הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


ועדת קדמי: ''מחירי המזון בישראל יקרים מדי''


ועדת קדמי לבדיקת הריכוזיות במשק מפרסמת את המלצותיה, וקובעת רשמית כי המזון בישראל יקר יותר מבעולם. בין היתר מצאה הוועדה קשרים בעייתיים בין ספקים והביעה ביקורת על מחירי מזון מופקעים ביחס למדינות ה-OECD. בין ההמלצות: להגביר רגולציה, לתמוך בעסקים קטנים ולפקח על מוצרי המזון

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  4-6-2012


הצוות לבחינת רמת התחרותיות והמחירים בשוק מוצרי המזון והצריכה, מפרסם היום, יום ב' ה-4.6.12, את עיקרי המלצותיו בנושא הרגולציה והתחרותיות ומזמין את הציבור להציג את עמדתו:בין ההמלצות - קידום תחרות בשיווק הקמעונאי- הגבלת הגידול בנתח השוק של קמעונאיים דומיננטיים ברמה המקומית, טיפול בקשרי ספקים- קמעונאים, עידוד מותגים פרטיים, עידוד סוגים חדשים של קמעונאי מזון, שקיפות מחירים ועוד.

 

הצוות בחן את הנתונים והשווה את רמת ומגמת המחירים בישראל ביחס למדינות נוספות-

 

הממצאים: מחירי המזון יקרים בישראל בהשוואה בין לאומית .ב 2005 המחירים היו נמוכים ב-10%-20% מה-OECD, ןב 2008 ו-2010 היו גבוהים ב-10%-20% . קצב התייקרות המחירים בישראל גבוה : מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון בישראל ב- 5% לעומת 3.2% ב- OECD.

 

הסיבות והכשלים: ריכוזיות במקטעי האספקה והקמעונאות, קשרי ספקי- קמעונאים בעייתים וחוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן .

 

ריכוזיות במקטע האספקה: ריכוזיות. מקטע האספקה ריכוזי בהשוואה ל- OECD, מניתוח ריכוזיות של 22 קטגוריות מוצרי מזון,בשנת 2010 ישראל הייתה הריכוזית ביותר ב-11 קטגוריות ושניה ב-5 .

 

ריכוזיות במקטע הקמעונאי: מאז רכישת קלאבמרקט ע"י שופרסל המקטע הפך לריכוזי במיוחד - נתח השוק של שתי הגדולות ב- 2009- 64%- החמישי בגובהו ב-OECD.

 

כתוצאה מכך: 1. אוליגפולים- תחרות מועטה מעט שחקנים – אין לחץ להורדת/ אי העלאת מחירים. 2. העברת עליית מחירי התשומות במלואה לצרכנים וכאשר מחירי התשומות ירדו-לא נרשמה העברה לצרכנים.

 

הפתרון: בשוק מורכב, עתיר שחקנים, קטגוריות וחוליות אספקה נפרדות אין פתרון קסם יחיד שיוריד את המחירים ברגע, לכן יש צורך בשורה של פעולות, להגברת הלחץ התחרותי והעברת הכוח מהספקים אל הצרכנים . הצרכן עמד לנגד עיניהם של חברי הצוות וכל הפתרונות המומלצים נוסחו על מנת להוריד את יוקר המחיה.

 

להלן הבעיות שזיהתה הועדה, והפתרונות המוצעים:

 

בעיה

פתרון

ריכוזיות במקטע האספקה

· עידוד עסקים קטנים בתחום המזון.

· תחרות מיבוא: הקלת התנאים ליבוא מקביל, הסרת חסמי סחר, מכסיים ושאינם מכסיים.

· הפחתת חסמי כניסה לכניסת שחקנים נוספים למקטע הקמעונאי.

· הגדלת מגוון המוצרים והגמשת ביקוש הצרכנים: פרסום מידע בנוגע לאיכות מוצרי מותגים פרטיים.

· מגמות בשוק: המלצה לרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף.

 

קשרי ספקים-קמעונאיים המובילים לכשלי שוק

המלצה על חקיקה על בסיס הצו המוסכם של הרשות להגבלים עסקיים:

· איסור על ספקים להתערב בקביעת מספרם או זהותם של ספקים מתחרים ברשת.

· איסור על רכישת שטחי מדף על ידי ספקים.

· איסור על סדרנות של הספק ברשתות הקמעונאיות.

· איסור על אפלית קמעונאים בתמריצים הניתנים על ידי הספקים.

· איסור על הסדרים המקבעים נתח שוק של ספק.

· איסור על הסדרים הקובעים מחיר מינימום.

· איסור על הסדרים הקבועים בלעדיות במבצעים (לרשת או למוצר של ספק מסוים).

ריכוזיות במקטע הקמעונאי

הגדלת מספר השחקנים:

· הפחתת חסמים רגולטוריים לפתיחת חנויות חדשות של מתחרים חדשים באזורים בעלי ריכוזיות גבוהה.

· הגבלת הגידול בנתח השוק של קמעונאיים דומיננטיים ברמה המקומית: איסור על הרחבת שטחי המסחר.

· מניעת הסדרים כובלים המגבילים כניסת מתחרים: אכיפה וביקורת על הסכמים נדל"ניים הנוגעים לשטחי מסחר.

· עידוד סוגים נוספים של קמעונאות מזון (עידוד קמעונאיים שאינם מתחום המזון להיכנס לתחום, עידוד קמעונאים מקוונים, עידוד שווקים מקומיים למזון).

חוסר בשקיפות מחירי המוצרים לצרכן – פגיעה במודעות הצרכן למחיר

· יצירת כלי השוואת מחירים שקוף ונגיש עבור הצרכן.

· עריכת סקרי מחירים.

 

הצוות לבדיקת המחירים והתחרותיות בשוק מוצרי המזון והצריכה, ("צוות המזון"), שמונה ע"י שר התמ"ת, ח"כ שלום שמחון, ושר האוצר , ח"כ יובל שטייניץ, במטרה לאתר כשלי שוק ולגבש המלצות לצורך הגברת התחרות בשוק המזון, הגיש לפני מספר חודשים את המלצותיו לנושא המכסים וכן לנושא הצרכנות. כעת סיים הצוות את עבודתו על הפרק האחרון של עבודתו בתחום הרגולציה והתחרותיות ומעמיד לשימוע את עיקרי ההמלצות עד ליום 14.6.12. הצוות הממשלתי, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שרון קדמי, קיים כ-30 דיונים, פנה פעמיים לציבור לקבלת עמדות והסתייע בחברת ויעוץ מחברה חיצונית לשם ביצוע עבודת איסוף וניתוח של נתונים והשוואות בינלאומיות.

שוק המזון ומוצרי הצריכה בישראל, הינו שוק מורכב, ממספר רב של שחקנים, ברמות שונות, המנהלים אינטראקציות שונות, במבנים שונים. עבודת הצוות נעשתה לראשונה ברמה הממשלתית.

הצוות בחן את התשובות לשלוש שאלות מרכזיות:

  1. אם מחירי מוצרי המזון והצריכה יקרים יחסית לעולם? ישראל יקרה ביחס לרמת ההכנסה של הציבור. עוד עולה מהממצאים, כי בעבר היתה ישראל זולה יותר: בהשוואה בין מדינות ה-OECD, היו מחירי המזון בישראל בשנת 2005 נמוכים ב-10%-20% מכפי שניתן היה לצפות בהינתן התמ"ג לנפש. בהתאם לאותה השוואה, בין השנים 2008 ו-2010 היו מחירי המזון בישראל גבוהים ב-10%-20% מכפי שניתן היה לצפות בהינתן התמ"ג לנפש. קצב התייקרות המחירים בישראל, על פי הממצאים, גם הוא גבוה ביחס למדינות אחרות: מספטמבר 2005 ועד יוני 2011 עלו מחירי המזון בישראל בשיעור שנתי של 5% לעומת 3.2% במדינות ה-OECD.
  2. אם כן, מהם הגורמים לרמות המחירים הנוכחיות? ריכוזיות – בעייתיות במבנה השוק

רובו של מקטע אספקת המזון (יצרנים ויבואנים) הוא ריכוזי בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD, תופעה זו מתמשכת ומתעצמת כבר משנות ה-90. ניתוח ריכוזיות של 22 קטגוריות מוצרי מזון בהשוואה למספר מדינות ב-OECD (ארה"ב, צרפת, בריטניה, פינלנד, פורטוגל וניו זילנד), בשנת 2010, מראה כי ישראל היא הריכוזית ביותר ב-11 קטגוריות ושניה ב-5 קטגוריות נוספות.

המקטע הקמעונאי הפך לריכוזי במיוחד בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD בעקבות רכישת קלאבמרקט על ידי רשת שופרסל. נתח השוק של שתי הרשתות הקמעונאיות הגדולות בישראל בשנת 2009 עמד על 64%, השיעור החמישי בגובהו במדינות ה-OECD (לאחר ניו זילנד, אוסטרליה, שוויץ ופינלנד). הריכוזיות בשני המקטעים יצרה בשוק תנאים אוליגופוליים, בהם מתקיימת תחרות מועטה בין מספר קטן של שחקנים והם אינם מאפשרים לחץ להורדת מחירים או לאי העלאת מחירים. הריכוזיות בשני המקטעים הביאה להתנהגות שוק בה עליית מחירי התשומות מועברת כמעט במלואה לצרכנים, אך כאשר ירדו מחירי התשומות הצרכנים לא נהנו ממנה באותה מידה (כאשר עלו מחירי התשומות בשנים 2005-2008 עלו בהתאמה המחירים לצרכן, אך כאשר ירדו מחירי התשומות בין השנים 2008-2010 הדבר לא התבטא בירידת מחירים לצרכן).

  1. המלצות לממשלה – למניעת עליות מחירים ולהורדת רמת המחירים: להתנהגות השוק יש סיבות רבות ולכן יש שורה של פתרונות, אין פתרון אחד שיניע את כלל המערכת לריסון רמת המחירים, אך ישנם צעדי מדיניות שונים שיכולים להניעקה בשוק לכיוון הרצוי:

להלן עיקרי המלצות בחלוקה למקטעים:

 

המקטע היצרני:

 

1. הגברת הרגולציה על קשרי ספק-קמעונאי: הצוות מצא כי לעיתים מתקיימים קשרים חוזיים ועסקיים בלתי הוגנים שהגבילו את התחרותיות. קשרים מסוג זה נחקרו במספר במדינות ב- OECD, והתגלו הסדרים מסחריים בלתי הוגנים שהובילו לכשלי שוק ולפגיעה בתחרותיות. בישראל, ניהלה הרשות להגבלים עסקיים חקירה בין השנים 2000-2002 בעניין יחסי הסחר שבין הספקים הדומיננטיים לרשתות השיווק הגדולות. בעקבות הממצאים של חקירה זו אושר בשנת 2006 צו מוסכם ע"י בית הדין להגבלים עסקיים, אשר מטרתו הייתה להביא להפסקתם, בצו שיפוטי, של חלק מההסדרים שנמצאו כמסוכנים לתחרות ופסולים.

הצוות מצא כי לאורך השנים לא נאכף הצו באופן מספק. על כן, ממליץ הצוות, על בסיס הצו המוסכם להכין חקיקה לרבות מעבר מיידי לסידור מדפים ע"י הרשתות, בדגש על איסור של סידור מדפים הנעשה על ידי הספקים. כמו כן, מוצע להקנות סמכויות אכיפה מנהלתיות ו/או פליליות במסגרת אותה החקיקה.

 

2. מיזוגים ורכישות: הצוות מצא כי בשנים האחרונות קיימת מגמה של מיזוגים ורכישות בשוק המזון וקיומם של ספקים דומיננטיים המייצרים מגוון גדול של מוצרים. מגמה זו מאפשרת לספקים הגדולים בשוק לחדור לשווקים חדשים בהם לא היה להם כוח שוק ובכך, להגביר את הריכוזיות בשוק המזון. על כן, הצוות ממליץ לרשות להגבלים עסקיים לבחון האם ספקים דומיננטיים שרכשו יצרני מזון קטנים גרמו לשינוי לרעה בתחרות בענף.

 

3. עידוד "מותגים פרטיים": הצוות מצא כי, לרוב, מחירי המותגים הפרטיים של הרשתות הקמעונאיות מהווים חלופות זולות יותר מהמותגים הגדולים וכך תורמים לתחרות והגברת הלחץ להפחתת מחירים בתחום המזון ומוצרי הצריכה. השוואה בינלאומית שנעשתה, מראה כי בעוד שיעורם של המותגים הפרטיים באירופה וצפון אמריקה גדל בצורה ניכרת בשנים האחרונות, ובמקרים מסוימים הוא אף עלה על 40% (כמו למשל בשוויץ ובבריטניה) בישראל שיעור חדירת המותגים הפרטיים הוא נמוך ביותר (5%-10%). נתח השוק אותו תופסים המותגים פרטיים תלוי בעיקר בהחלטות העסקיות של הקמעונאיים הגדולים בשוק ובהעדפות ציבור הצרכנים. אולם, הצוות בחן מספר אפשרויות פעולה אשר יש בהן כדי להגביר את רמת התחרותיות בשוק באמצעות המותגים הפרטיים ובכך להניע תהליך של הפחתת מחירים של כלל המוצרים:

א. עידוד פיתוח של עסקים קטנים ובינוניים בתחום עיבוד המזון: ראה סעיף 5.

ב. הסרת חסמים מכסיים (כמפורט בהחלטת הצוות מיום 29.1.12) וחסמים לא מכסיים: ראה סעיף4.

ג. עידוד כניסה של שחקנים המבדלים את עצמם באמצעות אסטרטגיה של מחיר נמוך לצרכן: קיימות דוגמאות לרשתות מוזלות שעיקר המכירות שלהן הן של מותגים פרטיים. (בשוק הגרמני פועלות למשל באסטרטגיה זו הרשתות המוזלות Aldi ו-Lidl).

 

ד. איסור על רשת שיווק עם נתח שוק כלל ארצי של מעל 25% לשווק מותג פרטי שמיוצר על ידי יצרן שהממונה על הגבלים עסקיים פרסם לגביו באתר האינטרנט של רשות ההגבלים העסקיים כי יש לו נתח שוק של מעל 30%.

ה. הגדלת החשיפה של הציבור והפתיחות שלו לצרוך מותגים פרטיים: הצוות ממליץ כי הממשלה תיזום פעילות להגדלת החשיפה של הציבור והפתיחות שלו לצרוך מותגים פרטיים. דרך אחת אפשרית לפרסם ממצאים המעידים על איכות מוצרי המותגים הפרטיים בהשוואה למוצרים ממותגים דומים. הצוות סבור כי פרסום כזה יפריך חששות הנובעים מפערי מידע בעת קניית מוצר לא ממותג ובכך יסייע להגדלת נתח המותגים הפרטיים בישראל ולהגברת התחרות בתחום מוצרי המזון ומוצרי הצריכה בישראל.

 

הצוות סבור כי הגדלת נתח המותגים הפרטיים תחזק את מעמד הקמעונאיים אל מול הספקים הדומיננטיים ותאפשר להם לדרוש הפחתה של מחירים, אולם באמצעות המהלכים המשלימים להגברת התחרות במקטע הקמעונאי, אפשר יהיה להעביר לידי הצרכנים חלק משמעותי מההוזלות שיושגו על ידי הקמעונאים.

 

4. הפחתת מכסים וחסמים לא מכסיים: נושא הפחתת המכסים נדון בפרק נפרד של הצוות אשר הוגש ביום 29.1.12 לשרי האוצר והתמ"ת. מסקירה של החסמים הלא מכסים עולה כי לצד גודל השוק בישראל ומגבלות כשרות, קיימים מספר קשיים מנהליים אשר אינם קיימים בארה"ב ובאיחוד האירופי.

 

בין היתר, נמצא כי הליכי ייבוא מסובכים (ביניהם, הליך רישום יבואן, והליך רישום יבוא למזון או למוצר) וכן רגולציה החוסמת אפשרות ליבוא מקביל בתחום המזון הינם חסמים לא מכסיים המקטינים את רמת התחרותיות בישראל. בין היתר נמצא כי בארה"ב ובאיחוד האירופאי לא נדרש רישום היבוא למזון עבור מוצר וכן, לא נדרש לחדש מידי שנה את רישום היבואן (יחד עם זאת , במסגרת הסכמי הסחר העולמיים ניתן מעמד מיוחד להגנה על בריאות הציבור, הצמח והחי ובמסגרת זו כל מדינה רשאית לקבוע דרישות להגנות שאינן דווקא הגנות מכסיות).

 

א. הצוות דן בכובד ראש באיזון הראוי שיש ליצור בין אפשרות לפגיעה פוטנציאלית בבריאות הציבור לבין הפגיעה בציבור הנובעת מייקור מוצרי הצריכה ופגיעה בתחרותיות בשוק המזון ומוצרי הצריכה ובשים לב לרגולציה המקובלת בנושא בארה"ב ובמדינות האיחוד האירופי. על כן, הצוות ממליץ על אימוץ מערכת הקרובה יותר למערכת היבוא של ארה"ב או האיחוד האירופי למזון שאינו רגיש: ביטול שלב הרישום למוצר עבור מוצרים שאינם רגישים. הדבר ייעשה תוך קבלת רשימת מפעלים המאושרים ע"י רשויות הבריאות של המדינה המייצאת. יש לציין כי שירות המזון במשרד הבריאות השקיע בהקמת מערכת מחשוב לשיפור השירות ליבואנים.

 

ב. מכסות ייבוא: יש למצות את הדרכים שבאמצעותן ניתן להקצות באופן יעיל יותר את המכסות על מנת להגביר את התחרותיות בקרב תעשיית המזון. הצוות ממליץ על ישום ההמלצות הבאות:

1. ייעול תהליך הקצאת מכסות היבוא ותהליך חלוקת רישיונות היבוא באופן שיביא לניצול מקסימלי של המכסות, תוך מתן עדיפות לשחקנים לא דומיננטיים בשווקים לרבות העדפת יבואנים קטנים ובינונים על פני יבואנים גדולים.

2. קביעת איסור על סחר במכסות: על מנת להימנע ממצב שבו מדיניות ההקצאה לא תיושם בפועל, ייקבע כי הקצאה מכסה תותנה בכך שמקבל המכסה לא יוכל להעבירה לרבות לחברה קשורה.

 

5. תמיכה בעסקים קטנים ובינוניים של יצרני המזון: כאמור, הצוות סבור כי לעסקים קטנים ובינוניים יש תפקיד חשוב בהגברת רמת התחרותיות בשוק המזון בכלל ובפרט כיצרנים של מוצרי מותגים פרטיים עבור הקמעונאים (סעיף 3ה' למסמך). על כן, הצוות ממליץ על יישום ההמלצות הבאות:

 

א. הגדרת שטח מדף קמעונאי שיובטח למוצרים של עסקים קטנים ובינוניים שאינם משווקים במסגרת המותג הפרטי של הקמעונאי.

ב. הקלת הגישה להון:

1. פיתוח רגולציה, או לחילופין, עידוד המגזר הפיננסי להגדיל את היצע האשראי לעסקים קטנים.

2. הקלת הגישה של עסקים קטנים ובינוניים לחוזים ממשלתיים באמצעות ייעוץ לעסקים המעוניינים לגשת למכרזי ממשלה באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת.

3. הקלת הדרישות המנהלתיות בחוזים ממשלתיים לעידוד השתתפות עסקים קטנים ובינוניים.

ג. לבחון את הדרכים לעודד צמיחת עסקים קטנים בענף המזון, לרבות בדרך של מתן עדיפות במכרזים ממשלתיים, במסגרת המגבלות המותרות באמנות שאליהן מחויבת מדינת ישראל, וכן תמיכה ביצואני מזון קטנים ובינוניים בדרך של עידוד השיווק בארץ ובחו"ל.

ד. מתן התמיכה לפעילות מסחרית: סבסוד השתתפות בתערוכות, ביצוע מחקרי שוק ומיתוג באמצעות הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת.

 

6. פיקוח על מחירי מזון: הצוות סבור כי פיקוח על מחירי מוצרי מזון יכול להוות כלי מדיניות יעיל לטווח הקצר. על כן, ומתוך הערכה כי ההשפעה של חלק מהמלצות הצוות הינה רק לאחר תקופת זמן של כשנתיים ממליץ הצוות על :

א. קביעת רשימת מוצרים עליהם יינתן דיווח על רווחיות ומחירים לפי פרק ז' לחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ"ו - 1996 . הדיווח יינתן לפחות אחת לרבעון בשנה הראשונה. לאחר בחינת הרווחיות, מוצר שהרווח עליו אינו סביר יוכנס לפיקוח לפי פרק ה' לחוק.

ב. הצוות ממליץ שפיקוח על כל מוצר יוגבל לשנתיים בלבד: הצוות מאמין כי הדרך לתיקון כשלי שוק היא באמצעות קידום תחרות ואילו פיקוח על המחירים הוא פתרון מומלץ רק כאשר הוא זמני בלבד עד להשלמת כלל הפעולות אשר הומלצו ע"י הצוות.

ג. חובת הקצאת שטח מדף ובולטות למוצרים המפוקחים: הצוות סבור כי החשיפה של הצרכנים למוצרים שמחירים מפוקח ע"י הממשלה הינה מועטה ביותר מסיבות כגון: כמות בלתי מספקת המוצעת ע"י הקמעונאי ונראות לקויה של האזור בו נמכרים המוצרים המפוקחים. הצוות ממליץ כי כל קמעונאי המוכר מוצרים מפוקחים יהיה חייב להקצות שטח מדף אשר יהיה ברור ונבדל משאר המוצרים לטובת המוצרים המפוקחים.

 

המקטע הקמעונאי:

 

7. קידום תחרות בשיווק הקמעונאי: הצוות מצא כי רמת הריכוזיות בתחום הקמעונאות ברמה הלאומית בישראל היא מהגבוהות ביותר בקרב מדיניות ה-OECD. הצוות, בסיוע חברת הייעוץ, ביצע השוואה בינלאומית לבחינת כלי המדיניות הקיימים במדינות שונות להתמודדות עם ההשפעות השליליות של ריכוזיות בתחום הקמעונאות ולמד את תועלתן בשיפור רווחת הצרכן. על כן, הצוות ממליץ על יישום ההמלצות הבאות:

 

א. הפחתת החסמים לפתיחת חנויות באזורים בעלי רמת ריכוזיות גבוהה, באמצעות שני מנגנונים שונים:

1. הפחתת/הסרת חסמים מנהלתיים כגון קיצור משך הזמן הנדרש לקבלת האישורים הנדרשים לפתיחת חנויות מזון קמעונאיות חדשות.

2. מתן הקלות ברישוי לעסקים חדשים לשם הרחבת ההיצע הקמעונאי והגברת התחרות.

ב. יישום מדיניות בתחום התכנון והבניה וכן במסגרת רישוי העסקים לצורך הקטנת הריכוזיות והגברת התחרות במגזר הקמעונאי, באזורים בהם קיימת רמת ריכוזיות גבוהה:

1. הגדלת זמינות הקרקע המאושרת לקמעונאות ברשויות המקומיות ע"י שינוי המדיניות הנוגעת לתכנון העירוני תוך מתן עדיפות בהקצאת שטחי מסחר לשחקנים קמעונאיים חדשים באזור.

2. הצעת חוק לקידום תחרות בשיווק קמעונאי - התניית פתיחת מרכולים בבחינת רמת התחרות המקומית והשפעת פתיחת המרכול על רמה זו. הבחינה (על פי הגדרות מקובלות) תבוצע על ידי הרשות להגבלים עסקיים. הצוות ממליץ ליישם בישראל את מבחן התחרות המיושם ע"י רשות התחרותיות הבריטית ולקבוע כי באזור שבו פועלות פחות מארבע רשתות, לא ניתן יהיה לפתוח חנות של רשת שיש לה למעלה מאחוז דומיננטי של מכירות (האחוז ייקבע ע"י הרשות להגבלים עסקיים) הבחינה לא תידרש באזור בו מופעלות ארבע רשתות מתחרות או יותר. עם זאת, במידה ובאזור (שיוגדר לפי הגדרת אזוריות) יש ארבע רשתות ומעלה, לא יאושר לרשת בעלת למעלה מ40% (הצעת מספר) לפתוח סניף נוסף באותו אזור.

ג. מניעת הסדרים המונעים את זמינות הקרקע למתחרים בתחום הקמעונאות: הקשחת הרגולציה בנוגע למכירה ו/או השכרה של שטחי מסחר קמעונאים או הסכמי קרקע לרבות ביקורת של הסכמים קיימים וחדשים.

מסקירה השוואתית שערכה חברת הייעוץ עולה כי הרשויות באוסטרליה ובבריטניה זיהו כי הסדרים כובלים בהסכמי הקרקע הקשו על התחרות המקומית. לעיתים, דרשו הקמעונאים להגביל שימוש בקרקע ובשטחי מסחר באופן שימנע שימוש ע"י מתחרה וכן הגבלות בהסכמי מכירה שאינן מאפשרות מכירה של קרקע סמוכה למתחרה. הצוות ממליץ לשקול בחינה של ההסכמים באזורים שיזוהו כבעייתיים במיוחד לפי סעיף ב'2.

 

8. עידוד סוגים חדשים של קמעונאי מזון: הצוות ממליץ על נקיטת מדיניות שתעודד הקמה של סוגים חדשים של קמעונאי מזון מתוך הבנת התרומה של ריבוי נקודות מכירה קמעונאיות לתחרות. הצוות סבור כי לדבר תהיה השפעה על מחירי המזון בשווקים בדרך של הגברת התחרות ועל כן הצוות ממליץ על התייחסות לשתי קטגוריות אפשריות לסוגים חדשים של קמעונאים: קמעונאים מקוונים, וכניסה של קמעונאים קיימים בענפים מסורתיים שאינם מתחום המזון.

א. קמעונאים מקוונים: הצוות ממליץ על מתן תמריצים לקמעונאים מקוונים, על מנת לסייע להקמתם.

ב. קמעונאים מסורתיים שאינם מתחום המזון: הצוות ממליץ על יצירת הליך רישום מזורז לקבלת היתר לעיסוק בתחום המזון.

 

9. קידום שווקי מזון מקומיים (מכירה ישירה מהחקלאים לצרכנים): כאמור, הצוות סבור כי להגדלת מספר נקודות המכירה עשויה להיות תרומה רבה לתחרות. על כן, שווקי מזון מקומיים יכולים להוות תחליף לערוצי הפצת המזון המסורתיים. הצוות ממליץ על יישום הצעדים הבאים:

א. קיום הליך מזורז למתן אישורים מקומיים לחקלאייםלטובת הקמה ותפעול של שווקי איכרים רווחים ויעילים.

ב. יצירת תוכנית לעידוד יוזמות מקומיות של שווקי מזון- לדוג', פיתוח מרכזי מכירת מזון בצורה סיטונאית בקרבת הערים.

 

10. שקיפות מחירים: הצוות מצא כי קיימת רמת מורכבות גבוהה בתחום התמחור בשוק המזון בישראל ובאופן הצגת המוצר ומחירו, לרבות מבצעים, גדלים, משקלים וכו', כמו גם חוסר השקיפות של המידע המועבר לצרכן לגבי המוצר ומחירו והקושי לבצע השוואת מחירים בין נקודות מכירה שמיקומן הפיסי שונה. כפועל יוצא מכך, רמת שקיפות המחירים ויכולת השוואת המחירים של הצרכן הישראלי הינה נמוכה. תופעה זו פוגעת ברמת התחרות בשוק. הצוות סבור כי יש בהגברת השקיפות ובמניעת פרקטיקות בלתי הוגנות של העוסקים כדי לקדם את התחרות ולהניע תהליך של הפחתת מחירים לצרכן. על כן, הצוות ממליץ על יישום ההמלצות הבאות:

א. חיזוקו של הצרכן והגברת האכיפה בתחום הגנת הצרכן ע"י הרגולטור (הרשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן)ראה לעניין זה המלצות בפרק הצרכנות אשר הוגש לשרי התמ"ת והאוצר ביום 20.2.12.

ב. מאגר מחירים מקוון: על מנת לאפשר גישה קלה ופשוטה של ציבור הצרכנים אל נתוני המחירים הקמעונאים ולאפשר לו לבצע השוואת מחירים, הצוות ממליץ על הקמה של מאגר מידע זמין ונגיש לציבור הצרכנים. מאגר זה יאפשר השוואת מחירים רחבה על פני נקודות מכירה שונות, באזורים שונים ובאמצעות ממשק מקוון ובצורה ידידותית למשתמש.

ג. מיזמים טכנולוגיים להשוואת מחירים: הצוות ממליץ לממשלה להפעיל את כלי הסיוע שבידה , כדוג' כלי הסיוע של המדען הראשי והסוכנות לעסקים קטנים במשרד התמ"ת כדי לקדם פיתוח ויוזמות של גורמים אובייקטיבים שונים אשר יקלו על הצרכן בהשוואת מחירים ואשר יש בהן כדי להגדיל את שקיפות המחירים לצרכן.

 

הצוות ממליץ לשרים להקצות את המשאבים הנדרשים לשם יישום המלצות לרבות תגבור האכיפה בהסדרים מגבילי תחרות באמצעות גופי הממשלה הרלוונטיים.

הצוות פונה לציבור המעוניין להעיר על עיקרי המלצות.