עזניית הנגב על גג כלוב אקלום הנשרים בחי-בכ בכרמל, צילום: דיויד רזיק - רשות הטבע והגנים 25 שנים מאז שנכחדה כמקננת בישראל, נצפתה לפני שבוע וחצי 'עזניית הנגב' על גג כלוב אקלום הנשרים בחי בר בכרמל. מדובר בתצפית נדירה ומשמחת מפני שהפעם האחרונה שבה נצפתה עזניית נגב בישראל הייתה בהרי אילת בשנת 2001 ע"י הצפר ברק גרניט יחד עם שני צפרים מחו"ל.
שתי התצפיות הקודמות התרחשו לאחרונה בשנת 1998 בה נצפה פרט צעיר ליד קיבוץ חמדיה, ובשנת 1996 מתבגר ברפת של קיבוץ קטורה. שתי העזניות נמצאו חלשות ורעבות. מצב זה העיד שקיימת בעיה בפרטים המשוטטים הרחק מעבר לתחום התפוצה בו עדין מתקיימת אוכלוסייה זו.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק עזניית הנגב היא עוף ממשפחת הנציים בסדרת דורסי יום, מין יחיד בסוגו. צבעה חום כהה, אורכה 1.15 מטר ומוטת כנפיה 3 מטר. משקלה 6.5-9 ק"ג. עזניית הנגב נפוצה בעיקר בערבות העשב של אפריקה ובעבר היה הנגב תחום גבולה הצפוני. העזנייה הייתה העוף הדורס הגדול ביותר שקינן בישראל, עד שנכחדה כמקננת בארץ. פרטים מזדמנים עדיין חולפים בשמי הנגב לעתים רחוקות. בניגוד לנשר המקראי אין עזניית הנגב מקננת במושבות ומשום שמרחב המחיה שלה הוא עצום ממדים, היה הנגב מסוגל להכיל רק זוגות מעטים, עד שגם אלה נכחדו בגלל הרעלה משנית, התחשמלות, מחסור במזון, הפרעה אנושית באזור הקינון, ציד והברחה של גוזלים.
התצפית המדהימה שהתגלתה החודש ע''י אחראי רביית דורסים ברשות הטבע והגנים יגאל מילר, עוררה חשד שאולי העזנייה ברחה מהכלוב הזמני בו מוחזקות שלוש עזניות נגב בחי-בר כרמל, שהועברו לשם במסגרת "פרויקט פורשים כנף": לאחר שהתברר כי אף עזנייה לא ברחה מהכלוב, ההתרגשות הייתה אף גדולה יותר.
אלא שמאז שהגיעה לחי-בר כרמל, ניסתה העזנייה להיכנס לכלובי הנשרים כדי למצוא מזון, ואתמול היא הצליחה. לאחר שנלכדה בכלוב, הוחלט להעביר אותה לבית החולים לחיות בר של רשות הטבע והגנים והספארי. במהלך הלילה ביצעו בעזנייה בדיקות מקיפות ונלקחו ממנה בדיקות דם שונות, בין היתר כדי לקבוע את מינה, מפני שלעופות דורסים רבים אין סממן זוויג חיצוני. ככל הנראה מדובר בזכר.
העזנייה מועברת לבית החולים לחיות בר, צילום: עדי אשכנזי - רשות הטבע והגנים מהבדיקות התברר כי העזנייה סובל מתת משקל. במהלך הלילה הוא הוחזר לגרעין הרבייה של העזניות בחי בר כרמל, שם יישאר למעקב עד לתוצאות הבדיקות הסופיות, ולאחר מכן יוחלט האם להשאירו בגרעין או לא.
לדברי אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים, אוהד הצופה: "במידה והעזנייה הייתה נצפית בטבע או בתחנות האכלה מסודרות שהרשות מפעילה ברחבי הארץ וניזונה ומתעופפת באופן חופשי, בכלל לא הייתה שאלה ולא היו נעשים מאמצים לאסוף אותה לגרעין הרבייה או לקחת אותה לבדיקות. מתוך דאגה לפרט ולעתיד המין, החלטנו לקחת אותו לבדיקות והתקבלה החלטה לבחון את שילובו בגרעין הרבייה. בימים אלה רשות הטבע והגנים עושה מאמצים לקדם במסגרת פרויקט פורשים כנף את רביית המין בשבייה בארץ לאור הניסיון וההצלחות בממשק מסוג זה שעשינו עם נשרים ורחמים, מתוך תקווה שבעתיד נוכל לאושש את אוכלוסיית העזניות בארץ אשר נמצאת גם בסכנת הכחדה עולמית".
עזניות הנגב נכחדו מישראל כמקננות כבר בשנת 1989. יש לציין שעד קום המדינה היו ממרחבי הנגב הצפוני ומרכז מדבר יהודה בצפון ועד הרי אילת, עשרות זוגות של עזניות נגב מאוכלוסייה שזוהתה ע"י פרופ' היינריך מנדלסון ז"ל והוכרה בעולם כתת מין שנקרא ע"ש הנגב: Torgos tracheliotus negevensis. תת המין היה נפוץ גם בחצי האי ערב. בשלושים השנים האחרונות חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית עזניות הנגב בכל תחום תפוצתו ונותרו ממנו בכל אפריקה והמזרח התיכון כ-5,700 פרטים בלבד, כאשר גורם ההכחדה העיקרי הם הרעלות כנגד טורפים.
רשות הטבע והגנים וחי-בר כרמל מזמינים את הצפרים וחובבי הטבע לבקר בשמורת חי-בר כרמל בתאום מראש, ויעדכנו כל עוד העזנייה תמצא שם. בכל מקרה, אין לרדת משבילים מסומנים ומשבילי המבקרים. בשמורת חי-בר כרמל מקננים כיום נשרים והרחמים בזכות השבתם במסגרת פרויקט פורשים כנף לאחר היעדרות של עשרות שנים - משנת 1950. הצלחה זו מושכת נשרים ועזניות ולכן יש למנוע מהם הפרעות.
