צילום: שלומית קידר, הפורטל לחקלאות טבע וסביבהבקרוב נוכל לקבל את כל המידע על הירקות והפירות שאנחנו קונים בחנויות וברשתות השיווק. משרד החקלאות ופיתוח הכפר קיים היום (ד') כנס בנושא מסחר קמעוני, העוסק בקשר בין הצרכן לרשתות השיווק ומתמקד במסחר בפירות וירקות טריים. בכנס הובאו הרצאות מכל קשת המסחר הקמעוני, ובראשן השפעת רשתות השיווק על הרגלי הקנייה והצריכה של מזון טרי בישראל.
לבד מהיותו המשרד האמון על פיתוח החקלאות ופיתוח המרחב הכפרי, משרד החקלאות משקיע משאבים רבים בנושא האספקה של מזון טרי ובריא לצרכנים תוך חיזוק ההתיישבות וצמצום הפגיעה בסביבה. תפקידו העיקרי בנושאי צרכנות הוא בעיקר בהיבט של פיקוח על הבריאות והאיכות של התוצרת החקלאית הטרייה ופחות במעורבות בפן העסקי, למעט במקרים של כשל שוק.
במהלך 2013 צפוי להיכנס לתוקפו החוק לפיקוח על ייצור הצמח ושיווקו, המכונה "חוק הסטנדרטים", שאושר בכנסת לפני שנתיים. במסגרת יום העיון דיברה פנינה אורן-שנידור, מנהלת תחום סטנדרטים במשרד החקלאות, על הרפורמה הצרכנית הצפוייה, שמהווה מהפיכה צרכנית הקובעת תקני איכות ובטיחות לפירות וירקות, זאת במטרה להבטיח לצרכן רכישה של תוצרת בטוחה ואיכותית וכוללת הסדרה של מערכת בקרה ופיקוח על כל שלבי הגידול והשיווק. כך יישמרו זכויותיו של הצרכן בנושא של "הגינות ושקיפות". החוק משלים את שרשרת הפיקוח והעקיבות אחר תוצרת צמחית טרייה "מהשדה לצלחת"-"From Field to Fork" .
רשתות השיווק והחנויות יפרידו ויסמנו פירות וירקות על פי איכותםמשרד החקלאות מצהיר בחוק כי בכוונתו לחייב את משווקי התוצרת הקמעונאים (רשתות השיווק והחנויות), למיין ולהפריד בין הסוגים של כל ירק או פרי לפי איכותו, ולסמנו בהתאם. העובדה שכיום לא נהוגה ברשתות ובחנויות הפרדת תוצרת על פי איכותה פוגעת בצרכן שנאלץ לשלם מחיר אחיד עבור מוצר שאיננו הומוגני מבחינת איכותו. הציפייה היא כי מכירת התוצרת כשהיא מסווגת לפי האיכות תביא לקביעת מחירים בהתאם. כתוצאה מהחוק יוכל הצרכן לזהות את התוצרת, את רמת איכותה, את שרשרת הגידול והשיווק שעברה, ובהתאם לבחור אילו רכישות לבצע וכיצד הן ברשתות השיווק והן בשווקים. המוצרים שיסומנו יהיו גם מוצרים ארוזים וגם מוצרים בתפזורת.
"חוק הסטנדרטים" יהווה בסיס לקיום סחר הוגן בפירות וירקות. החוק יאפשר שקיפות, יקטין את עלות החיפוש, ייתן לצרכן מידע אודות איכות התוצרת ויאפשר הוגנות במסחר כלפי הצרכן. החלת הסטנדרטים שבתקנות שיותקנו ע"פ החוק תהווה בסיס לתשלום עבור איכות, כאשר צרכנים בעלי רמת הכנסה נמוכה יותר יוכלו לצרוך תוצרת במחירים נמוכים יותר, אך עדין ברמת איכות בסיסית טובה בדוקה ומפוקחת, ואילו צרכנים בעלי העדפות צרכניות אחרות יקבלו תמורה הוגנת עבור המחיר הגבוה יותר שישלמו.
כלי שיסייע לצרכן לעשות את הבחירה הנכונהלדבריה של אורן-שנידור: "הסנקציה על חריגה תהיה קודם כל כלפי רשת השיווק. התקנות יאפשרו לנו לפרסם באיזה רשת היתה חריגה ובמה. הפרסום מהווה כלי הרתעתי מחד וכלי צרכני מאידך, שיסייע לצרכן לעשות בחירה נכונה. בנוסף, הרשת לא תוכל למכור פירות או ירקות במצב של בוסר וארץ המקור תצויין בבירור, כך שבמידה שצרכן לא מעוניין לקנות תוצרת מיובאת ממדינות מסויימות ידע ויוכל לבחור". על פי נתוני המשרד, בשנת 2011 יוצרו בישראל כ- 3.6 מיליון טון ירקות, כ- 900,000 טון פירות וכ- 500,000 טון פרי הדר.
מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, יוסי ישי: "התלות של החקלאי בכוחות השוק מוחלטת, אין לחקלאי כפרט שום השפעה על כוחות השוק. מרגע שהחקלאי שתל את השתיל באדמה, השתיל יניב פרי בעוד ארבע שנים ביום מסוים ידוע מראש. לפרי חיי מדף קצובים ואם לא יימכר במועד הוא יושלך לאשפה. כך גם בענפי החי, הפרה מניבה חלב, כל יום שבעה ימים בשבוע, חיי המדף של החלב בטמפרטורה של 4 מעלות הוא יומיים. אין לחקלאי שיקול דעת ושום השפעה על מצב השוק ביום השיווק, יום השיווק נקבע לו מראש, ועל כן אין בכוחו של החקלאי הבודד, הבורג הקטן להשפיע על השוק, והוא נתון לחסדי כוחות השוק. חקלאות, בשונה מהתעשייה, לא ניתן לעצור את או לווסט את תהליך הייצור - לא ניתן להגיד לפרה או לעץ, השוק לא טוב היום, תניבו מחר''. ישי אף התייחס לשיווק מזון בעקבות המחאה החברתית ואמר כי את מחיר נזקי יוקר המחירים לצרכן, שילמה החוליה החלשה ביותר בשרשרת הערך - החקלאים.
