המענק בסך 1,500,000 יורו, מבקש לבחון מה תהיינה יכולות החישוב של מחשבים המבוססים על חוקי תורת הקוונטים. הצעת המחקר שלה מציגה כיוונים להתקדמות בנושאים בסיסיים בפיסיקה הקוונטית של מערכות מרובות חלקיקים, תוך שימוש בכלים ובזוית ראיה חישובית ומתמטית.
פרופ' עידו ברסלבסקי מהמכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה ע''ש רוברט ה. סמית, קיבל את המענק בסך 1,500,000 יורו בעבור מחקרו בנושא שימור בקירור על-ידי חלבונים נצמדי קרח. חלבונים נצמדי קרח מונעים את גדילתם של אורגניזמים רבים ובכך מפחיתים את נזקי הקפיאה שלהם. מענק המחקר האירופאי ERC הוענק לפרופ' ברסלבסקי לצורך מחקר בסיסי של חלבונים נצמדי קרח ושיפור שימור בקור. פרופ' ברסלבסקי מסביר כי שילוב יעיל של חלבונים נצמדי קרח בשימור בקור יכול להביא למהפכה ביישומים בהם נדרשת שליטה בקפיאה כגון שימור רקמות ואיסרים בקור, הגנה מפני נזקי קרה בחקלאות ושיפור איכות המזון הקפוא.
ד''ר אהוד כהן, מהמחלקה לביוכימיה וביולוגיה מולקולארית בפקולטה לרפואה, קיבל את המענק בסך 1,438,900 יורו בעבור מחקרו בתחום המחלות הניווניות של המוח כגון אלצהיימר ופרקינסון. המחקר העלה כי לתהליך ההזדקנות תפקיד מרכזי בהתפתחות מחלות אלה. הפרויקט מתמקד בהבנת התהליכים המתרחשים בתא במהלך ההזדקנות והחושפים אותו לחלבונים מזיקים וכן באפיון של מנגנוני הגנה המונעים את הופעות המחלות בגיל צעיר. ד''ר כהן מאמין כי באמצעות האטה מבוקרת של תהליך ההזדקנות אפשר יהיה למנוע או לפחות לדחות את הופעתן של מחלות ניווניות של המוח.
ד''ר אלי פיקרסקי מהמחלקה לפתולוגיה בביה''ס לרפואה של האוניברסיטה העברית, הדסה עין-כרם, זכה במענק ERC על סך 1,499,940 יורו עבור מחקרו בנושא התפתחות תאים סרטניים כתוצאה מתהליכים פתולוגיים. בעשורים האחרונים הולך ומתברר התפקיד שממלאים שינויים גנטיים שונים בתאים הסרטניים עצמם בהתפתחות הגידול הסרטני וסימני המחלה. אחד התהליכים הפתולוגיים הנפוצים הקשורים בהתפתחות סרטן הוא דלקת כרונית, שיכולה להיגרם עקב זיהום שהגוף אינו מסוגל להשמיד. במחקרו מצא ד''ר אלי פיקרסקי כי תהליכי דלקת יכולים להביא לשינויים בתכונות של תאים שונים, ההופכים אותם מתאים הנלחמים בסרטן לתאים התומכים בו. באמצעות המענק שקיבל, מתכוון ד''ר פיקרסקי לזהות את התהליכים התאיים המביאים לשינויים אלה והוא מקווה כי הבנת המערכת הזו לעומק עשויה להצביע על המולקולות החשובות בתהליך זה ועיכובן יכול לעצור את התפתחות הגידול הסרטני.
ד''ר עינב גרוס, מדען חוזר מאוניברסיטת קיימברידג', קיבל את מענק ה-ERC בסך 1,495,923 יורו בעבור מחקרו על השפעת ריכוזי חמצן שונים על בעלי חיים. ויסות מדויק של רמות החמצן בסביבת בעלי חיים הינו חיוני, שכן הן מחסור או עודף עלולים להוביל למצבים מסוכנים עבורם כגון היפוקסיה (חוסר חמור בחמצן בתאי הדם) או עקה חימצונית (אי יכולת לנטרל את רמת החמצן העודפת בתאים). מצבים אלו מובילים להתפתחותן של מחלות רבות כגון: טרשת עורקים, אלצהיימר וסרטן. במסגרת מחקרו מבקש ד''ר גרוס לבחון כיצד בעלי החיים חשים בשינוי ריכוז חמצן, מהם המנגנונים בהם בעלי החיים משתמשים על מנת להסתגל לשינוי וכיצד מערכת העצבים מתגוננת מפני נזקי חימצון. לדברי ד''ר גרוס, מחקר זה עשוי להועיל בהבנת תהליכים דומים באדם ולסייע בפיתוח תרופות בעתיד.
ד''ר ערן משורר, מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים ע''ש אלכסנדר סילברמן בפקולטה למתמטיקה ומדעי הטבע, קיבל את המענק בסך 1,500,000 יורו בעבור מחקרו העוסק בהבנה של התהליכים המאפשרים לתאי גזע עובריים לבצע חלוקה אינסופית תוך שמירה על היכולת להפוך לכל סוגי התאים. סוגיה זו נחשבת לאחד האתגרים המרכזיים בביולוגיה המודרנית. הפרויקט בגינו קיבל ד''ר משורר את המענק משלב מיקרוסקופיה מתקדמת, המאפשרת מעקב אחרי חלבונים בתאים חיים, יחד עם ביוכימיה, ביולוגיה מולקולרית וגישות גנומיות. ד''ר משורר מסביר כי השילוב של גישות המחקר השונות מאפשרת הבנה של התא הבודד ושל והאוכלוסייה כולה.
