הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


דו''ח: זיהום הים נמשך, המדינה עומדת מנגד


עמותת צלול הציגה בכנסת את דו''ח ''מצב הים'' לשנת 2011'' הקובע כי הרשויות מעדיפות במקרים רבים את האינטרסים של מזהמי הים - מפעלי טיהור השפכים, ההתפלה ומחפשי הגז והנפט, על חשבון האינטרס הסביבתי של כלל הציבור. ''הים הוא האזור המופקר ביותר במדינה''

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  22-2-2012


''רשויות המדינה כשלו גם ב-2011 בהגנה על הים מפני זיהומים תוך שהן מעדיפות במקרים רבים את האינטרסים של המזהמים והיזמים של מפעלי טיהור השפכים, ההתפלה ומחפשי הגז והנפט, על חשבון האינטרס הסביבתי של כלל הציבור"; כך קובע דו"ח "מצב הים" של עמותת צלול שהוגש בשבוע שעבר לוועדה לסביבה ובריאות של הכנסת.

מהדו"ח עולה, כי האיומים בפניהם ניצב הים התיכון רבים מאי פעם והם כוללים קידוחי נפט וגז; המשך הזרמת שפכים ממפעלים ורשויות מקומיות, ובראשם השפד"ן; הקמת מתקני התפלה; תכניות מאסיביות לבניה על החופים; תכנית להרחבת נמלים ועוד.

לדעת עמותת "צלול", כדי למנוע את המשך הפגיעה בים ובחופים, יש להקים רשות חזקה ואחראית – "רשות ים וחופים", שתרכז בידיה את כל הנושאים הקשורים להגנה על הים ותפקידה יהיה למלא אחר החלטות הממשלה הקשורות בים התיכון. על הרשות שתהנה מסמכויות ומתקציבים, יוטל לקבוע כללים, תקנים ותקנות, לאכוף את החוק על המזהמים, לקבוע תעריפים והיטלים לשימושים השונים, לקבוע כללים לגבי אמנות בינלאומיות, להיערך למניעת אסונות והתמודדות איתם, לאסוף מידע ולמסור אותו לציבור ועוד. שטח שיפוטה של הרשות יהיה בתחום הים התיכון שבידי ישראל (מים טריטוריאליים) ובתחום המים הכלכליים,

עוד קובעת "צלול", כי יש להסדיר את החקיקה הסביבתית בתחומי המים הטריטוריאליים והמים הכלכליים של המדינה, יש לתקן את חוק הנפט הקיים ולהעניק במסגרתו סמכויות למשרד להגנת הסביבה; לאשרר את הפרקים באמנת ברצלונה העוסקים בחיפוש ובניצול משאבי טבע בים ולדרוש מהיזמים לערוך סקר השפעה על הסביבה בטרם יוענק להם רישיון. "צלול" ממליצה לדרוש מהיזמים להגיש תכנית חירום למניעה ולריסון דליפות נפט וגז, וכן להפקיד ערבויות ריאליות לשיקום הנזק הצפוי לסביבה במקרה תקלה, כנהוג במדינות רבות.

בתחום הזרמת שפכים ושאר מזהמים לים, דורשת "צלול" מהכנסת לשקול מחדש את הפטור שהעניקה לשפד"ן מתשלום היטל הזרמה, בעקבות המשך הזרמת הבוצה לים.

עוד מציעה העמותה לשקול הרחבת מתקני התפלה קיימים על פני הקמת מתקנים חדשים, לשקול ביטול תוכניות לבניית דירות וכפרי נופש לאורך החופים, גם אם התוכניות אושרו לפני כניסת חוף ההגנה על הסביבה החופית לתוקפו. לדעת "צלול", יש להעדיף את הרחבת נמל אשדוד על פני חלופת הרחבת נמל חיפה והקמת נמל פרטי חדש, שעלול להסב נזק חמור למפרץ ולפרויקט שיקום הקישון. ובכל מקרה אין לכרות את החול הנחוץ להקמת נמל חיפה מקרקעית המפרץ, אלא דרומית לו.

אברהם דשא ממשרד האנרגיה והמים שהשתתף בדיון בועדה טען בתגובה כי "יש בדו"ח הרבה אי דיוקים". רות יהל מרשות הטבע והגנים טענה כי לפי הנתונים שבידה דווקא "יש שיפור אדיר בהפחתת זיהום הים". הפרופ' אהרון בן-זאב נשיא אוניברסיטת חיפה גילה כי הם מובילים מהלך משותף של האוניברסיטאות בישראל להקים בשיתוף המכון לחקר ימים ואגמים מרכז אקדמאי לחקר הים התיכון אשר ישים קץ למצב הקיים של "העדר טיפול הגובל בהזנחה".

ח"כ דב חנין סיכם את הדיון ואמר כי המדינה צמצמה את זיהום הים ממקורות יבשתיים, אבל המצב נותר בעייתי מבחינת האיומים הנשקפים לים ממקורות זיהום אחרים". עוד אמר חנין כי מבקר המדינה מיכה לינדשטראוס נענה לבקשתו להתערב במריבת הרשויות המגלגלות אחת על השנייה את האחריות למנוע אסון ימי סביבתי ודרמטי" והוא יבדוק את אזהרתו שהאסון אם אכן יתרחש "ייפול כרגיל בין הכיסאות".

הוא ציין שכתוצאה מהזיהום, לעומת הצמצום הדרמטי של אוכלוסיית הדגים, מסתמן גידול מואץ של החסילונים (השרימפס) בין המינים החדשים הפולשים למי החופים שלנו, "אבל בזה מסתכמות כל החדשות הטובות לפחות למי שאוהב אותם על הצלחת שלו".

לדו''ח המלא לחצו כאן