כחודש לאחר תחקיר כלבוטק על בית המטבחיים הגדול בישראל בבעלות 'תנובה', טרם הכריע בג"ץ
בעתירת ארגוני בעלי החיים הדורשת לסגור את משחטת ''אדום אדום'' של תנובה בבית שאן, עקב עבירות לכאורה על חוק צער בעלי-חיים שנחשפו בתחקיר כלבוטק. בהחלטה מאתמול (ג') כתב השופט יורם דנציגר כי העתירה תובא לדיון בהקדם.
בעדכון שהגישו לבית המשפט טוענים ארגוני בעלי החיים כי תנובה ומשרד החקלאות לא נקטו אמצעים מספקים על מנת להבטיח שמקרי ההתעללות שתועדו לא יישנו. לדבריהם, טרם יושמו השינויים הנדרשים בהכשרת העובדים ובמערך הפיקוח, ואף לא תוקנו ליקויים במבנה המשחטה, ולכן אין לאפשר שחיטת בעלי חיים במקום.
המתעללים נותרו בתפקידםארגוני בעלי החיים טוענים כי חלק מהעובדים האחראים להתעללות ממשיכים בתפקידיהם. הפיקוח נעשה על-ידי אותם וטרינרים שכשלו, ומצויים בהליך מתמשך של שימוע, שלא הסתיים. אחראי הבטיחות של המפעל, שהנחה את העובד הסמוי לחשמל את העגלים, נותר בתפקידו. כך גם מ"מ מנהל קו השחיטה שתועד מחשמל שוב ושוב עגל שאינו מסוגל ללכת, ואח"כ מפקח על גרירתו על הארץ באמצעות מלגזה. לא פוטר אף מנהל קו השחיטה, שהנחה לגרור כבשים ברגליהם ולהכות אותן בכוח.
בתגובה המקדמית שהגישו משרד החקלאות ותנובה לבג"ץ פורטה שורה של צעדים לשיפור ההכשרה ונהלי האכיפה. לאור זאת ביקש השופט דנציגר את עמדת הארגונים, שבה טענו כי הצעדים שננקטו אינם מבטיחים את הפסקת ההתעללות בבעלי החיים. "בדיקת הדברים לגופם מלמדת שכל שנעשה הוא הוצאה מחדש של נהלים, שהיו קיימים עוד קודם לכן, והופרו במודע, והמשך היישום של אותם מנגנוני פיקוח שכבר כשלו", כותבים הארגונים לבג"ץ. "פעולות עומק שהן חיוניות, גם לפי תגובות המשיבים, כגון הכשרה ראויה לעובדים, תיקון הנהלים והטמעתם, פיקוח מצד הרשויות באמצעות מצלמות במעגל סגור, הכנסת ציוד חדש ותיקון התשתיות – כל אלו טרם נעשו".
סתירות בגרסת תנובה
עוד טוענים הארגונים כי קיים פער בין הנהלים שעליהם מצהירה תנובה, לבין המבחן בערבית שעוברים העובדים, אשר צורף כנספח לתגובתה לבג"ץ. לדוגמא, אחת השאלות במבחן היא "מתי מותר להשתמש בשוקר חשמלי?" והתשובה המסומנת כנכונה היא "בשעת הצורך" – תשובה המותירה זאת לשיקול דעתו של העובד, וסותרת את הנהלים שעליהם מצהירה תנובה, לפיהם שימוש בשוקר ייעשה רק לצורך הגנה עצמית. "המשיבה הכינה נהלים יפים לא על-מנת להטמיעם וליישמם אלא על-מנת ליצור חזות של עמידה בדרישות של ממשלת אוסטרליה. הנהלים הוכנו כמגן של ניר, כאמצעי להתנערות מאחריות, למה שמכונה 'כסת"ח'", כותבים הארגונים.
סתירות נוספות בנהלים מופיעות גם באשר לגרירת עגלים במלגזה. בתגובתה לבג"ץ מצרפת תנובה מסמך המפרט נהלים המיישרים קו עם כללי ה-OIE, האוסרים על גרירה במלגזה של עגלים שקרסו ואינם מסוגלים לעמוד על רגליהם. אולם לצד זאת נכתב בתגובה שהנוהל המקובל במקרים מסוג זה הוא לשחוט את העגלים מחוץ למכלאה – מאחר שמשקל עגל מגיע למאות קילוגרמים, המשמעות בפועל היא גרירתו במלגזה. "מתגובות המשיבים ברור שתנובה שיחקה משחק כפול", כותבים הארגונים. "מצד אחד, היא העלתה על הכתב נהלים ארוכים ומרשימים, ואף הטעתה מפקחים שהגיעו לבית-המטבחיים כביכול הנהלים מיושמים בשטח. אולם הדברים היו רק למראית עין. הכשרה אמיתית לא ניתנה לעובדים, לימוד הנהלים הסתכם בשיחות ובחתימה של 'קראתי והבנתי', והמבחן שהעובדים חויבו בו היה דל ולא תאם את הנהלים עצמם".
