הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


משרד החקלאות מתריע: עצי דקל עלולים לקרוס על עוברי אורח


חיפושית קטנה שמקורה במזרח אסיה, הגיעה כבר לאזורים רבים בארץ וגורמת לקריסת עצים שעלולים לסכן את העוברים והשבים. במשרד החקלאות חוששים מהתגברות התופעה ומתריעים על הסכנה. האם ניתן לזהות עצים נגועים במחלה ? מי הן הערים המועדות לפורענות ? ומה עושים כשמגלים עץ חולה ? כל הפרטים על חיפושית 'חדקונית הדקל'

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  22-05-2013



עצי תמר קנרי שנפגעו מהחדקונית. צילום: שמעון ביטון - משרד החקלאות

לא זו לא בדיחה - משרד החקלאות מתריע כי בערים רבות בארץ עלולים לקרוס בזמן הקרוב עצי דקל ולסכן את העוברים והשבים. האחראית לכך היא חיפושית אחת קטנה שמכרסמת את העץ מבפנים, עד שהוא נרקב וקורס. שמה של החיפושית הוא חדקונית הדקל והיא תוקפת בעיקר עצי תמר, הנפוצים במיוחד ברחובות הערים השונות.  לדברי שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר, מודעות וערנות של הציבור הרחב לתופעה עשויות לסייע באבחון סימנים מוקדמים ומניעת קריסת העצים בערים.

חדקונית הדקל היא מין פולש שהגיע לארץ מהמזרח הרחוק, צבעה חום והיא בעלת חדק מוארך ובולט באורך 3.5 ס"מ לערך. החדקונית נחשבת לאחד המזיקים הקשים של עצי הדקל. זחלי החיפושית הנמצאים בשלב ההתפתחות שבין ביצה לחיפושית בוגרת, גורמים לעץ נזק קשה, שאף קשה לגלותו בזמן ולהתמודד איתו, היות ושלבי הנגיעות הראשוניים בעץ לרוב אינם ניתנים לגילוי. נקבת החדקונית נוחתת על צמרת הדקל, מכרסמת את אחת מכפותיו ויורדת לקודקוד הצמיחה, שם תטיל כמה מאות ביצים, מהם יבקעו הזחלים אשר יכרסמו את ליבת העץ עד לכדי השמדה, ריקבון וקריסה של עצים בודדים, ועד לחיסול מטעים או שדרות נוי.

מקורה של החיפושית בדרום מזרח אסיה, משם התפשטה למרבית אזורי גידול דקל התמר ודקלי הנוי במדינות המזרח התיכון ואגן הים התיכון. התפשטות החדקונית מתרחשת בעיקר על ידי האדם בעת העברת חומר צמחי נגוע (חוטרים ודקלי נוי). החיפושית מזיקה כאמור בעיקר לדקל הקנרי, אך היא החלה לתקוף גם עצי דקל אחרים דוגמת דקל התמר ודקלי קוקוס ופוטנציאל הנזק שלה גדול. תחילת מסעה של החיפושית בארץ היה במטעי התמרים בבקעה לפני כעשור ובאזורים האורבניים משנת 2009 עת נצפתה בנהריה.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

משרד החקלאות מיפה את הערים שנמצאות בסיכון ממשי בשל התפשטות המזיק. על פי מומחי המשרד, אזורי חיפה, נהריה, עכו, קריית שמונה, קריית טבעון ועמק החולה נמצאים בסיכון ממשי. ובעצם כל האזור מצפון לחדרה נתון למתקפה של חדקוניות. לכן כל עצי התמר, ובעיקר עצי התמר הקנרי חייבים בטיפול ללא בדיקה מוקדמת. החדקונית נצפתה גם ביישובי עוטף עזה, וגם שם רצוי לטפל בעצים ללא בדיקה מוקדמת. בצפון הארץ נרשמו מקרים שבהם חיפושיות נדדו לתמר המצוי (השכיח יותר בארצנו), חדרו לבסיס הגזע והפילו עצים במקומות רגישים ביותר.

אין מדובר איפוא בנבואות זעם, עצי תמר מצוי כבר קרסו ורק במזל לא נפגעו עוברים ושבים. במהלך השנה שעברה (2012) החלו לקרוס עצים בכניסה לקניון בקריית ביאליק, בחוף אכזיב ובקיבוץ כפר מסריק. בשל התפשטות ה"צונאמי" של חיפושיות חדקונית הדקל במהלך הקיץ הקרוב, חושש משרד החקלאות מהתגברות הקריסה של עצי התמר המצוי ברחבי הארץ.

סימנים מוקדמים הניתנים לזיהוי

כיצד מזיקה החדקונית? החיפושית מטילה בקודקוד הדקל כ-300 ביצים. הזחלים שבוקעים מהביצים מכרסמים בבסיסי כפות התמרים עד לקריסתם והתייבשותם. עץ נגוע ללא טיפול יגיע למצב של מוות מלא ללא אפשרות שיקום בתוך 3 חודשים בלבד. מכל עץ כזה יופצו חיפושיות מזיקות נוספות. הזחלים הם באורך 3 ס"מ ללא רגליים בצבע צהוב עם ראש חום ומבריק.

כיצד כל אחד מאתנו יכול לזהות עץ נגוע? עצי דקל נחשבים כעצים סימטריים מאוד. כותרת של עץ נגוע נטויה על צידה, ולמעשה נפגעת הסימטריות הייחודית של הדקל. סימן בולט הוא התייבשות כותרת העץ. עץ פגוע קשות או מת ייראה כסתור ולא מסורק, ענפיו שמוטים על הקרקע כמו מטרייה סגורה. בעץ שהחל להיפגע ייראו כפות דקל שמוטות, כרסום בבסיס הכפות, ולעיתים פקעות גולם בבסיס הכפות.

איך מטפלים? ניתן להציל את העצים בטיפול נקודתי יעיל במסגרתו מרססים את קודקוד העץ בנקודת מוצאן של כפות התמרים. הרשויות המקומיות, במסגרת הטיפול בעצי העיר, אמונות גם על הטיפול המניעתי בחדקונית.

שמעון ביטון, מדריך הגנת הצומח בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) במשרד החקלאות: "יש סימנים מקדימים שהעץ נגוע ושהוא עומד ליפול, ורצוי שהציבור יכיר את הסימנים, כך שיוכל להתריע בפני הרשות המקומית".


חדקונית מגיחה מפקעת גולם. צילום: שמעון ביטון - משרד החקלאות