סקס ופוליגמיה מועילים לבריאות ופעילות דבורת הדבש: כך עולה ממחקר חדש שנערך על ידי קבוצת חוקרים במכללת וולסלי שבמסצ'וסטס, שבדק את הקשר בין מגוון גנטי לבריאותה של הדבורה. המחקר שהתפרסם השבוע בכתב העת המדעי- PLoS ONE שופך אור חדש על חיי המין של הדבורים והשפעתם על בריאות המושבה ותפוקת הדבש.
במסגרת המחקר הצליח צוות החוקרים לדגום ולסווג את הרצפים הגנטיים של כ-70,500 סוגי חיידקים מ-10 כוורות דבורים אחידות מבחינה מינית, בהן שמרה המלכה אמונים לבן זוג אחד ו-12 כוורות שונות מבחינה מינית, בהן הזדווגה מלכת הדבורה עם מעל 15 זכרים.
החוקרים גילו כי בכוורת שהייתה פעילה יותר מבחינה גנטית התגלו כ- 1,105 מינים של חיידקים, מתוכם 40% חיידקים מועילים, ואילו בכוורת בה נשמרו אמונים לבן זוג אחד, התגלו רק 781 מינים של חיידקים, מתוכם 127% יותר חיידקים מזיקים.
פרופ' הת'ר מטילה שהובילה את המחקר, החוקרת את חיי הדבורים כבר שבע שנים, מסבירה כי מושבות הדבורים מתעוררות מבחינה מינית ויוצרות מגוון גנטי בזמן שהמלכה נקשרת לבני זוג רבים ככל האפשר ומזדווגת עימם. כוורות בהן המלכות בוחרות לפעול בדרך זו, התגלו בריאות ויעילות יותר, כך למשל, הדבורים מתחילות לעבוד בשיעור גבוה יותר מהרגיל ומתקשרות ביניהן בתדירות גבוהה יותר, דבר הגורם להם לנוע ולרקוד, כתוצאה מכך עבודת האבקה מתייעלת ונעשית בקצב מהיר מהרגיל, וליקוט המזון נעשה בכמות גבוהה יותר.
עם זאת, המחקר מדגיש כי דבורת הדבש מאביקה יותר מ- 400 גידולים ברחבי העולם, ועדיין שיעור התמותה שלה הולך וגדל בשל תסמונת קריסת המושבה- Colony Collapse Disorder (CCD), תזונה לקויה וגורמים רבים נוספים שאינם ידועים עדיין, אך נחקרים.
"מעולם לא ידענו עד כמה בריאות הדבורים ופעילותן מושפעים מהמגוון הגנטי שנוצר במושבה בה הן חיות, ומחקר זה מספק רמזים חזקים ביותר בנושא" כותבת פרופ' מטילה במאמר, ומוסיפה כי "המימצאים של המחקר מראים שלדבורי הדבש יש יתרון מבחינה גנטית שמביא ליצירת חיידקים טובים בקרבם, אשר עשוי להיות המפתח לשיפור בריאות ותזונה במושבה וכן גורמים להבנה, כי ניתן לצמצם את היעלמותן של הדבורים וכך את הירידה בייצור הדבש. בארצות הברית וברחבי העולם קיימת קהילה גדולה של חוקרי דבורים, שחוקרת את תופעת העלמות הדבורים. אנו עושים כל שביכולתנו על מנת למקסם את הבריאות של המאביק החשוב ביותר שלנו, בלעדיו לא נוכל לייצר מזון צמחי" מסכמת פרופ' מטילה.
לדברי הרצל אבידור, מנכ"ל מועצת הדבש, בעולם כבר ברור שהיכחדות דבורת הדבש תגרום לשינוי הרסני על פני כדור הארץ ולצמצום מקורות מזון טריים מהטבע בצורה דרסטית, שעה שאנו נמצאים בפתחו של משבר מזון עולמי חמור על פי כל התחזיות. אבידור מצטט את אלברט איינשטיין שאמר כי "ארבע שנים לאחר היכחדות הדבורים תיכחד האנושות", אמר וככול הנראה צדק.
"האדם לא השכיל לחקות את פעולת ההאבקה של הדבורים ולכן עצי הפרי והירקות אותם אנו צורכים, תלויים בהאבקת הדבורים. ככל שמצטמצמים אזורי החקלאות, משתלטים הערים והבטון, כך מצטמצם גם מזונם של הדבורים, הן הופכות חלשות ופחות עמידות" אומר אבידור.
בכנס ענף הדבורים האחרון שהתקיים ביזמת משרד החקלאות ומועצת הדבש סיפר רנדי אוליבר, מומחה בגידול דבורים מפלורידה, כי משרד החקלאות האמריקאי הקצה 20 מיליון דולר לשנה למחקר להצלת הדבורים. במועצת הדבש בישראל מייחלים ומקווים למחקרים נוספים בתחום שיתרמו למציאת פתרון להצלת ענף הדבורים שתעשיית החקלאות תלויה בהן.
ענף גידול הדבורים קיים בארץ כ- 130 שנה, החל משנת 1882. עפ''י נתוני מועצת הדבשף בישראל ישנם כיום 500 דבוראים, 20% מהם בעיקר בעלי מכוורות גדולות המטפחות בין 1500 ל- 3000 כוורות דבש, מהן מייצרים 80% מתפוקת הדבש הארצית. בארץ קיימות מכוורות גדולות לצד מכוורות משפחתיות שחלקן מוכרות דבש באופן עצמאי וברובן משמש העיסוק בדבש כחלקי ולא עיקרי. ערך הייצור של דבש ומוצרי מכוורת בישראל עומד על 100 מיליון ₪. ערך הייצור החקלאי נובע גם מהאבקה של ענף הדבורים העומד על כ- 2.5 מיליארד שקלים בשנה. ענף הדבש חיוני לקיומם של שטחים פתוחים וחקלאות בישראל. הכוורות פזורות בכ- 6,300 נקודות, כאשר הפיקוח על ייצור הדבש מתקיים בהתאם לתו תקן הישראלי המחמיר.
