המסקנות המפתיעות של מגדל תרנגולות חופש

אפשר היה לצפות ששמואל שורניק מרמת צבי, בעל ותק בגידול תרנגולות בלולי חופש, יהפוך לחסיד נלהב של השיטה. אך מתברר שהניסיון שצבר בתחום דווקא הפך אותו למסויג יותר. ''ביצה המגיעה מלולי חופש היא בעצם ביצה אידיאולוגית ולא כל כך ביצה כלכלית''

עמי רוז'נסקי, קו למושב  24-1-2012

אז נכון שגידול עופות הסובבות בלול באופן חופשי על הרפד, במקום שישוכנו בתאים צפופים ומאוד ישנים, זה נשמע נחמד ואפילו אנושי מאוד. נכון גם שבשווייץ, כך אומרים לנו, השיטה באמת כבר פועלת. אך השאלה העומדת במרכז הוויכוח הציבורי המר היא - האם גם אצלנו אפשר ליישם את השיטה הזאת? ואם כן, האם הצרכן שמקומו בסוף שרשרת היצור, יוכל לעמוד בעלות הביצים שהשיטה הזאת תייצר.

כדי להבין מעט יותר כיצד מגדלים עופות חופש בישראל ביקרנו במשקו של שמואל שורניק ממושב רמת צבי. איש לא יכול לומר על שמואל שהוא לא אוהב בעלי חיים, או שהוא לא ראה את העתיד. המשק של שורניק הוא היחיד ברמת צבי שאינו מתמחה בגידול פטם, אלא בחר בגידול תרנגולות מטילות על רפד. הוא אפילו מוציא את התרנגולות שלו למרעה. נשמע מוזר, אבל שמואל מאמין שגם אל התרנגולות צריך להתייחס בדרך הומנית. לכן, אל המסקנות שהפיק שמואל משיטת לולי החופש - צריך להתייחס ברצינות רבה.

ב-17 בינואר יתקיים יום עיון שיעסוק בגידול תרנגולות מטילות. את האירוע יוזמת המחלקה לעופות בשה"מ - שירות ההדרכה של משרד החקלאות. יום העיון יתקיים בפארק תעשיות דלתון שבמרום הגליל. בין המרצים, שכולם אנשי מקצוע מהשורה הראשונה, יהיו גם שניים שהם מעט יוצאי דופן: האחד הוא נציג עמותת "אנונימוס", והשני שורניק, שישוחח עם המגדלים על ניסיונו האישי בגידול עופות בלולי חופש.

בדיוק משום כך נסענו לבקר ברמת צבי. בשיחה שאנחנו מנהלים עם שמואל לפני היציאה לסיור בלול שלו הוא מסביר כי אחרי שנים של שירות בקבע בצה"ל הוא עבר לעבוד כמהנדס בתעשייה. שורניק: "כאיש תעשיה שהתכוון לחזור למשק באחד הימים הבנתי גם שצריך לבסס את המשק על ראייה קדימה. למדתי שבאירופה התחילו באותם ימים לדבר על מעבר ללולים אורגנים, או לולי חופש, ביבשת יש הבדל בין הסוגים הללו. אמרתי בלבי שגם לולני מדינת ישראל צריכים

להכין את עצמם לעידן הזה. מעבר לשיקולים האנושיים והתנהגות הולמת אל בעלי חיים, נרצה מתישהו גם לייצא ביצים, או תוצרת של ביצים, למדינות בעולם המערבי, ויש להניח כי לא נוכל ליצא אליהן ביצים שלא יגודלו בתנאים שבאירופה הוחלט שהם המתאימים ביותר לעופות. אז עשיתי את המהפך".

רמת צבי הוא מושב מאורגן מאוד. המשקים שם, כמו במושבים רבים אחרים, צפופים למדי. אחרי מגיפה של מחלת הניוקסל שפגעה קשות בלולי כל המושב, הוחלט שם לעשות סדר. החברים החליטו שמיום מסוים כל המושב יעבור לגדל רק פטם, ושכולם יקבלו אפרוחים באותו שבוע, וגם ישווקו את הפטם יחד, כעבור שישה שבועות, כדי שכל המושב גם יוכל לנקות את הלולים במקביל ולחטא אותם.

והנה חבר אחד, שמואל שורניק, החליט שהוא יגדל דווקא עופות מטילות, ולא רק זאת - הן יהיה תרנגולות בלול חופש, תרנגולות שגם יצאו למרעה. בחצר מגודרת אמנם, אבל בחוץ.

ויש לגידול הזה מחיר. כי ביום שביקרנו אצלו הלול היה ריק. במושב פשטה שוב מגיפת הניוקסל וכולם, בלי יוצא מהכלל, חיסלו את הלהקות וחיטאו את הלולים. למגדל של עופות בלולי חופש הנזק הכלכלי הוא גדול יותר במקרה כזה מאשר אצל מגדלי פטם.

את לול החופש הוא הקים בשנת 2000 והכין אותו לקליטת כ-9,000 אפרוחים, אם כי מכסת הביצים שלו היתה נמוכה הרבה יותר. עם השנים הוא רכש מכסות נוספות עד שהגיע ל-6,500 עופות בלול.

שמואל אף טרח לקבל את כל האישורים מהגופים השונים לכך שהתוצרת שלו אכן היא תוצרת של לול חופש אורגני ושהוא עומד בכל הסטנדרטים הנדרשים.

בשלב מסוים הוא אף תכנן להפוך את הלול שלו למוקד תיירותי, כדי להרחיב את בסיס הפרנסה וגם כדי להפיץ את הרעיון של לולי חופש בציבור הרחב. אולם, מסיבות שונות, החלק הזה בתוכנית לא יצא אל הפועל.


שרוניק. ''לא ענף גידול המוני'' צילום: עמי רוז'נסקי

הארגונים הרואים את עצמם כשוחרי טובתם של בעלי חיים לוחצים כל הזמן על החקלאים לעבור לגידול עופות מטילות בלולי חופש. והשאלה המתבקשת היא האם מעבר טוטלי של כל הענף ללולי חופש, כאלטרנטיבה ללולי הטלה בתאים, ואפילו ללולים מודרניים המספקים את כל צרכי העופות, היא מעשית בכלל בישראל?

שורניק: "על הנושא הזה בדיוק אדבר בכנס. לעניות דעתי, אחרי ניסיון שצברתי במשך מספר שנים, אני יכול לומר כי תרנגולות יודעות להתאים את עצמן לתנאי חיים שונים והן לא סובלות יותר מדי באף אחת מהשיטות. חשוב להבין שמה שנתפס כסבל בעיני בני אדם איננו בהכרח גם סבל מבחינת העופות. בתנאי לול חופש התרנגולות לומדות די מהר להצטופף כשקר להן, ולעלות למקום גבוה יותר כשחם להן וכו'".

נכון שלרווחת העופות יש חשיבות, שאי אפשר שלא לקחת אותה בחשבון, אבל גם לפן הכלכלי יש חשיבות. אחרי הכל, בדיוק בשביל זה החקלאים מגדלים אותן. האם זה מעשי להפוך את כל לולי ההטלה בישראל ללולי חופש?
"אני רק יכול לדבר על הניסיון האישי שלי. ב-500 ימי הגידול הראשונים, עד שבלולי הסוללה המטילות נכנסות לנשירה, אני לא רואה הבדל גדול בתנובת הביצים בין השיטות השונות. אבל אחר כך מתחיל ההבדל. אז מתחילה בלולי החופש התמותה הדרסטית. אני כחקלאי, שקנה אפרוחים ושילם עבורם במיטב כספו, וגם האכיל את העופות במזון יקר, מתחיל להיפגע באופן משמעותי, כי העוף לא נותן את התמורה המצופה ממנו. עוף בסוללה יחיה עד 700 יום עם אחוז תמותה נמוך מאוד. התמותה בלהקת לול חופש-אורגני בעשרים החודשים נאמדת בכ-30%. זאת, בזמן שבלול סוללה התמותה נמוכה בחצי".

אחת הטענות שאני שומע ממגדלים היא שבלולי חופש מתפתחת תופעת קניבליות ועופות מנקרים זה את זה למוות. תופעה שהיתה נפוצה מאוד בעידן בו ההורים שלנו גידלו עופות בחצרות מגודרות לפני כחמישים שנה.
"זה נכון. חלק מאחוזי התמותה שהזכרתי נובעים מהניקור הזה. התרנגולות הן עופות שמקורן בטבע, וכשהן רואות טיפת דם הן מתנפלות על העוף המדמם ומנקרות אותו למוות. תופעת הקניבליות היא חלק מהאופי של העופות".

אם לקחת בחשבון את תמונת המצב הזאת, האם אפשר לדרוש שמדינה שלמה תגדל עופות בשיטת לולי החופש?
“לא. לול אורגני-חופש זקוק לשטח גידול גדול, לפחות פי שניים מלול סוללה. אם לקחת בחשבון שחיי העוף בהם קצרים יותר, נזדקק לשטח גידול גדול מאוד. את לולי הסוללות המודרניים הנבנים עתה אפשר לאכלס במטילות בקומות רבות וכך לחסוך הרבה שטח".

אם כך, האם חקלאי שיגדל בלול חופש את אותו מספר תרנגולות שגידל בלול סוללה, יוכל להתפרנס מהן אחרי הפחת ואחוזי התמותה כפי שציינת?
“אני מגדל עופות בלול חופש-אורגני מתוך תפיסת עולם כמובן, אבל אני צריך גם להרוויח מהן. עבור ביצי לולי חופש אורגניות אני מקבל פי 2 מאשר מביצים מלול סוללות רגילות. אבל גם עלות המזון המיוחד שאני מגיש להן יקרה פי 2, מה שהופך את הגידול למשתלם בקושי. ברור לגמרי שלו הייתי מקבל עבור כל ביצה את הסכום שמשלמים למגדלי לול סוללות וללא סובסידיה כמו שמקבלים המגדלים בגליל, לא היה כל טעם לגידול הזה".

לא פעם יש נטיה בקרב מגדלי עופות בלולי חופש להאדיר את השיטה ואת יתרונותיה. אתה המגדל הראשון שאני פוגש המעמיד את הכדאיות הכלכלית של השיטה הזאת בספק. מדוע?
“אני חייב להודות, את שיטת החופש הפסקתי. נותרתי רק עם שיטת הלול האורגני. מדוע? כי מחיר הביצה השאיר לי תשואה נמוכה מדי. מאחר שהלול הוא אותו לול והשיטה היא אותה השיטה, נשארתי לפחות עם הלול האורגני. בארץ מקובלים שני סוגי לולי חופש. יש לול חופש סגור, שהתרנגולות חיות בתוכו על רפד, ויש לולי חופש שצמודה אליהם גם חצר אליה יוצאות התרנגולות למרעה. באירופה יש גם מחיר נפרד לביצים הבאות מכל אחד משתי השיטות, כשאלה הבאות ממרעה פודות יותר. בישראל אין הבדל".

האם תמליץ בפני באי יום העיון לעבור לגידול עופות בלולי חופש-אורגניים?
"שאלה טובה. אני מודע לעובדה שאין מקום בענף ליצרני ביצי חופש רבים מדי. אם כולם יגדלו ביצים אורגניות, או ביצי חופש, ועל הצרכן יהיה לשלם את העלות האמיתית של הביצה הזאת, אף אחד לא יקנה יותר ביצים כי הן יהפכו למוצר יקר מדי. היום הלקוחות משלמים 2.5 שקלים עבור ביצה אורגנית, ואילו עבור ביצה מלול סוללות הוא משלם רק שקל אחד. זה הבדל משמעותי, במיוחד לאנשים מהמעמד הכלכלי הנמוך. כשהביצה תפסיק להיות מוצר שעלותו שווה לכל נפש, עתיד הענף יועמד בספק".

כיצד מתמחרים את עלות ביצי החופש?
"עקרון התמחור הוא די פשוט. לוקחים בחשבון את כל ההוצאות, בתוספת עלות העבודה והרווח. בשיחה עם אנשי תנובה הראיתי להם שהמחיר שאני מקבל עבור ביצי חופש אינו סביר. המחיר לא לוקח בחשבון את העובדה שהתמותה היא גדולה יותר בלולי חופש-אורגני. העבודה המושקעת בלול של 6,000 עופות די דומה לעבודה המושקעת בלול של 2,000 מטילות. ולכן בלול חופש קטן יחסית עלות העבודה יקרה מאוד".

אותם ארגונים של שוחרי רווחת העופות שואבים, כנראה, את עיקר הידע שלהם מהנעשה בחו”ל. האם מישהו מהם ביקר אצלך אי פעם כדי לשמוע על תנאי גידול בלולי חופש-אורגניים בישראל?
“אף אחד לא ביקר אצלי. ביקרו אצלי מהגוף המאשר את הלול שלי לשיווק ביצים אורגניות. הם בדקו האם אני עומד בסטנדרטים הנדרשים, לימוד על התנאים והפקת לקחים לא היה כאן. גידול לול אורגני מונע מהרצון של הצרכן לרכוש ביצה שבעיניו היא בריאה יותר כחלק מתפיסת עולם בריאותית. אבל צריך להבין שלהבדיל מהשלוחה אורגנית, ביצה המגיעה מלולי חופש היא בעצם ביצה אידיאולוגית ולא כל כך ביצה כלכלית. האנשים הפועלים לישום השיטה בישראל מאמינים בהענקת חופש מקסימלי לבעלי חיים, לא רק לעופות המשק. זאת היא ראיית עולם יפה אמנם, אבל ראייה המשאירה את שאלת הכלכליות די פתוחה. יש מקום לנישה של מגדלי עופות מטילות בלולי חופש, אבל עיקר הענף חייב להישאר בידי הגידול התעשייתי. משופר אמנם, אבל תעשייתי".


תרנגולות בלול חופש צילום: שמואל שרוניק

* הכתבה פורסמה בעתון ''קו למושב''