קודקוד, קבל דיווח על נמר

אם להאמין לחלק מדיווחי חמ"ל תצפיתניות של גדוד איסוף הקרבי "ניצן", יש דרקונים בגזרת יהודה ושומרון. הממצא נצפה באיו"ש לפני כשנתיים, ומאז עקבותיו נעלמו. אולי הם נדדו צפונה, אולי שבו לספרי "הארי פוטר" ולאגדות העממיות של אירופה. את מוטי שפי, מנהל מרחב שומרון ברשות הטבע והגנים, הממצא המעופף ורושף האש לא הפתיע במיוחד. היו לו תחושות בטן דיי מהימנות שהדרקונים יגיעו מוקדם או מאוחר למרחב.

בשיתוף הפעולה פורץ הדרך שהחל בין גדוד "ניצן" לרשות הטבע והגנים, מוטי שפי לא חיפש למצוא תופעות על-טבעיות בגזרה, אלא תופעות טבעיות שנגרמו עקב מגע לא טבעי אך הכרחי של ידי האדם - בניית גדר הביטחון באמצע שנות האלפיים. תחילת המילניום נפתח עם פרוץ אינתיפאדת אל-אקצא, כשקני הטרור באיו"ש שילחו בעיקשות רצחנית מחבלים מתאבדים אל עורף ישראל. למרות המאמץ הסיזיפי של צה”ל, המחבלים הצליחו לחמוק עם חגורות נפץ ומטענים, ולבצע פיגועי התופת. לצד ההחלטה ליציאה למבצע "חומת מגן", הוחלט לבנות אחת כזאת באמת.

שפי ונציגי הרשות הנוספים במרחב נקראו למשימה, בעיקר עקב היכרותם הרבה עם הגזרה. משרד הביטחון ומנהלת התפר הקשיבו לעצתם בנושא פגיעת המכשול בסביבה, אך מגדר הנבנית מצרכים ביטחוניים גרידא, עם השנים היא לבשה צבעים מכל הקשת הפוליטית. מתווה הגדר השתנה רבות בגלל עתירות לבג"ץ שדרשו שינויים במתווה עקב הפגיעה במרקם החיים של האוכלוסייה הפלסטינית.

וכאן תעלומת "הדרקונים" נפתרת. שפי וגדוד "ניצן" החלו לשתף פעולה בכדי לחקור את הפגיעה בבע"ח בגזרה, וכיום מלבד תיעוד פעילות חבלנית עוינת, החמ"לים מתעדים גם צבאים לכודים וחיות נדירות. "חילקנו דף תצפית, המחולק לתצפיות שנקלטו בצד האדום (איו"ש בתיחום הגדר) ובצד כחול (ישראל ואיו"ש מחוץ לגדר), וסוג החיה", מספר שפי היום, "עשיתי גם הסחת דעת, ובאחד הטורים רשמתי "דרקון" כממצא. ואיזה פלא, באמת היו לי כמה דרקונים...”.

למעלה מ-1,000 בעלי חיים ב-18 סוגים שונים

ממש קצת לפני תחילת בניית הגדר, פותחה תיאוריה הנקראת "מסדרונות אקולוגיים", שאומצה ברשות הטבע והגנים. ד"ר יהושע שקדי וד"ר אלי שדות הוכיחו שכדי שאוכלוסיות בעלי-החיים השונות יהיו בעלי מגוון גנטי המפחית את הסיכוי להתפתחות מחלות ולניוון, יש צורך בפיזור של גנים. לאורך הבקעה ומערב שומרון שורטטו במפות "מסדרונות אקולוגיים”, כשלמורת רוחם של פקחי הרשות המכשול חותך את כולם. המשמעות היא פגיעה קשה בהתפתחות החי במרחב לאורך זמן רב.

שפי וגדוד "ניצן" איחדו כוחות והחלו את הפרויקט “נץ ירוק”. הניסוי החל ב-2007 בגדוד צופים של חטמ"ר אפרים, הנושק לגדר. “על כל הקטע באורך קרקעי של 70 ק"מ נספרו ב-44 יממות למעלה מאלף בע"ח מ-18 סוגים. בשנה בכל איו"ש לא מגיעים למספרים האלה", מספר שפי בהשתאות, "הבנו שיש כאן כלי טוב שצריך לדעת איך לעבוד אתו". איך זה עובד? התצפיתניות בחמ"ל מקבלות דפי תצפית בהם הן סימנו נוכחות של בעלי-החיים השונים בגזרה, זאת במקביל לעבודת "העיניים של המדינה" השוטפת שלהן. עם הזמן גם הוחלט להקליט חלק מזיהויי החיי, לצורך הרחבת המחקר. פקחי הרשות מקבלים חלק מההקלטות ואת הנתונים שנאספו, וכך מצליחים למפות את התמורות האקולוגיות.

למפקד גדוד האיסוף הקרבי של פיקוד המרכז, סא"ל שימי, חשוב להבהיר שבסופו של יום עיקר המשימה היא מניעת הפח"ע באיו"ש. “זאת אינה המשימה העיקרית שלנו, אבל אם אנחנו יכולים במקביל בצד המשימה להשיג משימה חשובה לא פחות ומאוד ערכית, אז למה לא", מסביר בפשטות סא"ל שימי. “שיתוף הפעולה עם רשות הטבע והגנים החל עוד עם הקמת גדר התפר, כשנחתכו בצורה גסה שטחים משמעותיים שהיו שטחי מרעה של חיות בר. הצורך הביטחוני ברור, אבל המלחמה לשימור החיות היא משימה מורכבת כשלעצמה, ואנחנו צריכים לשמור על האוצר הטבעי כאן", הוא מדגיש. מלבד תיעוד החי, הגדוד גם עוסק במניעת ציד בלתי חוקי ולכידת חיות בשיתוף עם המנהל האזרחי, ומקפיץ כוחות צה"ל במקרה כזה. מארבים ופשיטות על עסקים בלתי חוקיים של סחר בבעלי-חיים מוגנים וחילוץ חיות כלואות בין הגדרות הוא חלק משגרת היום של כוחות הביטחון באיו"ש.

“בשנים האחרונות נציג רשות הטבע והגנים מלווה כל גדוד שנכנס לגזרה, ומשתתף גם בהערכות המצב שלנו. המודעות שלנו לנושא הציד הבלתי חוקי והקטיף מאוד גבוהה, ואנחנו פועלים רבות כדי למנוע אותו", סיפר לאתר צה"ל מח"ט שומרון הקודם, אל"ם נמרוד אלוני.

בשנה שעברה אף נערך בגדוד האיסוף כנס בנושא, בכדי לחדד את חשיבות האכיפה והמשך השיתוף פעולה עם רשות הטבע והגנים. “אירוע פח"עי ופלילי לא מפרידים. רק אחר כך נערך בירור מקיף, והעוברים על החוק מטופלים באופן שונה, בהתאם למקרה", אומר המג"ד.

לגדר הביטחון חלק משמעותי בירידת הפח"ע

בכדי לעבור מצד ישראל לאיו"ש ולהפך, מול החיה השאפתנית ניצבים מספר מכשולים שנמתחים לכ-70 ק”מ של גדר. גדרות תיל באורך 1.8 מטרים, תעלה עמוקה וגדר אינדיקטיבית בגובה שלושה מטרים הם רק חצי מהמכשול הבלתי עביר, וחיות רבות נפגעו בניסיון לצלוח אותו. עם זאת חשוב להדגיש: למרות המחלוקת בנושא גדר הביטחון, שעד לכתיבת שורות אלה טרם הושלמה, בראייה לאחור לעשור האחרון, החלקים שכן נבנו השפיעו משמעותית למניעת זליגת הטרור מחוץ ליהודה ושומרון. “אין ספק שלגדר הביטחון יש חלק משמעותי בירידת גרף הפח"ע באזור עוטף ירושלים. המכשול הפיזי הוכיח וממשיך להוכיח את עצמו בגזרה", מסביר גורם מודיעיני בכיר בחטיבה מרחבית בנימין.

גם מפקד גדוד האיסוף של פיקוד המרכז “ניצן", סא"ל שימי, וגם מנהל המרחב מוטי שפי מסכימים עם הטענה. "כשביקשנו בעת תכנון הגדר להתקין מעברים ליונקים גדולים, במשרד הביטחון אמרו לנו שאיפה שעובר יונק גדול, יעבור גם מחבל קטן, והם צודקים במאה האחוז", מספר שפי. עם זאת, בעזרת התקנים מסוימים וקצת יצירתיות, אפשר גם
כך למשל נולד פרויקט הבת של "נץ ירוק"- “אוח ירוק". הכוחות בשטח הוטרדו בעקבות הקפצות שווא מדיווחים על מגע בגדר האינדיקטיבית, וכשהיו מגיעים לקו דיווח לא היו מגלים דבר במקרה הטוב, ובמקרה הרע היו עוסקים בחילוץ דורסי לילה שנלכדו בתלתלית. בחלק מהנקודות המצב היה מחריף בעונת האביב עם בקיעת הגוזלים, והחיפוש אחר המזון מנקודה גבוהה לנץ רעב היה נגמר בגזרה בכוננות שווא. “הפקחים הציעו רעיון שגרם לשקט גזרתי- בעונת הרבייה מותקנים מוטות מיוחדים וגבוהים, עליהם נוחתים דורסי הלילה. גם לאורך שאר הגדר מוצבים עמודי מתכת גבוהים, עליהם נוחתים הדורסים כמשטח נחיתה חלופי", מתאר סא"ל שימי.

וגם ליונקים השנה הוקל קמעא. עד כה לאורך הגדר הותקנו פתחים של 17X17 ס"מ, שנועדו בכלל לניקוז מים אך שמשו בפועל גם למעבר חיות קטנות. בשנה שעברה עם שינוי תוואי גדר בלעין בעקבות העתירות לבג"ץ, הוכנס שדרוג משמעותי בגדר- מעבר ל'. “חברינו ממחוז דרום הביאו את מעבר ל', מתקן בטון עם זוויות חדות המזכיר בצורתו את האות”, מספר שפי, "הפתח הוא 35x35 ס"מ, פי ארבעה יותר ממה שביקשנו במקור. אדם לא מסוגל פיזית לעבור בו בגלל הזוויות החדות, כי אין לנו עמוד שדרה גמיש כמו אצל החיות”. המעבר אפשרי כעת לחיות כמו קרקל, שועל, תן, כלב, צביים צעירים ודרבנים. לאור ההצלחה, הוחלט להתקין מעברים זהים גם בגדר ישראל-מצרים, אשר בנייתה מתקרבת לסיומה.

ברשות הטבע מודים שעל אף שיתוף הפעולה הער בין הצבא לרשות, הרס המעברים האקולוגים נותר בעינו, וכל עוד הגדר קיימת בתי הגידול נחתכים- ובכל זאת. "הגענו לכמות מדהימה של נתונים על בעלי חיים לאורך כל הגדר, גם הנדירים שבהם”, אומר שפי בסיפוק. “בעיניי זה חלוצי. הפרויקט הזה הוא פוטנציאל אדיר למעקב ולא פחות חשוב, לערכיות של מי שמשתתף בו”.



הכתבה התפרסמה באתר דובר צה''ל