שר החינוך ויו"ר קרן וולף גדעון סער הכריז אמש (רביעי) על הזוכים בפרס וולף לשנת 2013 בטקס חגיגי שנערך בבית ציוני אמריקה בתל אביב. פרס וולף זוכה למוניטין בין-לאומי יוקרתי מאד, והוא נחשב לשני בחשיבותו בעולם אחרי פרס נובל. למעלה מ-30% מזוכי פרס וולף זכו לאחר מכן בפרס נובל, בתחומים המשותפים לשני הפרסים. הזוכים השנה הם שמונה מדענים מארבע מדינות - מארה"ב, גרמניה, אוסטריה ופורטוגל. הפעם לא זכה חוקר ישראלי בפרס.
מאז 1978 מעניקה
קרן וולף מידי שנה חמישה פרסים, ארבעה בתחומי המדעים ואחד בתחום האמנויות על-פי רוטציה קבועה. הפרס ניתן לאנשי מדע ולאמנים נודעים על תרומה ייחודית "למען האנושות ולמען יחסי ידידות בין העמים, בלי הבדלי אזרחות, גזע, צבע, דת, מין או השקפה פוליטית". תחומי הפרסים במדעים הם חקלאות, כימיה, מתמטיקה, פיסיקה ורפואה. תחומי הפרסים באמנות הם מוסיקה, אדריכלות, ציור ופיסול. הפרס הוא בסך 100,000 דולר בכל תחום. כאשר נבחר יותר מזוכה אחד בתחום, מתחלק הפרס הכספי ביניהם בחלקים שווים. עד היום נבחרו 272 מקבלי פרס מ- 23 מדינות ובכללן ישראל.
חתני הפרסים נבחרים על ידי ועדות שיפוט מקצועיות בין-לאומיות בנות שלושה חברים של מומחים בעלי שם בתחומיהם. כל ועדה מתמנה לשנה אחת בלבד. שמות השופטים, כמו גם מהלך דיוניהם, נשארים חסויים. ההודעה הפומבית הראשונה על זוכי הפרסים ניתנת בידי שר החינוך. על-פי החוק, נשיא המדינה מעניק את פרסי וולף לזוכים בטקס מיוחד במשכן הכנסת בירושלים.
שמות המדענים הזוכים בפרס קרן וולף ל-2013:
בתחום הפיזיקה - פרופ' חואן איגנסיו סירק מגרמניה ופרופ' פיטר צולר מאוסטריה;
בתחום המתמטיקה - פרופ' ג'ורג' מוסטו ופרופ' מייקל ארטין מארצות הברית;
בתחום הכימיה - פרופ' רוברט לנגר מארות הברית;
בתחום החקלאות - פרופ' יואכים מסינג ופרופ' ג׳ארד דיאמונד מארצות הברית;
בתחום האדריכלות - לאדוארדו סוטו דה מורה מפורטוגל.
בתחום החקלאות זכו בפרס שני המדענים, שתרמו לפיתוח מערכות חדשות ומשוכללות לגידולים חקלאיים בעידן של ריבוי אוכלוסין והצורך בגידולים מזינים הניתנים לגידול והפצה בקלות.
החוקר האמריקאי הפרופ' יואכים מסינג מאוניברסיטת ראטגרס בניו ג'רסי, הוביל לפיתוח שיטות לניצול צמחים כספקי מזון לבני אדם ובעלי חיים וכמקור לסיבים תזונתיים. מסינג, שהכיר בחשיבותו של התירס במשטרי תזונה רבים ובתכולת החלבון הדלה יחסית שלו, פיתח זני תירס משופרים עתירי חלבון, וכן תרם לתיאור ריצוף הגנום של תירס, אורז ודורה (סוג של דגן טרופי).
הזוכה השני החוקר האמריקאי הפרופ' ג'ארד דיאמונד מאוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס (UCLA), שתרם להבנת תהליכי הביות בעיצוב האבולוציה של מערכות חקלאיות וחברתיות, באופן המקדם אף הוא אספקת מזון מתמשכת בעידן ריבוי האוכלוסין, תוך שמירה על המשאבים הטבעיים של כדור הארץ. בספרו המפורסם ביותר, "רובים חיידקים ופלדה", מציע דיאמונד הסבר מקיף מדוע השתלטה אירופה על מרבית העולם מאז המאה ה-15.
