אחרי התרנגולות והאווזים, הגיע תורם של החזירים: עמותת ''אנונימוס לזכויות בעלי-חיים'' ועמותת ''תנו לחיות לחיות'' עתרו הבוקר (א') לבג"ץ בבקשה לצו על תנאי שיורה למשרד החקלאות לנמק מדוע לא יותקנו תקנות שיקבעו כללים מינימליים להגנת חזירים מתוקף חוק צער בעלי-חיים.
העתירה מפרטת שורה של פרקטיקות פוגעניות המתקיימות בתעשייה הישראלית ושנאסרו במדינות מתקדמות, ביניהן כליאה של חזירות הרות בתאי ריסון שאינם מאפשרים כל תזוזה וחיתוך איברים ללא הרדמה. "מהאופי החברתי של החזיר, והאינטליגנציה הגבוהה שלו, נובעים גם צרכים מיוחדים" נכתב בעתירה. "תנאי הגידול הטיפוסיים בדירי חזירים בישראל מתעלמים מאלו. הם מתאפיינים לא רק בפרוצדורות הכרוכות בכאב חריף, אלא גם בבידוד חברתי ובעיקר בכפייה של חוסר מעש ושממון, עד כדי אי-אפשרות להזיז את הגוף וחסך מוחלט בגירויים".
במשקים תעשייתיים בישראל מומתים מדי שנה 180-200 אלף חזירים– יותר מאשר בני בקר (130 אלף). היקף התעשייה הגיע ב-2010 ל-19 אלף טון בשר חזיר, וב-2011 הוערך שווי תוצרתה ביותר מ-430 מיליון ש"ח. "מעטים יודעים כי בישראל יש יותר חזירים מאשר בני בקר. זו אחת התעשיות הגדולות והאכזריות ביותר כלפי בעלי החיים" אומר רונן בר מעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים. "לחזיר שנולד בדיר תעשייתי בישראל חותכים את השיניים הקדמיות, את הזנב, ואחר כך מסרסים אותו – כל זאת ללא הרדמה או אלחוש. את החזירות ההרות מחזיקים בתאי ריסון שלא מאפשרים להן לזוז. שורה של מדינות באירופה ובארצות הברית אסרו בחוק את הדברים האלה, אולם משרד החקלאות נוקט במדיניות מכוונת של סחבת אינסופית".
חוק צער בעלי-חיים מחייב את משרד החקלאות להתקין תקנות להגדרת אופן יישומו בתחומים שונים, וביניהם החזקת חזירים. בעקבות עתירה לבג"ץ שהגיש ח"כ לשעבר אברהם פורז ב-1999 הוקמה ועדה לבחינת הנושא שהגישה את המלצותיה בשנת 2003, אולם ההמלצות לא יושמו. בעתירה הנוכחית, שהוגשה על-ידי עורכי הדין יוסי וולפסון, מיכאל ספרד וכרמל פומרנץ, נמתחת ביקורת קשה על ה"סחבת" בהתנהלות משרד החקלאות: "ח"י שנים חלפו מאז חקיקת חוק צער בעלי-חיים, ועשור חלף מאז החל משרד החקלאות לשקוד על התקנת תקנות בנוגע לגידול חזירים. ומה שמאפיין את עבודת המשרד איננו שקידה אלא סחבת. פעם מדובר באי-עשייה גרידא; פעם בקבורתן של המלצות שכבר הונחו על שולחן המשרד; פעם בהמתנה ל'תכנית עבודה'. ומשמחדשים את העבודה בנושא, אין מתחילים במקום בו הפסיקו אותה לפני עשור, אלא מקימים ועדה חדשה. ומשהוקמה הוועדה החדשה, עבודתה מתארכת. ואמתחתו של המשרד עוד מלאה בסיבות ועילות למשוך את הקץ והיד עודה נטויה".
משרד החקלאות: "החזיריות מתוכננות לעבור רפורמה גדולה"
ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "משרד החקלאות פועל מזה מספר שנים לשינוי ממשק גידול חיות משק על מנת לשפר את רווחתן. במקביל לשיפור ברווחת בעלי החיים מושגות שתי מטרות חשובות נוספות - שיפור הבטיחות הביולוגית ובריאות הציבור וצמצום המפגעים הסביבתיים.
"החזיריות מתוכננות לעבור בקרוב רפורמה גדולה, אשר על תכנונה שוקדים בימים אלה במשרד החקלאות. על מנת לקדם את הענף, הוקם במשרד צוות בדיקה שהגיש את מסקנותיו לפני כחודש (אפריל 2012), והמשרד כבר החל ביישומן. במסגרת הרפורמה הצפויה יותאם, כאמור, ממשק הגידול לדרישות איכות הסביבה, ישופרו התנאים הווטרינריים, הסביבתיים והתברואתיים, ויושם דגש מיוחד על רווחת בעלי חיים.
"עיקרי התוכנית לענף החזירים כוללים: קביעת תקנות בנושא רווחת בעלי החיים והתאמת אזורי הגידול לתקנות, התאמת החזיריות לשמירה על איכות הסביבה ובטיחות ביולוגית, הרחקת אזורי הגידול מתוך הישובים למניעת מפגעי ריח והסדרת פתרונות קצה לטיפול בפרש בעלי החיים.
"המלצות הצוות כוללות בין השאר אימוץ קביעות הדירקטיבה האירופית בנושא צער בעלי חיים והתקנת תקנות בהתאם, בדגש על צמצום משמעותי של המקרים בהם מותר להחזיק חזירים בתאים מבודדים, הגבהת המבנים ואוורורם כך שימנעו רמות אמוניה גבוהות במבנים ויצומצמו מפגעי הריחות, הסדרת אזורי ההנקה, בהתאם לתקן האירופי, והרחבת שטח המחייה של החזירונים.
"אחת ממסקנות הוועדה היא כי יש להגדיל את המבנים של החזיריות על מנת להקטין את הצפיפות בה מגודלים החזירים. על מנת לעשות כן יש להעתיק את מבני החזיריות מאזורי הגידול המוגדרים כיום בחוק אל אזורים מבודדים בדרום בהם בעיית מפגעי הריח והסכנה לזיהום מקורות מים נמוכה יותר. הכוונה הינה לאתר מקומות מרוחקים מריכוזי אוכלוסייה, המאפשרים בניית משקים ללא מגבלת צפיפות לבעלי החיים.
"עוד המליצה הוועדה להסדיר את הנושא הסביבתי באמצעות הקמת מתקני הקצה לטיפול בשפכים כך שבכל משק יהיה מתקן קדם טיפול אשר יאפשר הזרמת השפכים ברמה תקנית למתקני טיהור השפכים (מט"שים), וכן מתקני קומפוסט ומתקני אנרגיה (ביו-גז)".
