תמונה אוירית של המחצבות. צילום: חברת Skyview, באדיבות רשות העתיקות מחצבת ענק מימי בית מקדש השני (מאה 1 לספירה) נחשפה בשבועות האחרונים בחפירות שעורכת רשות העתיקות לפני סלילת כביש 21 ע"י חברת מוריה. כן נחשפו במהלך החפירה, בין היתר, מפתח בן כ-2000 שנה, קרדומים, יתדות ביקוע, ועוד. לדברי מנהלת החפירה מטעם רשות העתיקות אירנה זילברבוד, תופעת החציבה יצרה מחזה מרהיב של זקיפי סלע ומדרגות סלע, ומן מכתשים כתוצאה מחציבת האדם. במקום נשארו גושי סלע בשלבים מסויימים של חציבתם, והיו כאלה שנמצאו בשלב מקדים לקראת ניתוק. חלק מהאבנים שנחצבו, אורכן עולה על 2 מטרים. ככל הנראה, נחצבו אבני הענק לטובת מבני ציבור מפוארים בעיר.
זילברבוד מסבירה, כי הקרדומים שימשו לחציבת תעלות הניתוק של גוש האבן ממשטח הסלע, ויתד הביקוע (מין ראש חץ של ברזל דחוס) נועד לנתק את בסיס האבן מן הסלע באמצעות מכות פטיש.
לא ברור למה שימש מפתח הארכובה המעוקל ובעל הזיזים שנמצא במקום. ההערכה היא כי שימש לפתיחת דלת לפני כ- 2000 שנה, ויתכן שנפל מכיס אחד החוצבים.
מחצבות הענק שנחשפו - בגודל כולל של דונם, מצטרפות למחצבות נוספות שתועדו ונחקרו בעבר ע"י רשות העתיקות. מהמחקר עולה, כי השכונות הצפוניות של ירושלים של היום, יושבות על "עיר המחצבות'' של ירושלים מימי הבית השני. נשאלת השאלה מדוע החוצבים בחרו דווקא את אזור זה. החוקרים משערים שמשום תצורת הסלע "המלכה"- סוג סלע שהוא נח לחציבה, ומתקשה מיד אחרי חציבתו. בנוסף לכך, מאחר שהשטח הצפוני גבוה טופוגרפית משטח העיר ירושלים של ימי הבית השני, נראה שנקל היה לשנע את אבני הענק, שחלקן שוקל עשרות אם לא מאות טונות, במורד - לאורך המדרון אל שטחי הבנייה. בסמוך למחצבה נחשפה דרך עתיקה מימי הבית השני, וסביר שהיא שמשה לשינוע האבנים הגדולות.
חידה נוספת בכל הקשור לשינוע אבני הענק היא כיצד הזיזו אותן. הדעת נותנת כי עשו זאת באמצעות שוורים וכלונסאות עץ, אך המקורות ההיסטוריים מהתקופה גם מזכירים מנופי ענק עשויים מעץ שימשו לשינוע האבנים.
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות 
צילום: קלרה עמית, באדיבות רשות העתיקות » רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק
