הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


הרפורמה בלולים: וועדת הכנסת לא אישרה את מתווה משרד החקלאות


בדיון השביעי שהתקיים היום (ב') בועדת החינוך של הכנסת בנושא גידול מטילות והחזקתן, לא נמצא גם הפעם הרוב לאישור התקנות שמציע משרד החקלאות. השר ארדן: ''חברי הכנסת צריכים לדרוש שלא נסתפק בסטנדרט הנמוך בעולם''. משרד החקלאות קבל על חוסר היכולת לקבל החלטה. הצדדים קיבלו תוספת זמן של שבועיים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  23-1-2012


בפעם השביעית התכנסו היום (ב') חברי ועדת החינוך של הכנסת לדיון בתקנות בנושא "תקנות צער בעלי חיים - גידול מטילות והחזקתן". בוועדה לא נמצא גם הפעם הרוב לאישור המתווה של משרד החקלאות לפיו יוחלפו לולי התרנגולות הישנים בחדשים ושטח המחייה לכל מטילה יוגדל ל- 750 סמ"ר.

בקרוב ייבנו מחדש לולי התרנגולות בישראל, במסגרת הרפורמה בענף הלול שהתקבלה בהחלטת ממשלה ב-2007, ולפיה יוקצו 350 מיליון ₪ לבנייה מחדש של הלולים בתעשיית הביצים. בעקבות עתירה לבג"ץ של עמותת אנונימוס הוקפאה הרפורמה, עד אשר תקבע ועדת החינוך של הכנסת, שבסמכותה לאשר תקנות לחוק צער בעלי-חיים, תנאים מינימליים להחזקת התרנגולות.

רוב התרנגולות בישראל חיות כיום בשטח של כ- 350-300 סמ"ר למטילה. התקנות לקידום הרפורמה של משרד החקלאות מציעות הגדלה ל- 750 סמ"ר למטילה, עד שבע שנים לכל המאוחר מיום תחילת הרפורמה. לפי ההצעה המגדלים יכולים לבחור להקים לולי מעוף, חופש, אורגני או כלובים, ולעשות זאת במסגרת השינוי, ''כל עוד יעמדו בדרישות המחייבות שמטרתן, להביא את הענף לרמה גבוהה של בריאות, סניטציה והגנה על הסביבה''. לולנים שיבחרו להקים בשטחם לולי מעוף יזכו לתוספת מענק ממשרד החקלאות של 10% בשנה הראשונה, ו- 5% בהמשך.

בעמותת אנונימוס המובילה את המאבק אומרים מנגד, כי התקן שמציע משרד החקלאות נמוך אף יותר מאשר התקן האירופי המינימלי ("כלובים מאובזרים"), שהוא התקן הנמוך בעולם להחזקת תרנגולות, המחייב הכנסת אביזרי העשרה לכלובים ואוסר על הרעבתן. במדינות רבות באירופה וכן בחלק ממדינות ארצות הברית אימצו תקנים מתקדמים יותר. לאחרונה נחתם הסכם בין ארגוני בעלי החיים לבין נציגי תעשיית הביצים בארצות הברית, לפיו יקדמו חקיקה פדרלית להחלת תקן מתקדם יותר מהתקן האירופי בארצות הברית כולה.

השר גלעד ארדן אמר בדיון כי למרות בקשות חוזרות ונשנות, המשרד להגנת הסביבה לא היה שותף בקבלת ההחלטות ברפורמה. השר הציע לקיים חשיבה מחדש על הסוגיות המרכזיות בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים. "חברי הכנסת צריכים לדרוש שלא נסתפק בסטנדרט הנמוך בעולם, ולא ארחיב על ההסכם שנחתם לאחרונה בארצות הברית בעניין זה".

במשרד החקלאות אמרו בתגובה כי "הדיונים נמשכים כבר למעלה משנה וחצי וכל הגורמים מושכים את הנושא מבלי לקבל הכרעה ובינתיים הלולים לא עומדים בדרישות וטרינריות, סביבתיות ורווחת העופות''.

בדיון הציג מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, בפני חברי הוועדה את עיקרי השינויים שנעשו בהצעה המקורית: שדרוג לולי המטילות ל-750 סמ"ר בפעימה אחת; מתן שבע שנים למגדלים לשם התארגנות ואבזור הלולים עד לשנת 2022. תוספת העלות לצרכן בגין המעבר ללולים החדשים ינוע בין כ- 2 לכ- 4 ₪ לבית אב לחודש, לפי חישוב של משפחה בת חמש נפשות בצריכה של 250 ביצים לנפש לשנה. על פי נתוני תחשיב במשרד, עלות הקמת לול מטילות ל- 6,000 מטילות בעל תשתית ותאים בגודל 750 סמ"ר למטילה יעלה כ- 960,000 ₪. "הרפורמה צריכה לאזן בין בריאות הציבור, רווחת בעלי חיים, הצרכן והחקלאי. נסינו לצמצם את הפגיעה בכולם", הסביר ישי.

ח"כ דב חנין אמר: "אנחנו כאן כדי לדון בתקנות לחוק צער בעלי-חיים. סעיף 2 א' בחוק אומר: 'לא יתעלל אדם בבעל חיים בדרך כלשהי'. מדובר על כלובים שאינם מאפשרים לתרנגולות לזוז, לפרוס כנפיים או לעמוד זקוף - אם זו אינה התעללות, אינני יודע מהי התעללות."

ח"כ מירי רגב אמרה: "התקנות שמציע משרד החקלאות אינן עומדות בתקנים לרווחת בעלי-חיים. זו רפורמה של בעלי עניין, וגם מבקר המדינה התייחס לכך".

ח"כ זבולון אורלב מתח ביקורת על התנהלות משרד החקלאות ואמר: "חשבתי שהפעם היה יותר תיאום. ארגוני בעלי החיים מתנגדים לתקנות, החקלאים מתנגדים וגם המשרד להגנת הסביבה (...). המצב הזה לא יכול להימשך כי תהיה עתירה לבג"ץ. יש לנו ניסיון בעניין פיטום האווזים - החוק האירופי מהווה מצפן לגבי בג"ץ, ואז יתלוננו שבג"ץ מתערב ומחליט במקום הכנסת".

רונן בר, דובר עמותת אנונימוס: "זוהי הפעם השביעית שבה מנסה משרד החקלאות לאשר בכנסת תקנות התעללות שנאסרו ב-32 מדינות, ונכשל. אנו מקווים כי המשרד יפסיק ללכת עם הראש בקיר ולבזבז את זמנם של חברי הכנסת, ויסכים להיפתח לשיטות גידול מתקדמות ופחות פוגעניות. תרנגולת בכלוב מוחזקת בצפיפות איומה, ומשך שנתיים לא יכולה לפרוש כנף או אפילו לעמוד בנוחות. זה אכזרי ומיותר, במיוחד כאשר קיימים היום לולי מעוף. מדובר בשיטה שדורשת שטח דומה לשל כלובים ועלותם אף זולה יותר. מבחינת ארגוני בעלי החיים, לולי מעוף הם פשרה כואבת בין לולי חופש ללולי כלובים, אך מדובר בבחירה הריאלית והנכונה במצב הנוכחי" .


לולי מעוף בכפר ברוך (צילום: עמותת אנונימוס)