מועצת הצמחים מציגה: החקלאים המצטיינים של ישראל

מועצת הצמחים פותחת השנה במסורת חדשה ולראשונה מקיימת את תחרות החקלאי המצטיין במטרה לעודד חקלאים למצוינות וקידום החקלאות.

הפרס יוענק לחקלאים המצטיינים בטקס חגיגי אשר יערך ביום חמישי 14.06, במעמד שרת החקלאות אורית נוקד. הפרס יוענק בכל אחד מהענפים: ירקות, פירות, הדרים וזית, וכן לנציגים מבין אנשי המחקר, ההדרכה והשיווק בתחומי הצומח. המצטיינים ייבחרו על פי קריטריונים שונים ובהם; הצטיינות בתרומה לענף החקלאות בכללותו, תוך הקפדה על תרבות חקלאית ויעילות בעבודה ובניהול משק, הטמעת שיטות חדשניות ויישום רעיונות מקוריים, הישגים יוצאי דופן ועמידה בתקני ייצור, תרומה משמעותית בתחומי המחקר וההדרכה, קידום והעדפת תוצרת ישראלית ועוד.

מאחורי כל פרי וירק מסתתרת הרבה אהבה וזיעה של חקלאים, אשר משקיעים ממרצם, כדי לספק לאוכלוסיה בישראל, ואף לייצא בכבוד, תוצרת חקלאית טרייה ואיכותית'' אומר מנכל מועצת הצמחים צבי אלון. ''המוניטין של החקלאות הישראלית הוא שם דבר בעולם כולו, ואנחנו מאמינים שהשאיפה למצוינות היא בין התכונות הבולטות של חקלאי ישראל ובזכותה הגיעה החקלאות המקומית להצלחות רבות ושיאים ברמה הבינלאומית. זה עשרות שנים שאנו מהווים אבן שואבת לרבים שבאים אלינו ללמוד, להשתלם, להכיר שיטות אגרוטכניות חדשות ולהיחשף למודל של חקלאות שיתופית ומשפחתית יעילה ומתקדמת גם על שפת המדבר וגם באזורי גידול קשים. מועצת הצמחים מסייעת בידי החקלאים בהשגת מטרותיהם ובמסגרת זו רואה חשיבות בהוקרה התושייה הרבה שהם מגלים בפעילותם היומיומית. לכבוד הוא לנו להביע הערכה, יחד עם ארגוני החקלאים, למקצת מחקלאים אלה ולהעניק להם את אות החקלאי המצטיין. כל אחד מהמצטיינים תורם בפעילותו, לאורך שנים רבות, לרמתה הגבוהה של החקלאות ומשמש דוגמא לכוחם של החשיבה, היוזמה, הרצון והנחישות.

אילן אשל, מנכל ארגון מגדלי הפירות מברך את החקלאים המצטיינים מענף הפירות על תרומתם הרבה לענף, ואומר כי ''ההישגים החקלאיים של יוסי צפריר, עדי וחגי שוורץ ודודי מטלון, הם התגלמות השליחות הציונית של החקלאות הישראלית שהופכים אותה לענף מרכזי ומוביל בפיתוח, מחקר וייצוא אל העולם כולו. כל אחד מהחקלאים הללו תרם תרומה מכרעת בתחום המקצועי והכלכלי, ובכך מהווה דוגמא ומופת לכל הנוטעים ישראל

ואלה הסיפורים...

יוסי צפריר, כפר בילו - המציא את הפיטאיה הישראלית ומצא שימוש לפחת של פרי הפסיפלורה

יוסי צפריר מכפר בילו החל לגדל בארץ את פרי הפיטאיה (אשר גדל במקור בויאטנם) כבר ב-1990. הוא התחיל בגידול דונם אחד, אבל גילה שהפרי אומנם יפה מבחוץ, אך טעמו תפל והמרקם שלו לא נעים לפה - מבפנים. ב-1996 לאחר ששאל את המדענים מאוניברסיטת באר שבע האם מישהו עוסק בפיתוח זן איכותי יותר של פיטאיה ונענה בשלילה ובטענה שאף אחד לא רוצה לגעת בזה, החליט צפריר כי הוא לוקח את העניין לידיים.

המסע התחיל בזריעה והכלאה של עשרות זנים שונים ואלפי מבחני טעימות. לאחר זמן מה מצא צפריר את הזן בעל הגדילה החזקה ביותר והטעם המתוק ביותר וקרא לו - זן בילו. זן בילו מתאפיין בעונתו הארוכה יחסית: מסוף יוני עד תחילת דצמבר והוא ניחן ביופי טרופי ובטעם מתוק עז. כמו כן, מתאפיין בהרבה מאוד באנטיאוקסידנטים, ויטמין C וחומרי אנטי אייגינג - המשמשים לתעשיית הקוסמטיקה.

בנוסף, מגדל צפריר במשק שלו את זן הפשן דרים של הפסיפלורה, אך הוא גילה כי חסרונו הגדול של הפרי, כמו פרי הפיטאיה, הוא הזמן הקצר של פריחתו. פרי הפסיפלורה גדל בחורץ ובקיץ, כאשר בקיץ הרבה מתוצרת הפרי נזרקת לפח (הפרי מתכווץ עקב החום). היו תקופות שזרקנו למעלה מ-50% מהפרי - זו בעיה מאוד גדולה לחקלאי. אפילו השוק המקומי- הישראלים לא רכשו את הפרי המצומק. צפריר ועוזריו חיפשו דרכים לנצל את הפרי, ולאחר חשיבה מאומצת החליטו לבנות מכונה מיוחדת אשר סוחטת את הפירות הפסולים לייצוא והופכת את המיץ למחית מיוחדת המשמשת לעשיית גלידות, עוגות מיצים ועוד.

יעקב נוימן, גני יוחנן - הפכתי את החציל מירק שולי - למרכז השולחן. היום אין חתונה שאין בה מנה של חציל עם טחינה.

הסיפור של נוימן החל עם שחרורו מהצבא, כאשר הצטרף לאבא שלו במשק שגידל את מגוון הירקות: עגבניות, חצילים, פלפלים ועוד. בשנת 82' נפטר אביו, ונוימן נשאר עם נטל הפרנסה על כתפיו. נשארתי לבד והייתי צריך למצוא את הפרנסה באופן עצמאי, מספר נוימן, המשכתי לגדל את כל סוגי הירקות, אך השיטה כשלה כי היה לי קשה ליצור מגוון סוגי ירקות איכותיים. לאחר זמן מה החלטתי שאני חייב להתמקד בירק אחד והחלטתי שזה יהיה החציל כי זיהיתי את הבעייתיות אצלו: עקרות הבית פחדו ממנו, פחדו מהטעם המר שלו ורק הסבתא ידעה לבחור חציל טוב. זה היה אתגר בשבילי ושם אותי במקום של תחרות עם עצמי. אמרתי לעצמי 'אני אנצח את הירק הזה!'.

לימים , נוימן צדק בדרכו להתמקד בירק אחד: הוא התמחה בשיטת גידול החציל, למד מתי לדשן ולהשקות אותו. החציל הוא כמו תינוק, אם לא הוא לא מקבל אוכל או שתייה בזמן - הוא יתנקם בך, מספר נוימן. משנת 89' גידל נוימן רק חצילים, כאשר הוא שם לו למטרה - להפוך את החציל לכוכב המטבח. נוימן הצליח לעשות כן עי מציאת הרמה האידיאלית של איכות החציל ועי מיתוגו: עשינו לוגו של חצילי נוימן על הקרטונים ודאגתי לשים מדבקה של חצילי נוימן על כל חציל וחציל - כך שכל עקרת הבית תדע איזה חציל היא קונה.כולם אמרו לי מה אתה 'עלית'? אז אמרתי כן. גם הם התחילו במחלבה קטנה עם 4 פרות . היום ספקים וקניינים רוצים רק את החצילים שלנו. זה מחייב אותנו לחדד את איכותו של החציל ומחייב אותנו להיות ראשונים.

נוימן מגדל היום זן חדש שנקרא חצילינו הם על האש. היתרון של החציל: יש לו הרבה בשר, מתאים בעיקר לתעשיית המטבחים, אולמות וקייטרינג. כיום חולש נוימן על 80% משוק החצילים וכמעט היחידי שמשווק חצילים בחודשי מרץ - אפריל.

דר רון פורת - שותף לפיתוח של זן פחות ריחני של הגויאבה ושל הגויאבה האדומה

דר פורת הינו חוקר במחלקה לאחסון תוצרת חקלאית במינהל המחקר החקלאי. פועל בשיתוף-פעולה עם מערך ההשבחה והפיתוח של זני הדרים חדשים ישראליים וחבר בצוות פנימי, שתפקידו לבחון את נתיבי המחקר וההתקדמות בפיתוח זנים חדשים.

דר' רון פורת מלווה במחקריו גם את ענפי הרימונים והגויאבה בישראל: ברימונים הוביל, פיתח והחדיר את הטכנולוגיה של שימוש בשקיות אווירה מתואמת לצורך שמירת האיכות והארכת משך האחסון של הפרי, שיטה שאומצה בחום על-ידי מגדלי הרימונים בארץ ומיושמת בהיקפים של אלפי טונות פרי, ופיתח פרוטוקולים המאפשרים את שמירת איכותם של פירות זני הרימון הבכירים החדשים, עכו, שני ועמק, במהלך המשלוח לשווקים בחול, תוך מניעת התפתחותם של נזקי צינה וריקבונות כתר. בענף הגויאבה הוא שותף לפיתוחם של זנים חדשים מעוטי ריח ובעלי כושר אחסון משופר, המתאימים ליצוא, ובמקביל שוקד על פיתוח זני גויאבה אדומה חדשים, לטובת ציבור המגדלים והצרכנים של פירות גויאבה בארץ ובחול.

אשר אייזנקוט, מנהל תחום שירות שדה - חסך 5% מתצרוכת המים לחקלאות בישראל

אשר אייזנקוט, מנהל תחום שירות שדה בשהמ, עוסק יחד עם עמיתיו למקצוע בקידום נושאי שירות השדה, ייעול השימוש במים, שימוש מושכל במי קולחין וטיפול בנושא הזנת צמחים בענפי הצומח השונים.

בין הישגיו הבולטים: שמירת פוריות קרקע בצמחי נוי, תוספת חומר אורגני ושיטות של אי פליחה, שינוי השיטה להערכת ההתאיידות, קביעת פרמטרים להשקיה במי קולחין . את השינוי בשיטת ההשקיה התחילו בחורף, ולמעשה עכשיו עונת ההשקיה הראשונה מתבצעת עכשיו ומיושמת על כל החקלאים בישראל. שיטת ההשקיה החדשה חוסכת 5% מסך המים המשמשים לחקלאות, שמסתכמים במיליארד מאה קוב לשנה. אייזנקוט אחראי גם על חסכון 30% מתצרוכת המים לגידולי הרימון, המסתכמים בלפחות 200 קוב בשנה.

עדי וחגי שוורץ, בוסתן ראש פינה - הצילו את ענף האגסים בארץ

עדי וחגי שוורץ הם אחים, דור חמישי לחקלאות במושבה ראש פינה. מעבר להיותם מגדלי זנים רבים של פירות בשטח של 600 ד', ממלאים האחים תפקידים חשובים המשפיעים על ענף החקלאות בישראל.

עדי שוורץ, יור ענף האגסים במועצת הצמחים וחגי שוורץ, ראש פרוייקט הטיפול במחלת החירכון, הצליחו בשנה האחרונה להציל את ענף האגסים בארץ ממחלת החירכון , בה חיידקים גורמים לתמותת עצי אגסים. המחלה, אשר היוותה איום קיומי על ענף האגסים, נבלמה בזכות צוות בראשות עדי וחגי שוורץ וכללה חוקרים ומדריכים שיחד הצליחו למנוע את הכחדת הענף. המחויבות להצלת ענף האגסים נובעת, לדבריהם, מהקשר העמוק המשפחתי עם הענף שנוצר בשנת 56' כשסבם נטע את מטע האגסים אותו הם מטפחים במסירות עד היום. הרצון לשפר את התוצרת החקלאית בישראל מלווה את האחים שוורץ גם בעבודתם כמגדלים פרטיים. בכל פעם שמסתיים מחקר חדש הקשור לענפי הפירות אותם הם מגדלים מתנדבים האחים ליישמו באופן מיידי על גידוליהם ולבחון את איכותו.

אודות מועצת הצמחים
מועצת הצמחים בראשות המנכל צבי אלון הוקמה בשנת 2004 ומורכבת מארבעה ענפים: ענף הירקות, ענף הפירות, ענף פרי ההדר וענף הזית. מועצת הצמחים הינה מועצה סטטוטורית הפועלת על-פי חוק ומורכבת מנציגי ממשלה ונציגי ציבור. המועצה פועלת במספר מישורים ובהם: מחקר החקלאי ומחקר שווקים, עידוד ופיתוח ענפי החקלאות השונים לרבות שיטות עיבוד והעלאת פריון העבודה, ביטוחים כנגד אסונות טבע, פריסת מערך הדברה ארצי לצמצום מזיקים בחקלאות, וכן פעילות לויסות יעיל של התוצרת החקלאית תוך אספקה סדירה של פירות וירקות לכלל האוכלוסייה במחירים הוגנים הן למגדלים והן לצרכנים. אתר המועצה החדש: www.plants.org.il

אודות ארגון מגדלי הפירות
ארגון מגדלי הפירות הינו גוף עצמאי וולונטרי הפועל כאגודה חקלאית שיתופית. הארגון נוסד בשנת 1936 במטרה לייצג את מגדלי הפירות בישראל למול מוסדות המדינה והגופים העוסקים במחקר, בהדרכה ובשיווק בכל נושא הקשור לסדר יומם של המגדלים. בין היתר, מטפל הארגון בנושאי עבודה, בהקצאת עובדים זרים לענף, בהקצאות המים, בשיווק מקומי וביצוא. הארגון יוזם שותפות עם משרד החקלאות ומועצת הצמחים בנושאי מחקר, הדרכה ובתכנון עתידי של נטיעות.
בישראל כ- 5000 מגדלי פירות בכל צורות ההתיישבות, המעבדים כ- 360,000 דונמים של מטעים לסוגיהם השונים. מטעי ישראל מניבים כ- 600,000 טונות פרי בשנה ומספקים מגוון גדול של פרי איכותי המשווקים בארץ ובעולם. אתר ארגון מגדלי הפירות: www.perot.org.il