הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


רשתות השיווק שוברות שיאים: פערים של מאות אחוזים על פירות וירקות


התאחדות האיכרים ממשיכה לחשוף את המחירים שגובות רשתות השיווק במכירת פירות וירקות, שמתבטאים בפערי תיווך מופקעים לצרכן. מחקר שנעשה בכנסת מראה על עליה של 60% במחירי הפירות בישראל בין השנים 2005 ל-2011 לעומת 17% במדינות האיחוד האירופי

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  28-10-2012


הצרכן הישראלי ממשיך לשלם מחיר גבוה בעד הפירות והירקות שהוא צורך. ממחקר של מכון המחקר של הכנסת מינואר 2012 עולה כי מחיר הפירות בישראל נסק בין השנים 2005 ל-2011 ב-60% לעומת עליה ממוצעת של 17% בלבד במדינות האיחוד האירופי. גם מחיר הירקות בישראל התייקר באותה תקופה  ב-29% לעומת התייקרות של 20% במדינות האיחוד האירופי.

''רשתות השיווק שברו השבוע שיאים חדשים בפערי התיווך שגבו ממכירת פירות וירקות, פערים שהסתכמו במאות אחוזים'' אומר היום דובי אמיתי, נשיא התאחדות האיכרים. לפי הנתונים שבידי ההתאחדות, את התופעה הובילה שעועית ירוקה, כשנמכרה בחלק מרשתות השיווק ב-25-27 שקלים לקילו, בעוד שמגדלים קיבלו תמורתה מהסיטונאי 8 שקלים בלבד - פער תיווך של 300%. אנונה נמכרה ברשתות השיווק בממוצע של 25 שקלים כאשר מחיר הסיטונאי עומד בממוצע על 9 שקלים לקילו. דלעת נמכרה ב-10 שקלים בממוצע, כאשר המחיר הסיטונאי שלה עומד על 2 שקלים לקילו בלבד, ובטטה נמכרה ברשתות השיווק ב-11 שקלים בממוצע, כאשר המחיר הסיטונאי שלה עומד בממוצע על 3 שקלים לקילו.

התייקרות זו של הפירות והירקות בישראל נובעת בעיקרה מפער התיווך, כלומר ההפרש בין המחיר לצרכן לבין המחיר בו החקלאי מוכר את תוצרתו. עוד נמסר מהתאחדות האיכרים, כי בשנת 2011 עמד פער התיווך הקמעוני הממוצע על 51.2%! ובפירות וירקות מסוימים היה פער התיווך אף גבוה מזה. ''פערים כה גבוהים אינם סבירים באופן קיצוני ובשום קנה מידה. כך למשל בחודש יוני 2012 פער התיווך הקמעוני על בננות הגיע ל-154% (פער התיווך הסיטונאי והקמעוני הגיעו יחד למאות אחוזים מאחר ומחיר ק"ג בננות ברשתות השיווק נע בין 7 ₪ ל 8 ₪ לק"ג בעוד התמורה שהחקלאי קיבל עמדה על 1.5 ₪ לק"ג בלבד. גם פערי התיווך על גזרים ופלפלים באותו החודש, עמדו על כ-90%''.

דו"ח מיוחד שפרסם מבקר המדינה לאחרונה (מאי 2012) הצביע על כך כי תחום הפירות והירקות הינו מהתחומים החשובים הנכללים ב'סל הבסיסי' שהכין משרד הבריאות, סל אשר נועד למלא את 'הצורך המינימלי בצריכה הולמת'. ''דומה כי אין חולק על התרומה בצריכתם של פירות וירקות לבריאות הציבור מצד אחד, ועל משמעותו הכלכלית של המחיר לסל המוצרים הנרכש ע"י הציבור מצד שני.  המבקר אף ביקר את הממשלה על כי לא השתמשו בסל הבסיסי או בכל רשימה חלופית אחרת כבסיס לקידום אספקת הביטחון התזונתי לתושבי המדינה'' אומרים היום בהתאחדות האיכרים.