סגנית נשיא בית המשפט השלום בנצרת, השופטת לילי יונג גפר, הרשיעה היום (ד') את תושב ציפורי שבגליל, מיטשל פילצר, בעבירות של פגיעה באתר עתיקות והשחתת פניהם, ובאיסור פעולות באתר עתיקות, ואיסור חפירה במקרקעין לגילוי עתיקות.
בית המשפט גזר על מר פילצר מאסר על תנאי למשך שלושה חודשים, בתנאי שהנאשם לא יעבור במשך שלוש שנים עבירה מאלו שבהם הורשע, תשלום קנס של 20,000 ₪ או מאתיים ימי מאסר תמורתו, וחתימה על התחייבות כספית בסך 30,000 ₪ להימנע במשך 3 שנים מעבירות בהם הורשע.
מיטש פילצר, תכנן להקים צימר בחצר ביתו, הממוקם בשטח אתר העתיקות ציפורי. רשות העתיקות פיקחה על עבודות ההקמה שביצע. בשלב מסויים חפץ גם בהקמת בריכה שחייה, שלא הופיעה בתכנית המקורית. הוא החל לבצע עבודות נוספות באתר העתיקות מבלי לדווח על כך. גם כשפגע וחשף בחצרו מערה עתיקה וחשובה מתקופת המשנה והתלמוד, הוא בחר שלא לדווח על כך. כשגילו מפקחי הרשות את הנעשה והנזק שנגרם לעתיקות, הוגש נגדו כתב אישום. רשות העתיקות טענה כי מעשיו של הנאשם גרמו לפגיעה ולנזק למערת קבורה בעלת חשיבות מדעית והיסטורית רבה מאוד מתקופת המשנה והתלמוד.
המדובר במערת קברים ובה שתי כתובות ארמיות: הראשונה מצויה על משקוף הכניסה לחדר הקבורה: כתובת זו מתחילה במילים: "הדן משכבה..." והמשכה לא ניתן לפענוח בשלב זה. הכתובת השנייה, גם היא בארמית, חרותה על דלת האבן הראשונה, וצבועה אדום, וזה לשונה: "הדן משכבה דרבי יהושע בר לוי ספרה" (זה מקום משכבו [קברו] של רבי יהושע בן לוי הסופר).
רבי יהושע בן לוי (הריב"ל), יליד לוד, היה מחשובי האמוראים שחיו בסוף ימיו של רבי יהודה הנשיא באמצע המאה השלישית לספה"נ. על פי חלק מהמסורות בן לוי הוא אחת מעשרת הצדיקים שלא מתו, אלא עלו ישירות לגן העדן. יחד עם זאת, לא ניתן לקבוע בוודאות אם המערה שנחשפה אכן היתה מערתו של הרב החשוב מלוד, או של רב אחר, שנשא שם זהה.
בית המשפט קבע בגזר דינו כי "מדובר בעבירות חמורות בקשת העבירות לפי חוק העתיקות, הכוללות השחתה ופגיעה בממצאים ארכיאולוגיים חשובים ויקרי ערך, ובגרימת נזק בלתי הפיך לממצאים אלו".
