מחקרים רבים בחנו לאורך השנים את השינויים שעברו עולים חדשים בעקבות עלייתם ארצה. מחקר חדש שבוצע בבית הספר למדעי התזונה בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה באוניברסיטה העברית, שופך אור על השינוי בהרגלי התזונה של נשים בנות העדה האתיופית ועל ההשלכות הבריאותיות של שינוי זה. המחקר שהתפרסם בינואר בכתב העת היוקרתי Nutrition מצא שנשים יוצאות אתיופיה העלו משמעותית במשקלן בישראל, לפעמים עד לכדי השמנה, לאחר ששילבו בתזונתן מאכלים מקומיים רבים, לעיתים במקום מאכליהן המסורתיים.
המחקר נערך על ידי תלמידת המחקר הדס רגב-טוביאס, בהנחיית ד''ר עליזה שטרק ופרופ' רם רייפן, בקרב 53 נשים ממוצא אתיופי המתגוררות ברחובות. תוצאות המחקר מראות שה-BMI (Body Mass Index) - המשמש מדד להערכת עודף משקל - בקרב הנשים שנבדקו עמד על כ-25, באזור העליון של הטווח התקין (18-25), והיה דומה מאוד לנתונים של כלל הנשים בישראל. 42% מהנשים שנבדקו היו בעודף משקל ו-11% מהן סבלו מהשמנה. עוד נמצא שצריכת ויטמינים ומינרלים הייתה נמוכה מההמלצות המקובלות.
''מחקר זה מתאר באופן ברור את הרגלי הצריכה התזונתית ודפוסי צריכת המזון בקרב נשים אתיופיות בשכונת קריית משה ברחובות ומשקף במידה רבה את המצב התזונתי בקרב בני העדה בישובים נוספים בישראל'', אומרת רגב-טוביאס, ומוסיפה ש''רמת ההשכלה, חוסר ידע, הכנסה נמוכה וקשיי שפה הם רק חלק מהחסמים המשפיעים על הרגלי הצריכה התזונתית''.
אל המחקר הגיעה רגב-טוביאס בעקבות עבודתה כדיאטנית מחוזית בלשכת הבריאות של אשקלון, שם נחשפה לראשונה לקהילה האתיופית והכירה את המאכלים האתיופיים המסורתיים והרגלי האכילה של חברי הקהילה, וכן למדה על השינויים שחלו בהרגלי התזונה שלהם בעקבות המעבר לישראל.
התזונה האתיופית המסורתית עשירה בסיבים תזונתיים ודלה בשומן ובסוכר. היא מבוססת בעיקר על דגנים וקטניות. המאכל הנפוץ ביותר הוא האינג'רה, מאפה דמוי פיתה העשוי לרוב מקמח טף (דגן אתיופי). באתיופיה בני העדה לא נהגו לצרוך ממתקים.
המחקר הנוכחי לא עסק באופן ישיר בשאלה מדוע זנחו עולי אתיופיה את התזונה המסורתית בעקבות העלייה לארץ, אולם רגב-טוביאס מעריכה שמדובר במספר גורמים. ''ראשית, המחיר של קמח הטף, הגבוה עשרות מונים מקמח חיטה לבן. כמו כן, זמינות המוצרים הבסיסיים שהיו מוכרים באתיופיה והנגישות אליהם נמוכות. לבסוף, עם הגעתם לישראל נחשפו עולי אתיופיה לשפע של מוצרים ומזונות שנתפסו בעיניהם בטעות כבריאים, כגון במבה ופורמולות מזון לתינוקות. בשילוב עם רצונם להיטמע בחברה, החלו בני העדה לצרוך מוצרים אלה בתדירות הולכת וגדלה. מחקרים כבר הראו ששינוי בדפוסי האכילה הוא אחד מגורמי המפתח בתהליך ההתאקלמות בארץ חדשה''.
איכות התזונה ודפוסי האכילה של עולי אתיופיה המתוארים במחקר זה מחזקים עבודות קודמות שהראו עלייה במחלות כרוניות בקרב בני העדה. לדברי רגב-טוביאס, יש צורך בפיתוח תוכניות למניעת עלייה במשקל ולמניעת תחלואה שיכוונו לנשים וילדים: ''ממשלת ישראל צריכה לפעול להוזלת מחירים של מזונות בעלי ערך תזונתי גבוה הידועים כמונעי מחלות, ובראשונה קמח הטף הידוע בהרכבו התזונתי הבריא''.
תוכנית אחת כזו, אותה מפעילה הפקולטה למדעי החקלאות, היא פרויקט ''קרית משה'', הפועל מזה עשור בקרב אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בעיר רחובות ומנחיל לילדים ולהוריהם כלים לתזונה נכונה. הפרויקט נקרא על שם שכונת קרית משה בעיר רחובות, השכונה הראשונה בה התקיים הפרויקט, בה מתגוררת קהילה גדולה של יוצאי אתיופיה.
