חקלאות בעוטף עזה תחת איום הטילים, צילום: שלומית קידר מנגנון הפיצוי הכלכלי לעסקים, מפעלי תעשייה ומשקים חקלאיים בדרום הארץ אשר נפגעו במהלך מבצע צוק איתן טרם נקבע, אולם אם המתכונת תהיה דומה לזו של מבצעים קודמים, יעמדו בפני הנפגעים שתי אפשרויות: מסלול מהיר שבו הפיצויים משולמים במהירות או מסלול איטי הכרוך בהגשת נתונים ותיעוד של הנזק ובדיקתם על ידי רשויות המדינה.
עו"ד חגית ויינשטוק ממשרד "ויינשטוק זהבי", ממליצה לבעלי עסקים עם אורך נשימה להתאזר בסבלנות, לוותר על המסלול המהיר ולבחור בדרך שתבטיח להם פיצוי אמיתי על הנזקים. בעבר היו מקרים שעסקים שנגרם להם נזק של מעל ל-300 אלף שקל הסתפקו בפיצוי של 5% בלבד בשל רצונם לסיים את ההליכים במהירות.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק לעסקים שנפגעו במהלך המבצע ממליצה עו"ד ויינשטוק לתעד את הנזקים בזמן אמת. ככל שהזמן עובר כך התיעוד עלול להפוך לבעייתי. מומלץ לבעלי עסקים, מפעלים ומשקים להזמין שמאי מטעמם ולא להסתפק בזה של המדינה. כל אדם מחויב לעשות את כל הפעולות האפשריות כדי לצמצם את הנזקים ועליו לתעד ולהוכיח שעשה כך. כך למשל משק ש"נתקע" עם תוצרת המיועדת ליצוא ולא הצליח בכך, צריך לנסות לשווק אותה בשוק המקומי.
בימים האחרונים ישנה תופעה של עובדים שלא מסכימים לצאת לעבודה במקומות שאינם מוגנים. מדובר בעיקר במשקים חקלאיים שבהם המרחב המוגן רחוק ולא רלוונטי ולכן עובדים ישראלים וזרים לא מוכנים לסכן את עצמם. אם העובדים מסרבים לעבוד עקב המצב הביטחוני, ממליצה עו"ד ויינשטוק למעסיקים לבקש מהם הצהרה בכתב בעניין, אותה ניתן יהיה לצרף לתיעוד הנזקים.
