הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


160 אלף ש' נגזרו על חזיריה בצפון בגין זיהום מקורות מים


שני אחים מהכפר מעיליא שבגליל המערבי, הורשעו בהזרמת שפכים מדיר חזירים שבבעלותם, באופן שסיכן מקורות מים ושדות חקלאיים. בגזר הדין נקבע שכל אחד מהם ישלם 80 אלף שקלים, למרות שהקנס על עבירות זיהום מים עומד על 350 אלף שקלים

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  14-5-2012


שופטת בימ"ש השלום בעכו רונית בש, גזרה את דינם של שני נאשמים, אחים ממעיליא בשנות ה-30 לחייהם, גריס חדיד וודיע חדיד, שהורשעו על פי הודאתם בעובדות כתב האישום המתוקן, בביצוע עבירות ניהול עסק ללא רישיון, עבירת זיהום מים ולכלוך רשות הרבים בגין הפעלת דיר לגידול חזירים במעיליא.

השופטת גזרה על כל אחד מהנאשמים תשלום קנס בסכום של 80,000 ₪ או 400 ימי מאסר תמורתו, וכן חויב כל אחד מהם לחתום על התחייבות כספית בסך 160,000 ₪ או 500 ימי מאסר תמורתה, להימנע למשך שלוש שנים מביצוע עבירה של זיהום מים.

מדובר בחזיריה הממוקמת בסמוך ליישוב מעיליא מצפון לכביש 89 על השלוחה בה עובר קו פרשת המים בין נחל כזיב לנחל געתון, בסמוך ל-5 קידוחי מים לשתיה ובאזור בו רוב הקרקע מחלחלת.
אחר מהנאשמים היה משנת 1991 הבעלים של הדיר שמנה כ-500 חזירים. אחיו הפעיל וניהל את החזיריה מאותה שנה.

גידול בעלי חיים, אחזקתם והטיפול בהם הוא עיסוק הטעון רישיון, והנאשמים עסקו בו ללא רשיון במהלך השנים 2007-2002. שפכי החזיריה זרמו ללא טיפול לבריכות עפר, שאינן אטומות לחלחול, תוך חשש לזיהום מקורות מים עיליים ותחתיים, ואחת לחודש לפחות עד לשנת 2006 נשאבו השפכים מבריכות העפר ופוזרו בשטחים החקלאיים הסמוכים לחזיריה.

ביום 17/3/02 נשלחה לבעל הדיר התראה ובה דרישה לנקוט פעולות לשם הפסקת המפגע. על אף ההתראה, המשיכו הנאשמים להזרים שפכים לבריכות עפר. בסיור מיום 3/5/07 נמצא גם, כי עדיין אין בחזיריה מתקן קדם טיפול בשפכים, ואלו הוזרמו ללא אישור וללא טיפול למערכת הביוב האזורית. הבוצה מבריכות העפר פוזרה בשדות מסביב לחזיריה, וריח רע נדף מבריכות השפכים. לאור הממצאים נשלחו לנאשמים התראות ובהן הזמנות לשמיעת טענותיהם, אך אלו לא הגיעו לשימוע גם במועד הנדחה שנקבע להם.

למרות כל האמור לעיל, המשיכו הנאשמים לנהל ולהפעיל את החזיריה ללא רישיון עסק ומבלי להסדיר את בריכות העפר, ומניתוח תוצאות דגימה, שניטלו מבריכות העפר בחזיריה, התגלו ריכוזים גבוהים של מזהמים, המעידים על כך כי מדובר בשפכים באיכות ירודה.

בנסיבות הנ"ל, ציינה השופטת בש, בכך שהנאשמים הפעילו את החזיריה באיזור בעל רגישות הידרולוגית גבוהה, מבלי להסדיר את נושא הטיפול בתשטיפים ובשפכים, ובפיזור השפכים אחת לחודש בשטחים חקלאיים באזור החזיריה, לא נמנעו הנאשמים מפעולה המזהמת מים, או עלולה לגרום לזיהום מים, במישרין או בעקיפין, וכן הזרימו לתוך מקור המים, או בקרבתו, חומרים נוזליים ומוצקים והניחו אותם בו או בקרבתו ובכך השליכו פסולת ברשות הרבים, ולכלכו אותה.

כמו כן ציינה השופטת, כי מדובר בזיהום משמעותי ומתמשך של הסביבה כתוצאה מהפעלת החזיריה וכי הנאשמים עשו דין לעצמם בכך שניהלו אותה כעסק ללא רישיון כדין, דבר המוסיף נופך של חומרה להתנהלותם ומדגיש וממחיש את חוסר הפיקוח עליה, מה גם שמדובר באזור בעל רגישות אקולוגית גבוהה. נוכח החשיבות במיגור הפגיעה בנוף, בקרקע ובמקורות המים, שלעיתים הינה פגיעה בלתי הפיכה, קבע המחוקק בחוק המים קנס מרבי גבוה לגבי כל עבירה של זיהום מים או זיהום פוטנציאלי של מים, ותקרת הקנס בגין העבירה הנ"ל אף הוגדלה לאחרונה מסכום של 268,000 ₪ לסכום של 350,000 ₪, דבר המדבר בעד עצמו ומלמד על חומרת התייחסות המחוקק כלפי כל מי שמזהם את מקורות המים.

לקולא נלקחה בחשבון העובדה שהחזיריה הוקמה לפני שנים רבות על ידי אביהם של הנאשמים, זאת ביישוב בו הותר על פי דין גידול של חזירים, מה גם שבמשך תקופה מסוימת ניתן רישיון עסק לחזיריה. לפיכך, ניתן לראותם כמי שהמשיכו בניהול העסק המשפחתי, אשר נוהל בעבר כדין. כן נזקפה לזכותם באופן ממשי העובדה שמאז הכרעת הדין, שניתנה ביום 24/5/11, הם פעלו למכירת החזיריה לגורם אחר, תוך התנאת המכירה בכך שהיא תדולל עד לחיסולה כליל, וזאת לאחר שהבינו שלא יוכלו למצוא מבחינתם פתרון ישים אחר לבעיה הקשה שנוצרה כתוצאה מהפעלתה וגרימה לזיהום הסביבה.

ת"פ 1865-08 ניתן 13.5.12 רצ"ב גזה"ד