ועדת הכלכלה של הכנסת קיימה היום דיון מיוחד ביוזמת היו"ר חה"כ כרמל שאמה-הכהן, שעסק במדיניות הפיקוח על מחירי מוצרי המזון וגל ההתייקרויות הצפוי במשק אחרי החגים.
הועדה התכנסה בעקבות בקשות של חברי הכנסת לקבלת סקירה על המדיניות הכללית של הפיקוח על המחירים בכלל, ועל מחיר הלחם בפרט. "דוח המבקר מעיד שיש לבצע מחשבה מחדש של המדיניות ומצביע על שורה של כשלים", אמר היו"ר.
המפקח על המחירים במשרד התמ"ת, דוד שטיינמץ, אמר כי המאפיות דרשו לייקר את הלחם ב-9% בגלל תוצאות הרווחיות, אולם הוא מצא שהן מוכרות אותו לרשתות השיווק במחיר נמוך מהמחיר המרבי שהתיר המפקח. "גם אם נעלה את מחיר המכירה ב-9% לא נגיע למחיר המרבי". לדבריו העלייה במחירי התשומות הובילה בסופו של דבר להחלטה לייקר את מחיר הלחם ב-6.53% וכי סבסוד ההעלאה היה עולה למדינה כ-25 מיליון שקל בשנה. שטיינמץ הוסיף כי "יכול להיות שהמחיר הבסיסי לא נכון וצריך להוריד אותו" וציין כי המשרד החל בהליך של בדיקת הנושא.
''הציבור אינו שותף בוועדות וקולו אינו נשמע"
מנכ"ל רשות ההסתדרות לצרכנות, עו"ד ירון לוינסון, טען כי הציבור אינו שותף בוועדות המחירים וקולו אינו נשמע. דברים דומים אמר גם כלכלן המועצה לצרכנות שלומי דגן. מנכ"ל חברת 'מאיר בייגל' גלעד זילברברג, טען כי ענף המזון נמצא בפני אחד המשברים הגדולים ביותר שעם ישראל הולך לדעת. "הריכוזיות גברה והשוק לא יכול להתקיים יותר. הרווחיות נשחקה ואי אפשר להעלות מחירים בגלל המחאה החברתית.'' הוא הביע תמיכה בהעלאת המחירים של יוניליוור והיצרנים הגדולים ואמר כי עד שהם לא יעלו מחירים הוא לא יוכל לעשות זאת. "אנחנו חוד החנית של התחרות אבל אנחנו נמות ראשונים כי אין לנו גב פיננסי'', אמר זילברברג.
ח"כ עמיר פרץ הציע לקבוע נורמות של 3 רמות מוצרים, מוצרי יסוד, מוצרים חיוניים ומוצרי מותרות ולהחיל עליהם מע"מ דיפרנציאלי - מע"מ של 55% על מוצרי יסוד, 8% על מוצרים חיוניים ו-18% על מוצרי מותרות. לדבריו, האוצר לא ירוויח פחות כי הצריכה תגדל. בתגובה לכך אמר היו"ר שאמה-הכהן כי הוא שהמע"מ הדיפרנציאלי מתקרב מאוד. ח"כ אברהם מיכאלי הוסיף כי צריך להמשיך לעקוב אחר שיטת הפיקוח ואולי אף לשנות את הכללים ולשמוע את הציבור. ח"כ יוליה שמאלוב ברקוביץ האשימה את הציבור שלא הפסיק לקנות וקראה להחרים את מוצרי יוניליוור. "כשבצרפת ניסו להעלות את מחיר הלחם היו הפגנות המוניות", אמרה.
מנכ"ל התאחדות התעשיינים, אמיר חייק, אמר כי התשומות עלו כמו גם המסים ושכר המינימום ובעלי העסקים לא יכולים להעלות מחירים. סמנכ"לית המכירות של יוניליוור, ענת גבריאל, טענה כי בהשוואה לעולם יוניליוור בישראל נמצאת בתחתית טבלת הרווחיות. לדבריה, התייקרות מוצרי החברה תעלה לצרכנים רק 15 שקלים בשנה.
המועצה לצרכנות: ''סל 'מוצרי עוגן' בפיקוח הוא הפתרון היחיד שייתן תוצאות מידיות''
מהמועצה לצרכנות נמסר היום בעקבות הדיון, כי לפני שנתיים הציגה המועצה בוועדת הכלכלה דו"ח בנושא פיקוח מחירים של "אפלייד אקונומיקס", שהוכיח כי מוצרים שהוסר מהם הפיקוח התייקרו ב 25% יותר ממוצרים שנשארו בפיקוח. מהדו"ח עלה כי צריך להיות תנאי ברור להסרת פיקוח מחירים - קיומה של תחרות באותו השוק. יישום תנאי זה היה מונע אולי את הסרת פיקוח המחירים ממוצרי החלב, וחוסך לצרכנים מאות מיליוני שקלים.
עוד אומרים במועצה לצרכנות, כי הכללת נציג מטעם המועצה בוועדה היה מאפשר הצגת הדו"ח ודרישה ליישם המלצותיו בנושא פיקוח המחירים. ''דו"ח המבקר מחזק את דרישת המועצה משנת 2010 שנשלח למשרדי הממשלה לכלול נציג מחירים בוועדת המחירים שבסמכותן להסיר פיקוח מחירים ממוצרי מזון. הדו"ח מציין כי "יחידת הפיקוח וועדת המחירים אינן מתחשבות בציבור הצרכנים. תלונות צרכנים ... אינן מובאות בחשבון בהליך קבלת ההחלטות בנוגע להחלת הפיקוח.''
המועצה לצרכנות חוזרת על דרישתה המקבלת חיזוק בעמדת מבקר המדינה, כי במצב שוק מוצרי החלב יש מקום לקבוע סל מוצרי מזון חיוניים שעליהם יתקיים פיקוח הדוק. קביעת סל "מוצרי עוגן" שיכלול מוצרים בסיסיים מקטגוריות שונות שמחירים יהיה מפוקח, תאפשר לצרכנים לרכוש מוצרים במחיר סביר ובנוסף תצמצם התייקרויות מחירים בשאר המוצרים באותה הקטגוריה, שכן לרשות הצרכנים תעמוד תמיד חלופה זולה.
מנכ"ל המועצה לצרכנות עו"ד אהוד פלג אומר כי דו"ח מבקר המדינה כמו גם ועדת קדמי לפניו, מצביע על הזנחת ההגנה על הצרכנים במדיניות הממשלתית בשוק המזון בשנים האחרונות. בצד צעדי מדיניות נכונים יותר לטווח הארוך, נחוצים צעדים שיורידו את המחירים בטווח הקצר - במבחן "הארוחה הקרובה". סל "מוצרי העוגן" בפיקוח הוא הפתרון היחיד שייתן תוצאות מידיות .
