החוק לפיקוח על מזון לבעלי חיים אושר היום (א') בוועדת שרים לענייני חקיקה בכנסת. החוק, אותו יזמה שרת החקלאות ופיתוח הכפר אורית נוקד, נועד להסדיר באופן כולל ועדכני את הפיקוח על יצור ושיווק מזון לבעלי חיים, על ידי הבטחת שרשרת הבטיחות של ייצור המזון מן החי, לפי התפיסה המקובלת במדינות מפותחות של פיקוח ועקיבות המזון לבעלי חיים משלב הייצור ועד להזנת בעל החיים, וזאת כדי לאפשר עקיבות של תהליכי הייצור והשיווק עד לשלב השיווק של מזון לאדם, לפי התפיסה: "מהמשק לצלחת" -Farm to Fork. שרשרת בטיחות המזון כוללת היבטים של בריאות ורווחת בעלי החיים הניזונים ממנו ומניעת הפצת מחלות בעלי חיים, והן היבטים של בריאות הציבור.
החוק החדש בא להחליף את צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (ייצור מזון לבעלי חיים והסחר בו) שנחקק בשנת 1971, למצב של הכרזה על שעת חירום. הגישה בשנים האחרונות הינה להחליף צווים לשעת חירום בחקיקה עדכנית. מטרת החוק להחליף את ההסדרים החלקיים של פיקוח על מזון לבעלי חיים הקבועים כיום בצו הפיקוח, לקבוע הסדרים מתאימים לכל צורות הגשת המזון לבעלי חיים הנהוגות כיום, ולהוות מסגרת חוקית כוללת המשקפת תפיסת פיקוח עדכנית, אשר תבטיח שהמזון המוגש לבעלי חיים יהיה באיכות גבוהה, הן בהיבט הבטיחותי והן בהיבט התזונתי.
צו הפיקוח אינו עוסק בהיבטים נרחבים הנוגעים לעיסוק במזון לבעלי חיים. כך למשל, אין בו הטלת אחריות על מי שעושה שימוש במזון לבעלי חיים שהוא מזוהם, פגום או מזיק לצורך הזנת בעלי חיים שבהחזקתו, אף אם מדובר בבעלי חיים המשמשים לייצור מזון לאדם ויש בכך כדי להשפיע על בריאות הציבור הצורך מוצרים אלה.
החוק מסדיר אמצעים לבקרה ולטיפול בתקלות בתהליכי ייצור המזון לבעלי חיים, שיש בהם כדי לסכן את בריאות בעלי החיים או הציבור, כגון ביצוע איסוף (Recall) של מזון או חומר גלם, שנמצא כי הוא עלול להזיק או שקיים חשש כי הוא עלול להזיק. וכן מסדיר הקמת מערכת מעקב ממוחשבת, אשר תשמש לצורך התראה מהירה במקרים בהן נדרשת פעולת איסוף לדוגמה, בדומה לזו שקיימת במדינות האיחוד האירופי.
בין היתר, החוק המוצע בא להסדיר גם את אחריותם של היצרנים לבטיחותו ולאיכותו של המזון לבעלי חיים, תוך פיקוח של המדינה על מנגנוני הייצור, הייבוא והשיווק.
החוק קובע כי תנאי הבסיס למתן היתר לייצור ולשיווק מזון לבעלי חיים, הוא ייצור מחומרי גלם מותרים ואיסור שימוש בחומרים מזיקים. כך גם לגבי יבוא ויצוא של מזון לבעלי חיים או של חומרי הגלם המשמשים בייצורו, ומסדיר את התנאים הבסיסיים לייצור ושיווק מזון לבעלי חיים. תנאים אלה מבוססים על שלושה נדבכים – האיסור לכלול חומר מזיק מעל לשיעור המותר, החובה לייצר את המזון לבעלי חיים מחומר גלם מותר בלבד, והחובה לקבל היתר ממנהל השירותים הווטרינריים לייצור ולשיווק מזון לבעלי חיים. רשימת החומרים המזיקים היא רשימה עדכנית המבוססת על ידע מקצועי בינלאומי והיא משקפת את ההסדרים הנוהגים במדינות מפותחות לעניין זה.
במסגרת החוק המוצע תוקם ועדה מקצועית בין-משרדית שתפקידה לייעץ למנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות, המפקח העליון למזון בעלי חיים, לעניין חומרי הגלם המותרים, חומרים מזיקים ותוספים. בוועדה חברים נציגי משרד החקלאות, הבריאות, הגנת הסביבה והאקדמיה.
על פי החוק סימון מזון לבעלי חיים בתווית אריזה הוא תנאי לשיווק מזון לבעלי חיים, במטרה להבטיח את קיומו של עקרון העקיבות והשקיפות בקשר למזון לבעלי חיים. התווית תכלול את שם היצרן, מקום הייצור, תכולת המזון לבעלי חיים ונתונים נוספים.
שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד: "מטרת החוק היא הבטחת שרשרת המזון משלב הייצור ועד לשיווקו לצרכן. פיקוח של המדינה תוך שימוש באמצעים מתקדמים יבטיח את בריאות הציבור, בין היתר, על ידי הקמת מערכת מעקב ממוחשבת וקביעת נהלים וכללים ברורים במקרים של איסוף מוצרים (Recall)".
