הפורטל הישראלי לחקלאות טבע וסביבה

חדשות חקלאות, טבע, סביבה וההתיישבות הכפרית מדור החדשות


גן לאומי בית גוברין הוכרז כאתר מורשת עולמית


בזכות מספרן הרב של המערות והסוגים השונים שלהן ומשך הזמן בו היו בשימוש על פני קרוב לאלפיים שנה, זכה היום (א') האתר המיוחד להכרה ע''י ארגון אונסק''ו. זהו האתר השמיני בישראל שמצטרף היום לרשימת אתרי המורשת העולמית

מערכת הפורטל לחקלאות טבע וסביבה  22-06-2014



צילום: צביקה צוק - רשות הטבע והגנים

גן לאומי "בית גוברין-מערות מרשה" הוכרז היום (א') כאתר מורשת עולמית בוועידה למורשת עולמית של ארגון אונסק''ו שהתקיימה בקטאר והוא מצטרף לשבעת אתרי המורשת שהוכרזו בישראל בשנים האחרונות - גן לאומי מצדה, עכו, העיר הלבנה של תל אביב, דרך הבשמים, התלים המקראיים, הגנים הבהאים ושמורת טבע נחל מערות.

מועמדות האתר הוגשה על-ידי רשות הטבע והגנים באמצעות הוועד הישראלי לאונסק''ו של משרד החינוך, משרד החוץ ובעזרת גופים נוספים - המועצות האזוריות יואב ולכיש, החברה הממשלתית לתיירות, המוסדות הארכיאולוגיים אוניברסיטת בר אילן, סמינרים ארכיאולוגיים, רשות העתיקות והמרכז לחקר מערות.

» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק

משמעות ההכרזה היא הכללתו של גן לאומי בית גוברין ברשימה העולמית היוקרתית של האתרים הנבחרים והחשובים ביותר בעולם. הכרזה זו ממצבת את ישראל כגשר בין תרבויות עתיקות וכמוקד חשוב לשימור המורשת העולמית, תוך חיבור ייחודי של העבר להווה. משמעות ההכרזה היא הגדלה משמעותית של מספר המבקרים באתר, פרסומו במדיה העולמית, טיפוחו ושמירתו מפגעי האדם והטבע.

המערות בבית גוברין מייצגות את "ארץ אלף המערות" בשפלת יהודה הפזורות על שטח של כ-100 קמ"ר, ואשר כולן מעשה ידי אדם. ההכרזה היא על השטח של הגן הלאומי מרשה ובית גוברין שגודלו כ-5 קמ"ר, והן מאפיינות את הסוגים השונים והרבים של כל המערות בשפלה.  מספר המערות בשטח שהוכרז קרוב ל-500 וחלקן הגדול הן מערכות בעלות עשרות חדרים. הסוגים השונים של המערות הם: מחצבות אבן, בורות מים, בארות, בתי בד, קבורה, פולחן, קולומבריום (שובך יונים), אורוות סוסים, פולחן, אחסון, מרחץ, נקבות מים, מערכות מסתור ועוד. ראוי לציין כי בשונה ממקומות אחרים בעולם, המערות לא שימשו למגורים בשל סיבות בריאותיות.

המערות הראשונות באזור נחצבו מתחת לתל מרשה במאה ה-9 לפנה"ס. תקופת השיא של השימוש במערות הייתה במאות 2-3 לפנה"ס. במאות הראשונות לספירה נחצבו מערות בית גוברין אשר המפורסמות שבהן, הן מערות הפעמונים הגדולות מהמאות ה-8-6 לספירה. השימוש האחרון בכמה מהמערות היה במאה ה-10, וכך למעשה זמן השימוש במערות משתרע על כ-2000 שנים.

ד"ר צביקה צוק, ארכיאולוג הראשי של רשות הטבע והגנים: "אנו שמחים כי חוות הדעת המקצועית להכריז על מערות מרשה ובית גוברין כאתר מורשת עולמית אומצה ע"י ועדת המורשת העולמית של אונסקו. העבודה הרבה שהושקעה בהכנת התיק על ידי גורמים ואנשים רבים הביאה בסופו להצלחה זו. בזכות מספרן הרב של המערות והסוגים השונים שלהן , וכן משך הזמן בו היו בשימוש המשתרע על קרוב ל-2000 שנה, זכה האתר המיוחד הזה להכרה כאתר בעל ערך עולמי יוצא מן הכלל''.


צילום: צביקה צוק - רשות הטבע והגנים