הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


שני פסלונים מתקופת האבן נחשפו בתל מוצא שליד ירושלים


שני הפסלונים בני כ-9,500 שנה בדמות אייל ובקר בר, מעידים על קיום פולחן באזור בתקופת האבן החדשה, בה חל המעבר מחיי נוודות המבוססים על צייד ולקט, לחיי קבע המבוססים על חקלאות ומרעה. יתכן שהפסלים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  29-8-2012



בחפירות שעורכת רשות העתיקות בימים אלה באתר הארכיאולוגי תל מוצא, לקראת העבודות לביצוע כביש 1 החדש משער הגיא אל ירושלים, נתגלו שני פסלונים מתקופת האבן החדשה (התקופה הניאוליתית הקדם-קיראמית ב'). לדברי מנהלי החפירה אנה אייריך וד"ר חמודי חלאילה, הפסלונים בני כ-9,500-9,000 שנה, נמצאו בסמוך למבנה רחב מימדים בעל מתאר מעוגל, שבסיס קירותיו נבנה מאבני שדה, וחלקיו העליונים נבנו כנראה מלבני בוץ.

הפסלון הראשון, בדמות איל ולו קרניים מפותלות, עוצב באבן גיר וגודלו כ-15 ס"מ. הפיסול יוצא מן הכלל, ומתאר פרטים מדויקים מדמות החיה; הראש והקרניים בולטות בקדמת הגוף, והן מעוצבות בפרופורציה מדויקת. הגוף הוחלק, ורגלי הפסלון עוצבו בחריטה, על מנת להבדילן מיתר הגוף.

פסלון
פסל בדמות אייל, צילום: יעל יולוביץ. באדיבות רשות העתיקות

הפסלון השני, שעוצב על אבן דולומיט קשה ומוחלקת, מעוצב באופן מופשט, אך נראה שגם הוא מייצג בעל חיים גדול, שלו קרניים בולטות המפרידות את הגוף המוארך מהראש. הקרניים – היוצאות ממרכז הראש אל הצדדים, דומות בצורתן לקרני בקר בר או תאו".

הפסלון
צילום: יעל יולוביץ. באדיבות רשות העתיקות

"התקופה הניאוליתית הקדם קיראמית ב' (האלף השמיני לפני הספירה), נחשבת לאחד הפרקים המרתקים בהיסטוריה האנושית'' אומר ד"ר חלאילה. ''התחוללו בה תמורות רבות אשר עיצבו את פני החברה האנושית אלפי שנים קדימה. בתקופה זו, חל מעבר מחיי נוודות המבוססים על צייד ולקט, לחיי קבע המבוססים על חקלאות ומרעה. בתקופה זו החל האדם להתיישב התיישבות קבע, ואף החלו להיבנות יישובים שהשתרעו על פני שטח נרחב.''

באתרים אחדים שנחשפו באזורנו התגלו שרידים המצביעים על תכנון ארכיטקטוני מוקדם של אותם יישובים, ויכולות הנדסיות מורכבות, כולל בניה של בתים בני שתי קומות. בתקופה זו, הואץ תהליך ביות בעלי החיים וביות הצמחים. העדויות הארכיאולוגיות מתקופה זו, ובעיקר חפצי האומנות - כגון הפסלונים שהתגלו בתל מוצא, מלמדים אותנו אודות חיי הדת, הפולחן ומערכת האמונות של בני החברה הניאוליתית. עדויות נוספות בנושא, התקבלו גם מחקר הקברים ומנהגי הקבורה של אותה חברה פרהיסטורית.

ד"ר חלאילה מוסיף, כי ידוע שהציד היה עיסוק מרכזי בתקופה זו. יתכן שהפסלונים שימשו כפסלי מזל להצלחת הציד, ועמדו במרכז טקס מסורתי שביצעו הציידים לפני יציאתם לשטח. סברה אחרת, המוצגת על ידי הארכיאולוגית אנה אייריך השותפה למחקר, קושרת את הפסלונים ממוצא לתהליך ביות בעלי חיים - כמו בקר הבר, ומינים שונים של עז הבר.

הפסלונים שהתגלו בחפירות הנוכחיות בתל מוצא מצטרפים לממצאים ייחודיים מאתר זה, שנחשפו בעבר, ומהם ניתן להסיק שהאתר בתל מוצא היה כפי הנראה הגדול ביותר מסוגו באזור ההר שמסביב לירושלים.