צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבההסמל שמאפיין את נופי הערבה הולך ונעלם. מחקר חדש שהוצג אתמול בכנס מחקרי רשות המים קובע כי עצי השיטה הנחשבים לקריטיים ביותר עבור המערכת האקולוגית המדברית כולה, הולכים ונעלמים מהנוף על רקע השינויים האקלימיים הקיצוניים המתחוללים בעשורים האחרונים באזור הערבה הדרומית.
"עץ השיטה הוא מין מפתח שעליו נשענים לצורך מזון ומים הרבה מאוד בעלי חיים", מסביר אקולוג רשות הטבע והגנים במחוז אילת ד"ר בני שלמון. "אם ימותו כל עצי השיטה, אז יחד איתם ימותו צבאים, ראמים, יעלים, שפנים, חרקים ובעלי חיים נוספים. בעלים של עץ השיטה יש יותר מעשרה אחוזים חלבון. הם עצים מזינים ויש בהם גם הרבה מאוד מים ומכאן חשיבותם הרבה.''
ד"ר חנן גינת שערך את המחקר מסביר כי התייבשותו של העץ קשורה לירידה הדרסטית בכמות המשקעים באזור. החל מאמצע שנות התשעים חלה ירידה משמעותית בממטרים בערבה, בעיקר בערבה הדרומית ובאילת, שם ירד ממוצע הגשם השנתי במעל 50% ביחס לשנות ה-70, ה-80 והמחצית הראשונה של שנות ה-90.
ד"ר שלמון, שהחל לנטר את עצי השיטה כבר בשנת 2001, מוסיף כי אם הממוצע הרב שנתי באזור עומד על 31 מ"מ, אז בשנת 2011 ירדו באזור 11 מ"מ בלבד - שליש מהממוצע הרב שנתי ובחורף האחרון שנחשב לברוך גשמים התרסקה כמות המשקעים באילת למילימטר אחד בלבד בכל החורף. ד"ר שלמון מסביר כי הירידה הקיצונית בכמות המשקעים הכחידה כמעט לחלוטין גם את הצמח השני בחשיבותו אחרי השיטה. "היקף התמותה של הריכפתנים, המשמשים כמזון העיקרי של חרדון הצב ההדור, היא גבוהה בהרבה", מסביר ד"ר שלמון. "80%-90% מהריכפתנים מתו".
לדברי ד''ר חנן גינת, גם המעיינות בערבה עברו בשני העשורים תהליך אינטנסיבי של ייבוש. מתוך 30 מעיינות ששפעו מים בשנות ה-50, נותרו היום רק 13 מעיינות שופעים. "שיעור ההתייבשות הגבוה ביותר של עצי השיטה שמצאנו הגיע ל-90% באזור אילת והר צפחות, אבל בערבה הצפונית שבה כמות המשקעים היא קצת יותר גבוהה מצאנו ששיעור ההתייבשות נע בין 10%-30%''.
ד"ר עמיר גבעתי, מרכז המחקרים של רשות המים, שליווה את המחקר מעריך כי התופעה מתחוללת בשל השינויים האקלימיים המנותקים מהים התיכון ומושפעים בערבה מאפיק ים סוף. "הסיבה שהשטפונות הפכו להיות נדירים באזור הזה נובעת מכך שהמערכת שמביאה שיטפונות לאזור אילת זה אותו אפיק מים סוף שהשתנה בשנים האחרונות וקשור כנראה להתחממות הגלובאלית בעיקר במזרח הים התיכון". לדבריו, בערבה השטפונות מתרחשים בעיקר בעונות המעבר כאשר הקרקע עדיין חמה והשכבה העליונה מתקררת, מה שיוצר חוסר יציבות, גשם ושטפונות. אבל בשנים האחרונות אנחנו פחות רואים את התופעה הזאת. "אם המגמה הזאת תמשיך, ואזורי הערבה ימשיכו להתחמם גם בעונות המעבר אז נראה בעתיד פחות ופחות שיטפונות באזור הזה. אם היינו רגילים פעם בשנה-שנתיים לשיטפון התופעה הזאת צפויה להיעלם'' אומר ד"ר גבעתי.
