בבדיקה שנערכה על ידי עמותת ''אדם, טבע ודין'' נמצא כי בכל האזור ממערב הנגב עד לשדה בוקר למעלה מ-50% מהמים המסופקים לתושבים הם מותפלים. משמעות הדבר היא שתושבי אזורים אלו צורכים מים ללא מגנזיום - מינרל חיוני לבריאות.
בעיר שדרות ויישובי עוטף עזה כגון כיסופים, נירים, מגן וכרם שלום אחוז זה אף מגיע למעלה מ- 80%. כמו כן, מאז הפעלת מתקן ההתפלה בחדרה בשנת 2010, גם באזור חוף הכרמל צורכים כמויות גדולות של מים מותפלים. כ-60% מהמים ליישובים זכרון יעקב, פרדיס, הבונים, נחשולים וכרם מהר"ל הינם מים מותפלים.
בשנים האחרונות מתקיים דיון סביב הצורך להוסיף מגנזיום למים המותפלים, על אף שהוא רק אחד מהמינרלים החיוניים שמוחסר מהמים בתהליך ההתפלה. מעט מאד ידוע על ההשפעות הבריאותיות הפוטנציאליות כתוצאה משתיית מים מותפלים בלבד במקום מים ממקור טבעי, וקיימת הסכמה רחבה על הצורך בעריכת מחקרים ארוכי טווח בנוגע להשפעות הנובעות משתית מים מותפלים.
חוות דעת של משרד הבריאות שפורסמה לפני כחודשיים מחריפה את המחלוקת בין משרדי הממשלה בסוגיית הוספת מגנזיום למי הברז המותפלים. על פי דו"ח שנכתב באגף לבריאות הציבור בראשותו של פרופ' איתמר גרוטו, ההערכה במשרד היא כי אי הכנסת מגנזיום למי השתייה המותפלים תוביל בהדרגה לתוספת של 250 מקרי מוות מדי שנה בארץ כתוצאה מהתקפי לב. המסקנות מבוססות על ההנחה הרווחת כי מגנזיום חיוני למניעת מחלות לב וכלי דם.
במשרד האוצר וברשות המים טוענים כי מדובר בצעד שאינו כדאי, מכיוון שצריכת המגנזיום בישראל איננה נמוכה במיוחד, והוספתו למים המותפלים תוביל לייקור משמעותי נוסף במחירי המים הגבוהים ממילא. הערכות של רשות המים ומשרד האוצר גורסות כי העשרת כל מי הברז המותפלים במגנזיום תעלה למשק בהדרגה 150-500 מיליון שקלים בשנה, מה שיוביל לייקור של כ-23-81 אגורות לקוב מים.
ראש הממשלה בנימין נתניהו, יכריע השבוע בוויכוח שמעסיק כבר שלוש שנים את משרדי הממשלה - האם להוסיף מגנזיום למים מותפלים. מחר (ג') תתקיים פגישה מכרעת בנושא בין סגן שר הבריאות יעקב ליצמן ומנכ"ל משרד ראש הממשלה הראל לוקר, בהשתתפות אנשי רשות המים ומשרד האוצר.
עמותת טבע ודין: יש לבצע מיהול מיידי של מים טבעיים במי ההתפלה
במכתב בהול ששלחה 'אדם טבע ודין' לסגן שר הבריאות היא קוראת להביא לאישור התקנות המעודכנות לאיכות מי השתיה ללא דיחוי ולכלול בתוכן דרישה למיהול המים המותפלים במים טבעיים לפני אספקתם. ''קביעת תקנים לאיכות המים המותפלים הינה משימה חיונית ביותר, זאת היות ותוך שנים בודדות המים המותפלים יהפכו למקור המים העיקרי של מי השתייה במדינת ישראל.''
לכן, לעמדת העמותה, עד שיושלמו המחקרים הנדרשים לקביעת ההשפעות הבריאותיות, יש קודם כל לבצע מיהול מירבי בין המים המותפלים לבין המים הטבעיים כך שאף יישוב לא יקבל את עיקר מי השתיה שלו ממתקני ההתפלה. לדברי ראש תחום מים ב'אדם טבע ודין', שרית כספי-אורון, כבר היום תושבים ביישובים רבים שותים מים מותפלים בכמויות גדולות וייתכן שכבר עכשיו הם משלמים את המחיר בפגיעה בריאותם.
לעמדת אדם טבע ודין, יש לתת כבר היום פתרון, אף אם לפחות פתרון ביניים, שיגובש לאור עקרון הזהירות המונעת, ואשר יבטיח כי כל אדם במדינת ישראל ימשיך לקבל מי שתיה המסופקים בעיקר ממקורות מים טבעיים הכוללים את המינרלים החיוניים לבריאות. על מנת לוודא שכך אכן יהיה, אומרים בעמותה כי נדרש לבצע שינויים במערכת אספקת המים הארצית אשר יובילו לחלוקה אחרת ושיוונית יותר של המים הטבעיים בין הצרכנים.
למיהול המים, לדברי העמותה, יתרונות רבים על פני הוספת מגנזיום למים המותפלים בשלב זה: המיהול יבטיח נוכחותם במי הברז של כל המינרלים אשר חסרים במים המותפלים. צפוי כי העלויות הכרוכות תהיינה פחותות בהרבה מאשר הוספת מגנזיום לכל מ"ק מים מותפלים. קביעת רף עליון לאחוז המים שמותר לספק לכל יישוב ממתקן התפלה יגרום לחלוקה שיוונית יותר בין הישובים השונים בארץ. המיהול מבטיח נוכחות מגנזיום ללא צורך בהחדרת כימיקלים או חומרים זרים אחרים. בכך תתייתר השאלה של השפעות בריאותיות נלוות ובלתי רצויות מחומרים נלווים להחדרת המגנזיום למים המותפלים. פתרון המיהול עשוי להיות גם סביבתי הרבה יותר משום שאינו דורש צריכה נוספת של חומרים או כימיקלים. כמו כן אין מדובר בתהליך טיפול ולא ייווצרו מי שטיפה או פסולת מרוכזת.
''פתרון זה מהווה פתרון ביניים ופתרון לטווח ארוך כאחד, וכי הינו גם בר ביצוע בלוח זמנים מצומצם. יש לוודא כי התקנות לאיכות מי השתייה יאושרו במושב הקרוב של הכנסת וכן יכללו דרישה לתכולה מינימאלית של מינרלים במים, ואם לא תתקבל עמדתנו זו למיהול המים אזי יובטח ריכוז מינימאלי של מגנזיום במים על ידי הוספתו במתקני ההתפלה. רק כך נוכל להבטיח כי עם אישור התקנות החדשות ומימושן בפועל, ישראל תשתייך לאותן מדינות בהן איכות מי השתייה היא מהטובות בעולם.'' אומרים בעמותה.
במשרד הבריאות דוחים את רעיון המיהול, ומעדיפים להתמקד בהצעה לקיום פיילוט למשך שנה באתר ההתפלה באשקלון, במסגרתו יועשרו המים המותפלים במגנזיום, כשבסוף השנה תתקבל החלטה סופית לגבי שאר מתקני ההתפלה - בהתאם לעלויות ולהצלחת הפיילוט. "יש פער אדיר בין הערכת העלות שלנו לבין זו של רשות המים. קשה מאוד לתמחר את זה כי יש טכנולוגיות והוצאות שונות, שחלקן בלתי צפויות", אומר פרופ' איתמר גרוטו. "לכן אנחנו מציעים לעשות פיילוט, כדי שנדע להעריך טוב יותר כמה זה עולה: 2 אגורות או 40 אגורות לקוב מים".
