בזה אחר זה עלו שגרירים ממדינות באירופה, אפריקה, אסיה, מרכז ודרום אמריקה לאוטובוס, ויצאו לדרך אל תחנת המחקר האזורית שבחבל הבשור. חלקם משרתים בישראל כבר כמה שנים, וחלקם נמצאים בה רק מספר חודשים. לאלה וגם לאלה היה המסע בבחינת תגלית, כפי שאפשר היה ללמוד מהם מאוחר יותר.
הסיור החל בחממות הניסיוניות של
חוות-הבשור, בהדרכת מנהל תחנת המו''פ מירון סופר. האורחים ביקרו בחדר מבוקר-האקלים, שבו בוחנים את חיי המדף של זני פרחים שונים המיועדים לייצוא ואת תנאי הגידול האופטימאליים הדרושים לפרח שאמור לעשות דרך ארוכה משדות הנגב המערבי לבתי התושבים במערב אירופה. במהלך הסיור ניתנו הסברים מפורטים על חשיבות תחנות-המחקר החקלאי, על אופיים של המחקרים היישומיים הנערכים בהן לטובת חקלאי האזור, וכן על השירות שנותנים המדענים בתחנות לחקלאים תושבי האזור, הנתקלים בבעיות בשגרת העבודה החקלאית שלהם.
התחנה הבאה היתה חממה ניסיונית לגידול תות-שדה על מצע מנותק העשוי סיבי קוקוס טחונים. המצע תלוי באוויר, בגובה המאפשר קטיף תות שדה מבלי להתכופף. התות עצמו גדל תלוי באוויר ללא מגע עם האדמה. עבור האורחים הוכנו מראש סלסילות מלאות תות-שדה טרי שזה עתה נקטף, נשקל ונמדד במסגרת המחקר. היו אלה הסלסלות הריחניות ששברו את הקרח הדיפלומטי. כולם מיהרו לטעום, מחייכים ומשבחים את הטעם. במסגרת הסיור נחשפו השגרירים לראשונה לשיטת הגידול הייחודית בגידולי בתי-הרשת המסורתיים של עגבניות שרי ופלפלים. איש מהם לא היה מודע לכך, שצמח עגבניה אחד מניב פרי במשך כ-10 חודשים, שבמהלכם הוא מתארך עד לאורך של 10 מטרים ויותר.
לאחר הסיור קיבלו השגרירים הרצאה על פעילות המחלקה לשיתוף פעולה בינלאומי במשרד החוץ, תוך הדגשת המגזר החקלאי ושיתוף הידע בין ישראל למדינות העולם, וקיום השתלמויות בינלאומיות בישראל תחת הכותרת "להדריך את המדריכים". מאות משתלמים מרחבי העולם, המגיעים מידי שנה לישראל למספר חודשים או אפילו לשנה תמימה, לומדים כאן שיטות חקלאות מתקדמות, וכשהם חוזרים למדינותיהם, הם מדריכים את החקלאים המקומיים ביישום שיטות אלה, באמצעים שלעתים הם לא מורכבים ומתאימים גם לאזורים חסרי טכנולוגיות מתקדמות.
חלקו השני של הסיור הוקדש לתפקידה של קק"ל במלחמה
במידבור ובפיתוח מקורות-מים. תוך כדי נסיעה בשטחי החקלאות הנרחבים והירוקים של הנגב המערבי, קיבלו השגרירים הסברים מפורטים על מערכת המאגרים, המאפשרת כיום שימוש חוזר בכ-60 אחוזים מכלל מי-הקולחין. זאת באמצעות מערכות טיהור, הולכה ואגירה במאגרים הרבים שהקימה קק"ל בכל רחבי הארץ.
המשלחת ביקרה בפארק נחל באר-שבע, שהקמתו לאורך כ-7 קילומטרים של הנחל נמצאת בשלבים מתקדמים, בסיוע תרומות מידידי קק"ל בגרמניה, קנדה, אוסטרליה וארה"ב. מנהל הפרוייקט, איתי פרימן סיפר על העבודה העצומה שכבר בוצעה בערוץ הנחל, שהיה במשך עשרות שנים מזבלה ותעלת-ביוב, וכיום נמתחה לאורכו טיילת משובצת באיי דשא וצמחיה ירוקה, תאורת-שבילים ופינות-ישיבה. בטיילת, בשיקום המחצבה שבערוץ, בגן-הפעמון ובאמפיתאטרון ההולך ומוקם ליד בית-אשל, הושקעו עד כה כמאה מיליון שקלים, ועוד היד נטויה.
בשטח כבר הוחל בהכשרת האגם המלאכותי שיהווה מוקד-בילוי מרכזי. מימיו של האגם יבואו רק ממכוני-טיהור של העיר באר-שבע מקרוב, ושל השפד"ן, המנקז את מי-הביוב המטוהרים של גוש דן, מרחוק. השגרירים המטירו שאלות, ואיתי פרימן ענה: "כאשר הוצגה התוכנית היו ספקנים רבים שאמרו: לעולם לא תצליחו. היום, בזכות שיתוף-הפעולה הפורה בין קק"ל, עירית באר-שבע, משרדי התיירות והתמ"ס, ומינהלת נחל באר-שבע, אנחנו יכולים להציג כאן את ההתקדמות המרשימה שתשנה לחלוטין את איכות חייהם של תושבי בירת-הנגב הצחיחה".
השגרירים פגשו במסגרת הסיור את יו"ר קק"ל אפי שטנצלר, שסקר את עיקרי פעילות קק"ל: "הבעיה החמורה ביותר, לא רק של ישראל אלא גם של מדינות רבות אחרות בעולם, היא ההיקף ההולך וגדל של מידבור. מדענים צופים קצב מידבור של 1% לשנה, כלומר שבעוד 20 שנים יגדלו מדבריות העולם ב-20%, ואפילו אירופה תיפגע מכך. בעיה עולמית גדולה נוספת היא בעיית המזון, כאשר אוכלוסיית העולם אמורה לגדול בתוך עשור מ-7 מיליארד כיום ל-10 מיליארד נפשות. המשמעות: פחות מזון ופחות מים ליותר בני-אדם". שטנצלר מנה את תחומי הפעולה של קק"ל שבהם שואף הארגון לתרום להקטנת מימדי הבעיות העולמיות הללו, החל בנטיעת יערות, דרך שיטות מיחזור מים והפקת מזון בכמות גדולה מיחידות-שטח קטנות יותר, ועד לשיקום נחלים ואצירת מי-גשמים ושטפונות באזורים צחיחים למחצה.
בהמשך יצאו השגרירים לאתר דודאים, שפותח ממערב לבאר-שבע בתרומת ידידי קק"ל באוסטרליה. כאן טיפסו כולם אל משאית המותאמת לטיולי-שטח, ובהדרכתו של סגן מנהל מרחב דרום בקק"ל, יצחק משה נסעו בדרכי המדבר המאובקות לעבר אתר-הנטיעות ביער השגרירים.
במקום התנופפו דגלי עשרות המדינות שאת שגריריהן אירחה קק"ל, וביניהם התקיים טקס הנטיעות המסורתי. אלישע מזרחי, מנהל אזור קק"ל בדרום, סיפר על מאמצי הייעור בנגב הצחיח ב-22 השנים האחרונות. "העצים שאתם רואים על המדרונות סביב הם בני 7 שנים לכל היותר, והם ההוכחה הטובה ביותר לכך, שבסיוע שיטות עתיקות שאותן העתקנו וחידשנו באמצעים מודרניים, יכולים עצים מזנים שונים לגדול גם במדבר, שכמות המשקעים השנתית הממוצעת שלו היא 200 מילמטרים וגם פחות".
בגומות השתילה המתינו לשגרירים שתילי אשל, שיקמה, שקד, חרוב ואפילו תות. כולם גדלים ומשגשגים במדבר הזה. "אני מקווה שיאמינו לי שזה באמת עץ שיקמה", אמר בחיוך זוראן באסארבה, שגריר סרביה בישראל, לאחר ששתל את השתיל שבחר: "זה היה עבורי יום מרתק, שרק מחזק את התחושה החיובית שלי כלפי ישראל ואזרחיה. ברור שיש לקק"ל מה להציע בתחום שיתוף הפעולה, ויש להעריך את העובדה שחלק ניכר משיתוף-פעולה זה, בעיקר בתחום המחקר היישומי, פתוח לכל דורש".
