מאובן של אָרְכאוֹפְּטֶריקְס בן 150 מליון שנה. מאובן זה נחשב הציפור הראשונה והיא מייצגת חוליית מעבר בין זוחלים לציפורים אתר ישראלי חדש וראשון מסוגו,
fossIL.org.il שהוקם ביוזמת מרכז מדע ים המלח והערבה שבתמיכת משרד המדע, מנגיש לציבור הרחב לראשונה מידע אודות מאובנים הנפוצים בארץ. במאה השנים האחרונות התגלו בעולם מאובנים רבים ע"י חובבים שאינם אנשי מקצוע. בארץ מופיעים מאובנים בשכיחות גבוהה במגוון גדול של סלעים, ועכשיו - כשמגדיר המאובנים הישראלי עלה לאוויר משימת הגילוי והחשיפה קלה מתמיד. האתר מתייחס לכ-170 מאובנים שגודלם בעיקר מעל לסנטימטר, הבולטים לעין על פני הקרקע או מתוך הסלע, ומכיל איורים וצילומים שיקלו על הזיהוי.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוק מאובן הוא שריד שנותר מבע"ח או צמח אשר חי בעבר והשתמר באופן טבעי בסלע. לרוב נשמר השלד החיצוני או הפנימי הקשיח של היצור, הדפוס שלו בסלע, הגלעין הפנימי (מילוי החלל הפנימי), או עקבות שהותיר. מאובנים משמשים חוקרים לקביעת גיל הסלע, הבנת התנאים הסביבתיים ששרו בארץ לפני מיליוני שנים ורצף ההתפתחות של החי והצומח. בארץ נפוצים מאובנים של שבלולים, צדפות ועוד. התחום המדעי שעוסק במאובנים נקרא פליאונטולוגיה, תורת החי הקדום, שהיא ענף בתוך גיאולוגיה - מדעי כדור הארץ.
אם מצאתם מאובן בצורה כדורית מעוטר קוצים, המגדיר שבאתר יגלה לכם כי ככל הנראה מדובר בקיפוד-ים. קיפודי קיימים בעולם למעלה מ-450 מיליון שנה. הם חיים על סלעים ובעומק של עד 1000 מטרים וניזונים מאצות ובע"ח. לעומת זאת, אם שלד המאובן דומה יותר לתולעת גדולה, אז כנראה שמצאתם אמוניט, טורף ימי שחי סמוך לקרקעית בים רדוד, אשר היה נפוץ במיוחד לפני 85 מיליון שנה, בכל רחבי אוקיינוס תטיס הקדום.
איפה כדאי לטייל כדי למצוא מאובנים? במדבר. היכן שרק חול ואבנים עומדים ביניכם לבין מאובן בן 80 מיליון שנה. בייחוד מומלצים אזורי מכתש רמון והר סדום.
מה צריך בשביל למצוא מאובן? סמארטפון או טאבלט עם חיבור אינטרנט להצגת האתר, זכוכית מגדלת ומברשת
מצאתם מאובן?! מה עושים עכשיו? מעדכנים את מרכז מדע ים המלח והערבה או רשות הטבע והגנים. מאובנים מוגדרים בחוק הישראלי כ'ערך טבע מוגן'. ככאלה, אסור לאסוף אותם מהשטח באופן עצמאי וללא אישור.
