''להחלטות המתקבלות בכנס שהתקיים השנה בישראל ערך חיוני ליצירת מענה לאתגרי העתיד והן מהוות תפקיד מפתח בחיזוק בטיחות מוצרי החלב ואיכותם'', כך אמר השבוע ד"ר יאפ אוורס מחברת פונטרה (Fonterra) הניוזילנדית, תאגיד עולמי למוצרי חלב, השלישי בגודלו בעולם.
ד"ר אוורס הגיע לארץ בכדי ללמוד על שיטות בידוק איכות החלב בישראל, והיה אורחו של ''השבוע האנליטי'', הכנס השנתי שעורכות הפדרציה הבינ"ל לחלב (IDF-International Dairy Board) והארגון הבינ"ל לסטנדרטיזציה (ISO), ואשר אותו אירחה מועצת החלב הישראלית בשבוע שעבר. הכנס נחשב לאחד הפורומים הבינלאומיים המרכזיים לפיתוח שיטות ואסטרטגיות בתחומים האלה. "פונטרה, כתאגיד גלובלי למוצרי חלב, תומכת בפיתוח סטנדרטים בינ"ל מתואמים, המבוססים מדעית. לכן היא פועלת עבור הכינוס ומוקירה את העבודה המשותפת לפדרציה הבינ"ל לחלב ול-ISO בנושא של שיטות אנליטיות ודגימה". אמר אוורס.
''המדענים בישראל מחפשים פתרונות חדשניים שיבטיחו איכות גבוהה למוצרים''
כדי לראות מקרוב את ענף החלב הישראלי, סיירו אורחי הכנס ברפת השרון וראו גם את ''מקרר החלב הישראלי''. אוורס ועמיתיו, סטיב הולרוייד (ממחלקת הפיתוח האנליטי בפונטרה) ורוב קרופורד (מנהל כיול וסטטיסטיקות בפונטרה), קיבלו את הרושם כי תעשיית החלב הישראלית ממוקדת בייצור סחורות לצרכן מקומי, ולפיכך יש חשיבות למוצרי חלב נוזלי, גבינה, יוגורט וקוטג'. לעומת זאת, פונטרה ממוקדת בייצוא מוצרי חלב הכוללים גם מרכיבי מזון כמו אבקות חלב. החברה מייצאת כ- 95% מהייצור שלה ליותר מ-140 מדינות. המשמעות היא שקיימת שונות מובהקת בין הנושאים החשובים למדענים והחוקרים הישראלים לבין אלו של הניוזילנדים, שממוקדים בהבטחת סטנדרטים בינ"ל ותיאום שיטות עם מדינות שמייבאות את מוצריהם ובודקות את התאמתם לשוק מקומי.
בנוסף, מציינים האורחים מניוזילנד, כי הם מתמקדים בייעול עיבוד החלב שכן תעשיית החלב הניוזילנדית גדולה פי 20 במונחי ייצור מוצקים של חלב. לדבריהם נראה שהמדענים בתחום בישראל מחפשים פתרונות חדשניים שיבטיחו איכות גבוהה למוצרי חלב בישראל שנכנסים להגדרה של - אספקת סחורות מהירה לצרכן (FMCG- fast moving consumer goods).
המומחים מניו זילנד מציינים כי בענף החלב הישראלי המאופיין באספקת סחורות מהירה לצרכן, קיימת תחרותיות גבוהה בין המחלבות שמתחרות על מרחב בסופר - המשמעות לטענתם היא, שישנו מגוון גדול מאוד של מוצרי חלב עבור הצרכן הישראלי, שכן המחלבות צריכות להמציא חידושים כל הזמן כדי לשמר את נתח השוק שלהן. "עבורנו ההבדל הניכר ביותר הוא זה של סוגי מוצרי החלב שקיימים כאן" הם אומרים ונותנים כדוגמא את הקוטג' 5%, קינוחים או יוגורט מוקצפים, מוצרי חלב דלי לקטוז וגבינות מופחתות שומן.
''בישראל ניתנת תשומת לב גדולה לרווחת בעלי החיים''
דבר נוסף שעניין את האורחים היא העובדה כי בחלק גדול במדפי החלב ברשתות השיווק נמצאות גבינות לבנות שונות, בעוד שבניוזילנד הגבינות השכיחות יותר הן גבינות חצי קשות אירופאיות. גבינות דלות שומן הן תחום בפיתוח בניוזילנד, בעוד שבישראל הן מיינסטרים באופן ברור ומכילות שומן נמוך יותר ממה שניתן למצוא בשוק הניוזילנדי. בצריכת החלב הישראלית הצביעו המומחים על מאפיין שונה, נוסף הנובע מהבדלי המסורת, והוא נוגע לכשרות. כיוון שרבים בישראל שומרים כשרות, רוב מוצרי החלב נצרכים בבוקר, בניגוד לניוזילנד שבה ישולבו גם במאכלים ובארוחות בשעות מאוחרות יותר.
בשל מגבלה בשטחי מרעה, הרפתות בישראל עובדות על פי מודל לפיו חלק גדול מתזונתן של הפרות מיובא, מה שגורם לפרודוקטיביות גבוהה בתנובת החלב. בניו זילנד, שבה ישנם שטחי מרעה רבים נמצאות הפרות כל השנה בחוץ וניזונות בעיקר מעשב, ולכן תנובת החלב לכל פרה נמוכה יותר. זהו גם הגורם לכך שעלויות הייצור הכוללות לליטר חלב בניוזילנד נמוכות יותר.
המומחים ציינו, כי הם הבחינו שבישראל ניתנת תשומת לב גדולה לרווחת בעלי החיים. "ברור שכדי לשמור על בריאות הפרות ועל האפשרות ליצור חלב באקלים הקיים בישראל, דרושה חדשנות", הם אומרים ומוסיפים כי "ברפתות שביקרנו בהם ניתן לראות זאת בניקיון ובקירור לדוגמא. בניוזילנד ניתן פוקוס לאחריות סביבתית, וכתאגיד חלב אנו עובדים בצמוד עם החקלאים השותפים אתנו כדי להבטיח זאת".
הביקוש לחלב צפוי לעלות משמעותית במהלך העשורים הבאים
כמו בכל תעשיות המזון, גם בתעשיית החלב העולמית, המפתח לניוד המזון בעולם טמון בשיטות דגימה ובידוק אשר מתואמות ברמה הבינלאומית. על מנת להבטיח כי מוצרי חלב ימשיכו להיתפס על ידי הצרכנים והרגולטורים (המודעים לבטיחות ולאבטחת המזון) כמקור תזונה חשוב, דרושות שיטות בידוק יציבות ואסטרטגיות אנליטיות חדשניות. בשל הגידול באוכלוסייה העולמית, הביקוש לחלב צפוי לעלות משמעותית במהלך העשורים הבאים. אוורס מציין כי בעוד שהטכנולוגיה והרגולציות בתחום מתפתחות, זמינות שיטות אנליטיות ודגימה אמינות, הוא עניין חיוני שצריך לענות על אתגרי העתיד.
''חשיבותו של הכנס השנתי היא ההכרה של גורמים שונים בתעשיית החלב הגלובלית, בצורך לקבוע סטנדרטים אחידים ולבקר אותם מדי שנה. הסטנדרטים של IDF ו- ISO אשר אושרו על ידי Codex Alimentarius (אוסף בינ"ל מוכר של סטנדרטים, קודים פרקטיים, קווים מנחים והמלצות בנושא מזון, ייצורו ושימור בטיחותו), מוכרים רשמית על ידי ארגון הסחר העולמי (WTO) כסטנדרטים הרשמיים למסחר בינ"ל במזון.'' אומר אוורס ומוסיף כי ''להחלטות שמתקבלות בשבוע האנליטי קיים ערך מוסף, והן מהוות תפקיד מפתח בחיזוק בטיחות מוצרי החלב והציפיות לאיכותם. כמו כן, סטנדרטים, הכוללים שיטות אנליטיות ודגימה הינם קריטיים עבור עסקים המעורבים באספקטים השונים של שרשראות אספקת מזון עולמיות. ובמילים אחרות, סטנדרטים משולבים בכל אספקט של ייצור מזון, ולעיתים קרובות מצוינות בעסקאות בין ישויות שונות בסקטור הפרטי שפועלות בתוך שרשרת אספקת המזון.''
לשיטות אנליטיות ודגימה תפקיד חשוב בכל שלב בשרשרת החלב
שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב בישראל, מציין כי בישראל קיימת מערכת לבקרה וניטור של איכות החלב מן המתקדמות בעולם המערבי, שעוקבת אחר איכותו של החלב הישראלי וביכולתה לגלות חריגות שונות בחלב לכל אורך תהליך הייצור והשיווק לצרכן.
ד''ר אוורס אומר כי לשיטות אנליטיות ודגימה, קיים תפקיד חשוב בכל שלב בשרשרת החלב - ממשכורות, דרך שיפור העדר, בקרה על תהליכי ייצור, הבטחת התאמה למפרט סטנדרטים של מזון ועד בטיחות המזון לצרכן. כל אלו תלויים באופן ישיר באנליזה מדויקת של חלב ומוצריו. כדי להבטיח שהמעבדות יוכלו לייצר תוצאות אמינות, יש ליצור סטנדרטים בינ"ל מתואמים של שיטות אנליטיות ודגימה לחלב ולמוצריו. וזוהי בדיוק מטרת הכנס. הסטנדרטים של IDF ו- ISO מקובלים ומיושמים בכל העולם. מומחים בינ"ל הפועלים בתחום, נפגשים אחת לשנה בכנס השבוע האנליטי, כדי לדון ולשנות במידת הצורך שיטות קיימות, כמו גם כדי לפתח שיטות חדשות וליזום רעיונות חדשים.
בנוגע למגמות האחרונות בתעשיית החלב הגלובלית, מהבחינה האנליטית, מציין אוורס כי הן מראות על הגדלת שיתוף הפעולה בין ארגוני סטנדרטיזציה שונים, המובילים לתיאום בינ"ל גדול יותר, ולפיכך להפחתת העלויות של בעלי העניין המעורבים במסחר במוצרי חלב. מגמה נוספת היא פיתוח של מתודולוגיית הספק גבוה, שמטרתה להפחית באופן משמעותי הוצאות למעבדה. באותו נושא קיימת מגמה של יותר ויותר בדיקות שייעשו מחוץ למעבדה תוך שימוש במתודולוגיית- "חלק מרצף תהליכי ייצור", כלומר בחוות, בשלב שילוח החלב ובזמן העיבוד. עניין זה יעניק בקרה גדולה יותר לשרשרת אספקת החלב על ענייני בטיחות המזון ופיקוח על ייצורו.
