פשיטת הרגל של אגרקסקו ואוזלת היד של המדינה בפרשה הובילו לשינוי כללי המשחק בין השחקנים המרכזיים בשוק היצוא - המגדלים והיצואנים. אותה "רוח פרוטסטנטית" שאיפיינה את המגדלים נעלמה, ואת מקומה תופסת רוח חשדנית, שמובילה למצב שבו המגדל, היצואן והמדינה מפסידים.
אחד האפקטים המיידיים של קריסת אגרקסקו הוא ריבוי יצואנים. לדוגמה, בשוק האורגני של תוצרת טרייה ליצוא, קיימת קפיצה של מאות אחוזים במספר היצואנים בשנה האחרונה. מגדלים רבים נהפכו ליצואנים, ואחרים הגיעו מחוץ לתחום כי חשבו שמדובר בכסף קל. ואולם המציאות טפחה על פני אלה ואלה. שיטת הקונסיגנציה הנהוגה ביצוא הפירות והירקות מצריכה את המגדל להעביר את תוצרתו ליצואן בלי שיש סיכום לגבי המחיר הסופי. המגדל חייב לסמוך על היצואן שיצליח בזכות קשריו לקבל את המחיר הגבוה ביותר. במצב חוסר ודאות שכזה, על המגדל לוודא את אמינות היצואן, חוסנו הפיננסי ומגוון הלקוחות שלו. אלא שריבוי היצואנים מעוור לעתים את עיני המגדלים ומוביל לנקיטת פעולות נמהרות.
הנה דוגמה מהתקופה האחרונה: מגדל אורגני גדול בעל מוצר בלעדי חתם חוזה עם יצואן אורגני ותיק, שהבטיח למגדל מחיר מינימום למוצר וביטחונות כספיים. הערכת היצואן היתה כי התוצרת של המגדל היא בלעדית ומגיעה לשוק האירופי, ולכן ניתן יהיה לקבל עבורה מחיר גבוה. אלא שהמגדל לא הסתפק בחוזה, ומאחורי גבו של היצואן חילק את תוצרתו בין יצואנים נוספים בשיטת הקונסיגנציה.
כך, הפרי של המגדל נשלח לשוק באירופה על ידי יצואנים ישראלים רבים שהתחרו ביניהם ובין עצמם מי יצליח למכור את הפרי. הצורך להיפטר מהתוצרת הוביל למכירתה במחירים נמוכים באופן משמעותי ממחיר המינימום ההתחלתי שהובטח למגדל על ידי היצואן הותיק. רווחים, מיותר לציין, לא היו שם.
ואולם לא מדובר בדוגמה בודדת, אלא בתופעה. במקום לנצל, באמצעות יצוא מושכל, את הבלעדיות ואת היתרון התחרותי של התוצרת הישראלית, מתחוללת תחרות הרסנית של יצואנים ישראלים רבים וקטנים, הפועלים ללא כל הבנה מערכתית של השוק.
המגזר החקלאי חווה טלטלה גדולה עם קריסת אגרקסקו, שהובילה למשבר אמון גדול. שבירת הכלים האתיים, מתברר, לא רק שאינה טומנת בחובה פוטנציאל כלכלי, אלא מובילה לתוצאה הפוכה. כדי שהיצוא של תוצרת טרייה יוכל להצליח, על המגדלים להבין שאי אפשר לשבור את הכלים, שכן הכאוס בתחום מוביל לקריסת המערכת.
במקביל, דווקא כיום על המדינה לחזק את היצואנים החזקים כדי שיוכלו למקסם את מכירת התוצרת הישראלית. כרגע נראה שלא יהיה מנוס מלהגביל רישיונות יצוא של תוצרת חקלאית טרייה, על בסיס נתח שוק.
לטורים נוספים של ד''ר אורנית רז בפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה:
''השף הערום'' מאכיל ילדים בבריטניה. ומה קורה ארץ?
חלב אורני ? כן, בתנאי שפרות חיות טוב
תפריט אורגני לקיץ במחירים (כמעט) שפויים
למה לשלם 30 שקלים לקילו מנגו אורגני ?
האם החקלאות האורגנית תציל את הכלכלה היוונית
''צמחי מלכודת'': במקום לרסס עגבניות, שותלים בזיליקום
אורגני זה לא רק ירקות: מדריך אורגני לשבועות
מה שהסינים מוכרים לכם אורגני? לא בטוח בכלל
רוצים רק מזון אורגני? כך תזהו אם הוא אכן כזה
הידעתם ? גם ירקות אורגניים זקוקים לדישון
תלותיים ומזהמים: מה קורה כשקונים מזון מחול?
הציבור רוצה ירקות אורגניים? תשקיעו בחקלאים
