חודשיים לאחר שנכנס לתפקידו פרסם היום (ג') מבקר המדינה החדש, השופט בדימוס יוסף שפירא, את חוות הדעת הראשונה שלו, שעוסקת בפיקוח על מחירי המזון ומחירי מוצרי החלב.
בחוות הדעת בחן המבקר בין היתר את מחירי המזון, והוא קובע, כי בין השנים 2005-2011 הם עלו בשיעור ריאלי של כ-10%, בעוד שההכנסה הריאלית נטו של מרבית הציבור ירדה. מהממצאים עולה כי חלה הרעה משמעותית במצבן של השכבות החלשות. בהקשר זה, קובע מבקר המדינה כי משרדי האוצר והתמ''ת לא ביצעו כראוי את תפקידם, לא התייחסו לשיקולים חברתיים ובריאותיים ולא כללו בשיקוליהם את רווחת הצרכנים והאינטרסים שלהם.
באשר לפיקוח על מחירי המוצרים בענף החלב, שעליו מופקדת ועדה משותפת למשרדי האוצר והחקלאות, חוות הדעת חושפת תמונת מצב, לפיה הורדת רמת הפיקוח על מוצרי חלב לרמה הנמוכה ביותר בשוק ריכוזי בלא שבשלו תנאי תחרות של ממש, פגעה קשות באינטרסים הכלכליים של ציבור הצרכנים.
המבקר מייחס את התייקרות מוצרי החלב לעסקה בין שר החקלאות דאז, שלום שמחון, לראשי משרד האוצר, בהם הממונה על התקציבים, קובי הבר. במסגרת העסקה הבטיח שמחון להוציא מוצרי חלב מפיקוח תמורת הסכמת משרד האוצר לשינוי חוק משק החלב, שהבטיח לרפתנים ביטחון כלכלי בטווח הבינוני. המפקח על המחירים במשרד החקלאות באותה עת, יצחק בן דוד, סיים תפקידו בינואר 2011, אך לטענת המבקר, מחליפו, אורי צוק בר, המשיך במימוש העסקה.
ביולי 2006 המליצה ועדת המחירים לשר האוצר ולשר החקלאות להוריד את רמת הפיקוח על מחירי גבינות הקוטג' בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. כתוצאה מכך בתוך זמן קצר עלה מחיר הקוטג' בשיעור של כ-35%. כך גם מוצרי חלב נוספים שרמת הפיקוח על מחיריהם הורדה שעלו בשיעור חריג שבין 33%- 38%. באותה תקופה התייקרו מוצרי חלב שבפיקוח בכ-10% בלבד. זאת כאשר מתחילת 2009 ועד ספטמבר 2010 הייתה ירידה הדרגתית של יותר מ-10% במחיר החלב הגולמי, אך לא הייתה כל הוזלה במחיר מוצרי החלב לצרכנים.
כחלק מהערותיו האישיות מדגיש המבקר ש"צדק חברתי אינו סיסמא ריקה", וכי חובתה של הממשלה להביא לתיקון הליקויים ולהגברת הביטחון התזונתי של תושבי המדינה. שפירא מוסיף כי משרד מבקר המדינה תחת הנהגתו ישים דגש על חיזוק זכויות הפרט וזכויותיהם של החלשים בחברה.
תגובת משרדי האוצר והתמ"תממשרד האוצר נמסר בתגובה, כי "ועדת טרכטנברג קבעה שפיקוח על מחירים אינו אלא פתרון זמני, חלקי ולא יעיל... דו"ח מבקר המדינה מצביע על כך שמבנה מקטע הרפתות ואופן חישוב מחיר החלב הגולמי מכביד על הצרכן שלא לצורך ומביא למחירים גבוהים המסבסדים חוסר יעילות בקרב היצרנים. יישום המלצות ועדת קדמי לעניין משק החלב צפוי להוריד את מחיר החלב הגולמי בכ-15%. טיפול בכשלים במקטע הקימעונאי, בהתאם להמלצות הוועדה, יוביל להגברת התחרות והוזלת המחירים לצרכן".
ממשרד התמ''ת נמסר בתגובה לחוות דעת מבקר המדינה: ''משרד התמ''ת התייחס בשנה האחרונה לטענות אשר עלו בדוח המבקר ומפורסמות היום ונקט מספר צעדים משמעותיים בנושא. מיד עם כניסתו לתפקיד, הורה שר התמ"ת, שלום שמחון, יחד עם שר האוצר, על הקמת ועדת המזון, בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת, שרון קדמי, אשר בחנה אל כשלי השוק בתחום המזון והציגה דוח מקיף ושורת המלצות, שיתנו מענה לכשלים אלו ולמרבית טענות המבקר. בעוד שהמבקר התמקד בהשפעת הסרת פיקוח המחירים על עלייתם, בדקה ועדת המזון את כלל מרכיבי שוק המזון הישראלי ומצאה כי הוא מאופיין במספר כשלים, שהביאו במהלך השנים לעליית מחירים לא מוצדקת ולכן קבעה שורת צעדים להוזלת סל הקניות שתחילתם בעידוד התחרות בתחום הייצור והייבוא, עבור דרך יחסי המסחר שבין הספק לרשת השיווק, ובין רשת השיווק לצרכן וכלה בחיזוק המודעות והכוח הצרכני. על מנת לפתור באופן מבני את הכשלים שהתגלו, ביצע הצוות בחינה יסודית לכל אורכה של שרשרת הערך של מוצרי המזון, תוך בדיקה מעמיקה של כל חוליה בה, החל מראשית דרכו של מוצר כחומר גלם במקטע החקלאי, במקטע היצרני או במקטע הייבוא, דרך השיווק וההפצה, ועד הצבתו על המדף ברשתות הקמעונאיות ורכישתו על ידי הצרכן.''
''כלל ההמלצות על פרקיהן והכלים המוצעים בהן מבטאות פתרון משולב שיאפשר הורדת מחירים. אחת ההמלצות של ועדת המזון היא כי שרי האוצר והתמ"ת ימליצו על מוצרים בסיסיים שיכנסו לפיקוח מחירים זמני עד ליישום מלא של המלצות הועדה שיביאו לשינוי משמעותי בענף ולהגברת התחרות . המלצה זו, לצד המלצות נוספות הן- הגברת שקיפות המחירים לצרכן, הגבלת ריכוזיות קמעונאית ברמה האזורית, עידוד עסקים קטנים, איסור הסדרים בלתי תחרותיים ביחסי ספק-קמעונאי והפחתת מכסים, יובאו לאישור הממשלה במסגרת חוק ההסדרים.''
בנוסף אומרים היום במשרד התמ''ת, ''עם כניסתו לתפקיד בראשית 2012, הודיע המפקח החדש על המחירים במשרד התמ"ת, בגיבוי הנהלת המשרד והשר העומד בראשו, על בחינה מחודשת של כלל הליכי העבודה הקיימים, בליווי רואה חשבון, על מנת לוודא כי העלויות המוצהרות והתחשיבים הנוגעים לתשומות הייצור ושעל פיהם נקבעים המחירים בפיקוח, אכן משקפים את המציאות לאשורה. כבר בתום בדיקה ראשונית של מחירי הלחם – המוצר המרכזי המפוקח היום על ידי התמ"ת - החליט המפקח על המחירים במשרד התמ"ת, לאחר שחשף כי המאפיות מעניקות הנחות לרשתות השיווק הגדולות, שלא להיעתר לבקשתן להעלות את מחירו המפוקח של הלחם בשיעור של 9% ויותר כפי שדרשו אלא בכ-6% בלבד.''
במשרד התמ''ת מבקשים להדגיש כי פיקוח על מוצרי החלב הנו באחריות משרד החקלאות ולא משרד התמ"ת.
בשולי הדברים הביעו במשרד התמ"ת זעם על אופן פרסום הדו''ח ויציאתו לתקשורת. באופן תקדימי החליט המבקר הנכנס לפרסם את הדוח בתקשורת לפני מועד פרסומו הרשמי, ומבלי להודיע למשרדים המבוקרים על כך. התנהלות זו היא תמוהה. היה ראוי כי הפרסום בנושא שהוא מהחשובים ביותר על סדר יומו של האזרח, ערב החג, יעשה באופן מכובד והגון.
תגובת משרד החקלאותממשרד החקלאות נמסר היום בתגובה: ''המדיניות הכלכלית של משרדי האוצר והחקלאות של הוצאת מוצרים מפיקוח ממשלתי התקבלה על דעת ממשלת ישראל וכנסת ישראל.מדיניות זו הינה המשך למדיניות שהוחל בה בסוף שנות ה- 90, וכחלק ממדיניות כלכלית כוללת להעצמת הליברליזציה בכלכלה הישראלית ואשר הובילה להיצע רחב ומרשים של מגוון מוצרי חלב לצרכן הישראלי, מן הייחודיים שקיימים במדינות המערב. מגוון מוצרים המאופיין בקצב מרשים של כניסה ויציאה של מוצרים חדשים למדפים, ובמגוון רחב ומשתנה של גדלי וסוגי אריזות של המוצרים. אלו הם מסממני ההיכר המובהקים של תחרות שקיימת בענף החלב. מדיניות זו גם קיבלה גושפנקה רשמית של ממשלת ישראל וכנסת ישראל במסגרת חוק החלב שאושר בכנסת ישראל בשנת 2011.''
''יחד עם זאת יש לציין כי מדיניות השארת קבוצה של מוצרי יסוד כעוגן למחירי החלב המשיכה לכל אורך הדרך. בנוסף, המליצו גורמי המקצוע במשרד להרחיב את הפיקוח בשיטת דיווח הריווחיות לכ- 10 מוצרים מעבר ל 10 להם נקבע מחיר מירבי והדיווח הורחב גם לדיווח ריווחיות של רשתות השיווק.''
''מבקר המדינה מציין כי המלצת ועדת המחירים להסרת הקוטג' מפיקוח מיולי 2006, נעשתה בניגוד להחלטת ממשלה מאוגוסט 2005. אך המבקר לא מציין שהחלטת הממשלה הזו קבעה להשאיר בפיקוח מחירים 4 מוצרים בלבד (לעומת 10 מוצרים שעודם בפיקוח כיום). בנוסף, החלטת ממשלה זו התקבלה ביוזמת משרד האוצר על סמך המלצות ועדה שמעולם לא הגישה המלצות ומסקנות ולכן גם לא יושמה. מבקר המדינה אף פרסם לגבי דרך מינויה ואופן פעולתה דוח ביקורת חמור. ''
ההחלטה להוציא את הקוטג' מפיקוח נבעה דווקא משום שלדעת חברי ועדת המחירים כגוף (ולא כהנחייה פרטנית של מי מחבריה) נוצרו תנאי תחרות בענף לגבי מוצר זה: שלושת המחלבות הגדולות ייצרו קוטג' במגוון של אריזות/טעמים/תכולת חלבון ושומן; מדד ריכוזיות הייצור של הקוטג' ירד באופן משמעותי בין השנים 2000 ל – 2006, דבר המוכיח על תחרות בעוד שמדד הריכוזיות של מוצרים שנשארו בפיקוח חמאה, לבן, שמנת חמוצה - דווקא עלה. אין חולק כי מדובר בתנאים בולטים לתחרותיות במוצר שגם אם מחירו היה עולה בטווח הקצר אפשר היה להניח שמחירו ירד בטווח הבינוני והארוך.''
''משנת 1999 מועד הוצאת מחצית המוצרים מפיקוח ועד 2008, עלו מחירי מוצרי החלב שלא בפיקוח בשיעור דומה לאלה המפוקחים. הפער שנפער במחיר הקוטג' החל בשנת 2009, שלוש שנים(!!) לאחר הוצאת הקוטג' מפיקוח, וכשנה לאחר רכישת תנובה על ידי גורם עסקי פרטי. התנהלות תנובה בשנים אלה של עלייה חריגה במחיר הקוטג' נמצאת תחת בדיקה וחקירה של הממונה על ההגבלים העסקיים. אשר על כן נראה כי חוות הדעת של מבקר המדינה היא בבחינת חוכמה שבדיעבד.''
''משרד החקלאות בשנים האחרונות עוסק באינטנסיביות בניתוח דוחות ריווחיות מוצרי החלב והמחלבות. ולראייה, בשנת 2012 מסר המפקח על המחירים של משרד החקלאות לוועדת המחירים את נתוני הריווחיות של המחלבה הגדולה, ונציגיה אף זומנו לשימוע בפני ועדת המחירים. ועדת מחירים לא מצאה לנכון להמליץ לשרים להשיב את הקוטג' לפיקוח. ''
''יצוין עוד, כי 2 ועדות שמונו על ידי הממשלה ושפעלו בשנה האחרונה בעקבות גל המחאה הציבורית בנושא מחירי המזון בישראל, לא המליצו על מנגנון הפיקוח על המחירים בקביעת מחיר כמנגנון הראוי שיוביל לריסון מחירי המזון במדינה, והמליצו רק על הגברת הדיווח על הריווחיות ומעקב בהתאם, וכן על אפיקים נוספים שאינם בתחום הפיקוח אלא הגברת התחרות והמודעות הצרכנית.''
''מבקר המדינה מציין בחוות הדעת שלו כי: "...אמנם הפיקוח על המחירים הוא פתרון ביניים חלקי ולא יעיל להסרת פגיעתם של כשלים תחרותיים...", אך מסקנת הדוח הפוכה - כי "מדיניות הפיקוח צריכה להימשך תקופה ארוכה ויש אף להרחיבה למוצרים נוספים.''
''עמדת משרד החקלאות וקובעי מדיניות הפיקוח על המחירים, עד לכניסת שרת החקלאות לתפקידה, הייתה כי, תנאי תחרות לא יתפתחו במשטר מונצח של פיקוח על המחירים. זרז משמעותי ליצירת תחרות בטווח הבינוני והארוך היא הסרת מוצרים מפיקוח וכאמור זו גם מדיניות ממשלת ישראל בעבר ובהווה, מדיניות שתרמה להזנקת כלכלת ישראל. ולגבי ענף החלב הביאה להרחבת הצריכה של מוצרי חלב לרווחת צרכני החלב ומוצריו. יתרה מזאת, מדיניות של פיקוח על מחירים מעודדת ריכוזיות ויציאת יצרנים ממעגל היצור כמו גם תופעות של סבסוד צולב בין מוצרים. עם זאת, במספר מוצרי עוגן בעלי אופי ריכוזי מובהק, שהם מוצרי יסוד, הוחלט נקודתית על השארתם בפיקוח ומדיניות זו ממשיכה עד היום.''
''חוות הדעת של מבקר המדינה מותירה תחושה קשה של רצון להשתלח, בניגוד למקובל, בשני עובדי ציבור בכירים ועתירי ניסיון והישגים במשרד החקלאות. בחוות הדעת המבקר גם מציין את שמותיהם הפרטיים. המבקר לא נהג כך עם פקידים אחרים במשרד האוצר ו/או התמ"ת החברים אף הם בוועדת המחירים, וכמובן שותפים להחלטותיה.''
''מבקר המדינה העדיף להתעלם מהעובדה המצוינת בחוק הפיקוח על מחירי מוצרים ושירותים 1996 שהמלצות שניתנות ע"י ועדת המחירים לשרים ניתנות "כגוף", ולא באופן פרטני. להזכיר כי ועדת המחירים כוללת גם 2 חברים ממשרד האוצר, כשאחד מהם משמש כיו"ר. ''
''המשרד מצר על התנהלות המבקר בכל הקשור להפצת הדו"ח. משרד מבקר המדינה העביר את הדוח הסופי לאמצעי התקשורת שבוע לפני מועד פרסומו הרשמי אך עד לרגע זה, לא הועבר הדו"ח לידיעת המבוקרים שבין השאר נדרשים על ידי אמצעי התקשורת להגיב על מסמך שהם כלל לא יודעים את תוכנו.''
תגובת התאחדות חקלאי ישראלבתגובה לחוות דעת מבקר המדינה באשר להתנהלות משרדי האוצר והחקלאות, אשר הובילה להשתוללות במחירי מוצרי החלב שהוצאו מפיקוח, אומר מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום (אבו) וילן: "חוות דעת המבקר מאשרת את מה שטענו לאורך השנה האחרונה, שההתייקרות הפראית של מוצרי החלב היא תולדה של הניסיון הציני של המחלבות ורשתות השיווק לעשות רווחים קלים על גבו של הצרכן בעוד הרפתן מקבל את מחירי המינימום. כך לא ניתן להמשיך. הגיע הזמן שממשלת השוק החופשי תתערב ותעשה סדר בתאוות הבצע ובמחירים המופרזים של הגופים הללו"
כתבות נוספות בנושא:
מבקר המדינה: יש להחזיר מוצרים לפיקוח - ynet
הקומבינה בין שמחון לאוצר: חוק משק החלב תמורת הוצאת מוצרים מפיקוח - The Marker
