בארגון עובדי המים, המייצג מאות יישובים חקלאיים, אגודות שיתופיות ואגודות מים ברחבי המדינה, קבלו בתדהמה את הסעיפים בהצעת חוק ההסדרים לשנת 2013, הנוגעים ל"הסדרת המרחב הכפרי במשק המים והביוב", (עמ' 67 בחוק ההסדרים, 10 באפריל 2013). סעיפים אלה קובעים כי תעריפי המים במרחב הכפרי יהיו מבוססי עלות.
"עד היום הוחרגו המועצות האזוריות מחוק תאגידי מים וביוב, לאור העלות הגבוהה של הפקת המים והולכתם ועלות הטיפול בביוב בהתיישבות הכפרית ("ההתיישבות המתוכננת") שרובה מאוגד במועצות אזוריות. החלת חוק תאגידי המים והביוב על המועצות האזוריות פירושה הלאמה של משק המים בהתיישבות זו". אומרים בארגון עובדי המים.
לדברי ארז וייסמן, מנכ"ל הארגון: "קביעת מחיר המשקף את מלוא עלות הפקת והולכת המים והטיפול בביוב ובקולחין במועצות האזוריות, פירושה העלאה דרמטית של מחירי המים לתושבי היישובים הכפריים (קיבוצים, מושבים) ומחיר הקולחין בחקלאות שהנו פתרון הקצה לשפכי הישובים. עליית מחירי המים והקולחין בחקלאות ביישובי המגזר הכפרי, תחרוץ את דינם של ישובים אלה השוכנים ברובם על רצועת הגבול של מדינת ישראל ונאבקים לשרוד בתנאים ביטחוניים, כלכליים ותשתיתיים ההולכים והופכים קשים מיום ליום. זהו מהלך שמטרתו לקעקע את החקלאות הישראלית והוא מהווה הפרה, מצד המדינה, של הסכמים שהושגו עם החקלאים, לפיהם הם מחזיקים את השטחים בגבולות ישראל והמדינה מספקת להם תנאים המאפשרים את המשך קיומם של הישובים ושל חקלאות משגשגת".
ייקור מי הקולחין עלול להביא לסגירת מפעלי ההשבה ולהזרמת המים לנחלים ולים מעבר לכך, בעת הקמת תאגידי המים רכשו התאגידים את תשתית המים מידי הרשויות המקומיות. תשתיות המים באגודות השיתופיות ובמועצות האזוריות, הינן בבעלות חברי האגודה והמועצות האזוריות. במהלך החלת חוק תאגידי מים וביוב על המועצות האזוריות יידרש תאגיד המים לרכוש תשתיות אלו מידי התושבים בעלות המוערכת במאות מיליוני שקלים ואף להידרש ולטפל במערכת המים החקלאית, על כל המשתמע מכך. מאחר ומשק המים מתנהל לכאורה "כמשק סגור", עלות הרכישה והטיפול תושת על כלל צרכני המים בישראל ותביא לעלייה נוספת במחירי המים, שמשלמים כל אזרחי המדינה.
וייסמן מוסיף כי חוק ההסדרים מכוון גם לצמצום מספר ספקי הקולחין וצמצום השונות בתעריפי הקולחין, תוך 'קביעת תעריפים לספקי מים בתחום הקולחין באופן שיבטיח השקעה נאותה בתשתיות, תוך שמירה על טובת הצרכן' . לדבריו, מבקשת המדינה להעביר את רישיונות אגודות המים, המנהלות את מאגרי הקולחין כיום לידי גוף אחר, ככל הנראה מקורות.
"מקורות הינה חברת אספקת המים היקרה ביותר בישראל. אגודות המים הוכיחו בשנים האחרונות כי ניתן לספק מי קולחין ביעילות רבה יותר ובמחירים נמוכים יותר מאלה של מקורות. כעת באה המדינה ודורשת להעביר את הטיפול בקולחין מידיהן, תוך צמצום השונות בתעריפי הקולחין', וזאת למען עידוד התחרות לכאורה, במשק המים. לא מובן לי על פי איזו דוקטרינה כלכלית מעודדים תחרות ע"י צמצום השונות בין המחירים".
בארגון עובדי המים מדגישים כי ייקור מי הקולחין עלול להביא לסגירת מפעלי ההשבה וכתוצאה מכך להזרמת מי הקולחין לנחלים ולים. תקנות ועדת ענבר קובעות כי בכדי להזרים את המים לנחלים יש לבצע טיהור נוסף שלהם, תהליך שייקר את עלות הביוב. המשמעות המיידית - עלייה נוספת במחירי המים לכלל אזרחי ישראל, בשיעור של 35 אג' (+מע"מ) לקוב.
יתר על כן, האמרת מחירי הקולחין ופגיעה בנכסי החקלאים ואגודות המים, תיצור מצב בו החקלאי לא יעשה שימוש במי הקולחין וכל תכניות הפיתוח של הערים והישובים, התלויות כיום בפתרון קצה לשפכים, יפגעו עד כדי אי יכולת לבנות ולו בית אחד.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק
