הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


שימוש בקרקע ללא היתר: קנס של חצי מליון ₪ לרשת רמי לוי ומנהלה


רשת רמי לוי שיווק השקמה ומנהל הסניף ביישוב שילת חויבו ע''י בימ''ש השלום ברמלה בקנס של 500,000 ₪ בגין שימוש חורג בקרקע המוכרזת כחקלאית, זאת למרות שעל הקרקע הזו פועלים בתי עסק מסחריים רבים שכן קיבלו היתר לשימוש חורג. ''תחילה מקבלים היתר ורק לאחר מכן פועלים על פי ההיתר'' כתב השופט

מערכת אתר פסקדין  24-5-2012


בכתב אישום שהגישה המועצה המקומית שהם נגד רשת הסופרמרקטים 'רמי לוי שיווק השקמה' וכנגד מנהל הסניף בישוב שילת, נטען כי השימוש שעושים השניים בקרקע אינו חוקי, כיוון שלא התקבל בידיהם היתר מהוועדה המקומית לתכנון ולבניה לשימוש חורג בקרקע.

לטענת המועצה, מדובר בסופרמרקט המשתרע על פני 2,600 מ"ר וכן על שטח אחסנה נוסף של 882 מ"ר, שבהם נעשה שימוש חורג שלא כדין. לאחר שהרשת ומנהל הסניף הודו במיוחס להם, הם הורשעו בעבירות התכנון והבנייה שיוחסו להם.

במסגרת הטיעונים לעונש, טענה המועצה כי הנאשמים הפעילו את הסופר לשם הפקת רווח כלכלי, ובכדי להראות להם שמדובר בהנאה פסולה מפירות שהושגו שלא כדין, יש להטיל עליהם את הקנס המקסימאלי הקבוע בחוק, המגיע בהתחשב בנסיבות לכדי למעלה ממליון ש"ח.

הנאשמים טענו מנגד, כי הגישו בקשה לשימוש חורג לועדה המקומית לתכנון ובניה, אלא שבסופו של דבר ההיתר לא ניתן מאחר והמקרקעין נמצאים על קרקע המוכרזת כחקלאית, זאת למרות שעל הקרקע הזו פועלים בתי עסק מסחריים רבים שכן קיבלו היתר לשימוש חורג. עוד טענו, כי שילמו למנהל מקרקעי ישראל 322,886 שקלים כדי שיאשר את השימוש החורג בעסק ו-653,000 שקל לועדה המקומית בגין היטל השבחה. לבסוף טענו, כי צו האוסר על השימוש במקום אינו סביר כיוון שמדובר בעסק המעסיק 140 עובדים והושקעה בו עבודה רבה.

"תחילה מקבלים היתר ורק לאחר מכן פועלים על פי ההיתר", כתב השופט הישאם אבו שחאדה בתחילת הכרעתו וקבע, כי בכך שהנאשמים פתחו את הסופר לפני שקיבלו היתר לשימוש חורג, עברו על החוק באופן מתמשך, כשהשימוש החורג היה בשטח נרחב ובמטרה להפיק רווח כלכלי, ולפיכך קנס משמעותי הוא העונש הראוי במקרה זה.

"עבירות התכנון והבניה אוצרות בחובן אלמנט של רווח כלכלי ומכאן ההיגיון בהטלת קנס יומי במקרים שבהם מדובר בעבירה נמשכת על מנת להרתיע את הציבור וכן על מנת ליטול את 'עוקצו' של הרווח הכלכלי שממנו נהנה הנאשם על ידי פגיעה משמעותית בכיסו", כתב השופט.

עם זאת נקבע, כי יש להתחשב בכך שהנאשמים פעלו בדרכים המקובלות וניסו לקבל היתר, ובכך שבאזור פועלים בתי עסק אחרים שקיבלו את ההיתר. כן נפסק, כי נוכח התשלומים שכן הועברו למנהל מקרקעי ישראל ולוועדה המקומית, אין הצדקה להטיל על הנאשמים את הקנס המקסימאלי שביקשה המועצה.

לפיכך נפסק, כי כל אחד מהנאשמים ישלם קנס של 250,000 שקל , כשמנהל הסניף יכול לבחור לרצות 200 ימי מאסר חלף הקנס. כמו כן, הוטלה על כל אחד מהנאשמים התחייבות כספית של 250,000 שקל, שלא לעבור בשלוש השנים הקרובות עבירה על חוקי התכנון והבניה ולבסוף אסר השופט את השימוש במבנים החל מיום 1.11.2012, אלא אם הנאשמים ישיגו את ההיתר.

הידיעה פורסמה באתר המשפט הישראלי "פסקדין"


למידע נוסף על דיני מקרקעין