עמי שחם על רקע מאגר שיזף בערבה, באדיבות מו''פ ערבה תיכונהמאז קום המדינה, מתבססת אוכלוסית הערבה על מים מליחים ירודים באיכותם, המופקים מ-52 קידוחים ומאגרים אשר פזורים באזור. 3148 תושבי הערבה אינם מחוברים כלל למערכת המים הארצית, ובחלק מהישובים, הקידוחים מתבצעים בשטח ירדן מאז הסכם השלום. מים אלה גורמים לבלאי רב ברכוש, שהתושבים נאלצים לשלם עליו מכיסם. גם האספקה לשטחי החקלאות המשתרעים על 30 אלף דונם מוגבלת מאוד, כאשר לכל חלקה מאושרת מכסה זעומה של מים מליחים, שפוגעים בהיקף היבול המהווה 90% מפרנסתם של התושבים.
בסוף אוגוסט 2008 הורה ראש הממשלה דאז אהוד אולמרט לרשות המים, להכין תכנית להגדלת היצע המים השפירים לערבה, ולשיפור אספקתם ואיכותם, כל זאת במטרה להסיר חסמים להגדלת ההתיישבות באזור. כמו כן הורה אולמרט כי התכנית תבנה בדגש על כדאיות כלכלית ותמומן על ידי רשות המים. תושבי הערבה טוענים, כי רשות המים המופרטת, מממנת את פעולותיה באמצעות תעריפי המים הנגבים מאזרחי המדינה, ודנה בפרויקטים במושגים של כדאיות כלכלית ולא בערכי ציונות וחשיבות ההתיישבות בגבולות המדינה. עד היום לדבריהם, לא הוצגה התכנית המבוקשת והם עדיין ממתינים לפתרון.
כנס הערבה להתיישבות וחקלאות, יעסוק השנה בנושא משבר המים בערבה, ויתקיים במסגרת התערוכה החקלאית שתערך במו"פ ערבה תיכונה וצפונית, ב-30-31 בינואר. בכנס ישתתפו חוקרים ומומחים מהארץ והעולם, שרים, חברי כנסת, ראשי רשויות, ראשי ארגונים חקלאיים, אנשים מובילים במשק המים הישראלי ותושבי האזור המודאגים.
''אין התייחסות רצינית לבעיית המים בערבה, מדובר בפצצה מתקתקת''מנהל רשות הניקוז ערבה תיכונה ויוזם הכנס עמי שחם, אומר כי 52 הקידוחים בערבה עמוקים ויקרים לתחזוקה. איכות המים הירודה גורמת לכך שבכל זמן נתון ישנם שניים עד שלושה קידוחים שמושבתים עקב תקלות שונות. כל קידוח מייצר בממוצע כ-115 ק"ש, כולם יחד מפיקים כ-38.0 מלמ"ק בשנה, מתוכם 7.0 מלמ"ק מירדן, שהינם המים האיכותיים יותר. למרות שעל הנייר מאושרות כ-750 נחלות חקלאיות, כיום קיימות בערבה רק 531. בנוסף לכך, היקף הקליטה המאושר של 25 משפחות בשנה, שצורכות יחד 1.750 מלמ"ק בממוצע בשנה, אינו מתחשב במכסת המים, ובפועל לא קיימת תכנית מסודרת המבטיחה אספקה גדולה יותר.
"מזה שלוש שנים לא הייתה שום התייחסות רצינית לבעיית המים בערבה, למרות התחייבויות לפיתוח תכנית אב ולבניית פתרונות. אסור להשאיר את מצב המים בערבה תלוי באוויר כפי שהוא. התעלמות מהנושא עלולה לפגוע בנו מאוד, מדובר ממש בפצצה מתקתקת, מספיק שיש אירוע ביטחוני בגבול ירדן, שייתן למישהו מהצד השני תרוץ לסגור את הברז והיישוב פארן על כל תושביו והיבול החקלאי המשובח שלו הולך תוך שבועיים. אי אפשר להמשיך כך, חייבים למצוא פתרון ולהתחיל לפעול." אומר שחם.
חלומם של תושבי הערבה הוא להתחבר למערכת המים הארצית, זהו פרויקט מורכב מאוד שמעולם לא פותח כראוי ובחישוב כללי עלותו נאמדת ב-1.5 מיליארד ₪. המים המתוקים ישפרו את איכות חיי התושבים, יצמצמו את נזקי הרכוש, ישפרו את היבולים והשימוש בהם גם בעל פוטנציאל כלכלי רב. על פי מחקרי המו"פ, טיפול במים מתוקים יוביל לעלייה של 30% בתוצרת החקלאית ובכך להגדלת ההכנסות ב-324 מיליון ₪ בשנה. כמו כן, יאפשרו המים המתוקים הגדלה של סל הגידולים המטופחים בערבה, שהיום הוא מוגבל רק לסוגים ששורדים את השימוש במים המליחים.
למרות האתגרים הרבים, הצליחו חקלאי הערבה ביחד עם חוקרי מו"פ (מחקר ופיתוח) ערבה תיכונה וצפונית, להביא את החקלאות בערבה התיכונה להישגי שיא מכל בחינה. הפעילות העיקרית של החוקרים עוסקת בפיתוח ושכלול תנאי החקלאות בערבה, תוך שימוש במים המליחים. בזכות המחקר החקלאי והעבודה הקשה והמשותפת עם החקלאים, מצליחים משקי הערבה לטפח 150,000 טון יבול חקלאי מדי שנה, שרובו מיוצא לחו"ל ומהווה 60% מכלל התוצרת החקלאית המיוצאת מישראל. החקלאות האזורית מורכבת מ-81% ירקות, 6% פרחים, ו-13% מטעים והכנסותיה השנתיות עומדות על 1.2 מיליארד ₪.
