''פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי מרכז, מאשר הלכה למעשה, את החזרת ענף פיטום האווזים לישראל, לאחר שנסגר סופית בשנת 2006'' כך אומרים היום במשרד החקלאות בעקבות זיכויו של מגדל אווזים שערער על הרשעתו בבית-משפט השלום וזוכה בבית המשפט המחוזי. עתה הוא גם מבקש לחזור לעיסוקו. משרד החקלאות פנה לפרקליטות בבקשה להגיש ערעור לעליון.
בשנת 2007 הגיש משרד החקלאות כתב אישום נגד רן וחנון, מגדל אווזים ממושב פתחיה, במסגרתו יוחסו לו בין השאר עבירות של התעללות בבעלי חיים, הכוללת הלעטת אווזים בכפייה בכדי לייצר כבד אווז שומני. בבית משפט השלום בראשל''צ בינואר 2010, טען הנאשם כי האכיל את האווזים בשיטה חדשנית, שמפחיתה את הסבל של האווז באופן משמעותי. הוא עשה זאת תוך שימוש במכונה ששואבת מזון ממערבל, ודוחסת אותו לצינור פלסטיק קשיח באורך של כ-12.5 ס"מ שמוכנס למקור האווז ולא אל תוך הלוע שלו. הדבר נעשה מספר פעמים ביום, עד אשר הגיע המועד לשחיטת האווזים.
בית המשפט דחה את טענותיו של וחנון וקבע כי אין הבדל רב בין החדרת צינור לוושט לבין כפיית האווז לבלוע מזון המוזרם אל לועו, ובכל מקרה השיטה אינה מאפשרת לאווז לאכול באופן חופשי, ועל כן הרשיע אותו בהתעללות. גם בקשתו של הנאשם לבחון מחדש את חוות הדעת של המומחים לגבי השיטה לא צלחה, ובשנת 2012, לא נמצא כי יש בה כדי לשנות מהכרעת הדין.
בית המשפט: המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה וחנון ערער על הרשעתו, ולפני כחודש זוכה כאמור ע''י בית המשפט המחוזי מעבירה של עינוי, התעללות והתאכזרות לבעלי חיים. במהלך המשפט טען משרד החקלאות כי הנאשם ביצע את המעשים המיוחסים לו, וכי ואין צורך בהוכחה מדעית למידת הסבל של האווזים. לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט כי המדינה לא הוכיחה, מעבר לספק סביר, כי הנאשם אכן עבר את העבירה האמורה, וזיכה אותו מחמת הספק.
הנימוק העיקרי לפסק הדין הוא, כי המערער עשה שימוש בשיטה שונה מאשר זו שנדונה בפסק הדין של בג"צ שבעקבותיו נסגר ענף פיטום האווזים בישראל, וכי לגבי שיטה זו המדינה לא עמדה בנטל ההוכחה, שכן לא הביאה מחקר מדעי שמוכיח חוסר הפחתה מספקת בסבל שנגרם לאווזים בשיטה שנקט הנאשם, לעומת השיטה שנאסרה על ידי בית המשפט העליון. ימים ספורים לאחר מתן פסק הדין פנה רן וחנון למשרד החקלאות בדרישה לאפשר לו פיטום אווזים בשיטה אותה פיתח.
משרד החקלאות גורס כי פסק הדין של בית המשפט המחוזי שגוי, נוגד את הדין כפי שנקבע בפסק הדין של בג"צ, קובע מבחן מחמיר שלא לצורך בנוגע להוכחת הרכיב העובדתי של עבירות על חוק צער בעלי חיים, ועשויות להיות לו השלכות שליליות משמעותיות על אכיפת חוק זה בישראל. מחלקת התביעות במשרד החקלאות אינה מוסמכת על פי חוק להגיש ערעור לערכה הגבוהה ביותר, קרי בית המשפט העליון, ועל כן מבקשת מהפרקליטות להגיש ערעור על פסק הדין.
לפסק הדין השלכות השלכות רוחב משמעותיות על פי חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), תשנ"ד-1994 חל איסור על עינוי בעלי חיים, התעללות בהם והתאכזרות אליהם. בעקבות פסיקת בג"צ משנת 2006 נקבע, כי פרקטיקת פיטום האווזים, במסגרת ענף חקלאי לייצור כבד אווז שומני, הינה פרקטיקה אסורה, המהווה התעללות בבעלי חיים. בעקבות הבג"צ הוציא מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות הודעה למגדלים בדבר סגירת הענף בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, אשר נכנסה לתוקף ביום 18.4.2006. כפועל יוצא, הגיש משרד החקלאות ארבעה כתבי אישום נגד חקלאים שהמשיכו לפטם אווזים על אף האיסור, ביניהם המקרה הנוכחי.
התובע של משרד החקלאות בתיק, עו"ד ג'ריס גנטוס: "לפסק הדין יש השלכות רוחב משמעותיות, ואנו מבקשים לשקול הגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על עצם הזיכוי". עוד מוסיף עו"ד גנטוס: "פסק הדין פותח מחדש את הדיון שנשלם זה מכבר, והלכה למעשה, הוא מחזיר את ענף פיטום האווזים לישראל. לראיה, יומיים לאחר מתן פסק הדין, נתקבלה במשרד החקלאות פנייתו של הנאשם המפנה לפסק הדין, שבה הוא מבקש, בין היתר, לאפשר את פתיחת ענף האווזים מחדש, על בסיס שיטת ההאכלה שלו. סביר להניח כי פנייה זו הינה רק הראשונה בסדרת פניות צפויה מאת חקלאים נוספים שיבקשו לשוב ולעסוק בענף פיטום האווזים".
עמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים: "פסיקה מקוממת" "אנו קוראים לפרקליטות לערער על הפסיקה המקוממת של בית המשפט המחוזי'' אומרים היום בעמותת אנונימוס. ''ההחלטה מנוגדת לפסיקת בג"ץ, שפסל שיטות חלופיות לפיטום אווזים, ביניהן הווריאציה המתחכמת של וחנון. בכל שיטות הפיטום מלעיטים את האווזים והברווזים בכפייה בכמויות חולניות של מזון, במטרה לגרום לכבד להתנפח מהר למימדים של פי 7 עד 10 מגודלו הטבעי. האווז הפצוע סובל מצליעה ומקשיי נשימה. כבד שומני הפך מזמן לסמל להתעללות ולאטימות מוסרית.''
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק
