ארגון ה-OECD - עלייה מרשימה בפריון הייצור החקלאי בישראל

אירוע ראשון לארגון ה- OECD בישראל לאחר הזמנתה של ישראל להצטרף לשורותיו. לאחר כשנתיים של עבודה משותפת ושימוע מוצלח על חקלאות ישראל במטה ארגון ה- OECD בפריז (בסוף השנה שעברה), פורסם הבוקר (29.6.10) הדו"ח המקיף, שהוכן על ידי אנשי ארגון ה- OECD, ובו סקירת המדיניות החקלאית של ישראל ופירוט הישגי ענפי החקלאות הישראלים, בשני העשורים האחרונים. כמו כן, בדו"ח המלצות הארגון לעתיד, בעיקר בתחומי מדיניות הקצאת קרקעות ומכסות מים.

ארגון ה- OECD מציין כי האתגר האמיתי שעומד בפני חקלאות ישראל בשנים הקרובות יהיה התמודדות עם שינויי האקלים והגידול באוכלוסיה אל מול המחסור ההולך ומחריף בתשומות החקלאיות - קרקע ומים.

לציון פרסום הדו"ח קיימה מינהלת סחר וחקלאות של ה- OECD סמינר ומסיבת עיתונאים, במעמד מר קן אש, מנהל מינהלת סחר וחקלאות בארגון וכלכלן בכיר, מר אנדרי קושינסקי, שעמד בראש הצוות שהכין את הדו"ח על חקלאות ישראל. בין הדוברים באירוע, שר החקלאות ופיתוח הכפר, מר שלום שמחון, מנכ"ל המשרד, מר יוסי ישי, בכירי המשרד וכן, נציגי הסקטור החקלאי והאקדמיה.

לאירוע הגיעו כ- 100 מוזמנים מכל ענפי החקלאות והוא היווה מפגש בלתי אמצעי והזדמנות לדיון במאפייני והישגי החקלאות הישראלית בעשרים השנה האחרונות.

שר החקלאות ופיתוח הכפר, שלום שמחון, אמר כי ישראל מודעת לכך שההצטרפות כרוכה במחויבות לאמץ דפוסי ממשל והתנהלות כלכלית, כמקובל בשאר המדינות החברות, זאת בצד יכולתה של ישראל לתרום להעשרת דרכי החשיבה ולשיתוף מדינות נוספות בידע שצברה. שמחון ציין כי החקלאות הישראלית ממלאת פונקציות נוספות- הן בתרומתה לסביבה, תרומה שלא תמיד ניתן לאמוד במדדים כמותיים, הן בתרומתה לפיזור אוכלוסין וכן בכך שלקחה על עצמה את נטל "בטחון המזון" עבור אוכלוסייתה הצומחת במהירות, באמצעות ייצור חלק משמעותי מסל המזונות שלה.

הדו"ח, כאמור, בוחן את המדיניות החקלאית של ישראל במהלך שני העשורים האחרונים, תוך התייחסות לרפורמות החקלאיות שבוצעו לאורך שנים אלו, לשינויים שעברה מדינת ישראל, להיבטי יבוא וייצוא ועוד. על פי הדו"ח, הרפורמות שבוצעו במשרד החקלאות לאורך השנים הובילו להתייעלות ניכרת של הסקטור החקלאי, שאינה נובעת רק מהשקעה במשאבים כלכליים, כי אם גם מהשקעה מרובה במחקר ופיתוח טכנולוגי, הראויים לציון וכן מתרומתו של מערך ההדרכה של המשרד והקשר הישיר בין שני המוסדות, כך על פי הדו"ח. עוד מתואר, כי הרפורמות הובילו לחקלאות ישראלית יעילה, מקצועית וגמישה ולפיתוח המרחב הכפרי בכללותו, לרבות תחום התיירות החקלאית-כפרית.

לפי הדו"ח, ובדומה למדינות רבות אחרות, תרומתה היחסית של החקלאות לכלכלת ישראל ירדה במהלך שני העשורים האחרונים, מכ- 2.7% מהתל"ג לכ- 1.7% מהתל"ג. לעומת זאת, נרשמה עלייה מרשימה בפריון הייצור החקלאי, שהינו הגבוה מכל ענף יצרני אחר במדינה ואף ממדינות רבות בעולם.

עוד עולה, כי מדינת ישראל הורידה את שיעור התמיכה בחקלאות ובחקלאים ביחס לערך התפוקה החקלאית (PSE) מ- 24% במחצית שנות ה- 90 לכ- 17% בשנים האחרונות, 2008-2006. במקביל הורידה המדינה גם את אחוז התמיכה הכוללת ליצרני מזון טרי ומעובד מסך התל"ג (TSE) משיעור של 1% ל- 0.7%. שיעורי התמיכה שלעיל נמוכים משיעור התמיכה הממוצעת במדינות החברות בארגון ה- OECD ומשיעורי התמיכה במדינות האיחוד האירופי, אך גבוהים מעט מאלו הניתנים בארה"ב, אוסטרליה וניו זילנד. על פי הדו"ח, עיקר התמיכה החקלאית אינה באה לידי ביטוי בתמיכה ישירה בחקלאות בסובסידיות ובמענקים למימון השקעות בחקלאות, אלא היא באה לידי ביטוי באמצעות הגנה מכסית ובתמיכה בגורמי ייצור.

נוכח בקשת ארגון OCED לשנות את מדיניות התמיכה של הממשלה בחקלאים, אמר מנכ"ל משרד החקלאות, יוסי ישי, כי ישראל מחוייבת לייבא כמות של 20% מכלל צריכת חלב ומוצריו, למרות שהקפי הייצור בארץ יכולים לספק את התצרוכת המקומית. ישי ציין כי הארגון רואה אחרת מישראל את הסדרי התמיכות בחקלאים בישראל, לעומת תמיכות שמקבלים חקלאים במדינות אחרות. לדבריו, למרות שישראל מתקדמת ביותר מבחינת ייצור מוצרי חלב, היא חתומה על הסכמי סחר בינלאומיים המחייבים אותה לייבא חומרי גלם ומוצרים הקיימים בארץ – למרות הניסיונות להגן על תוצרת מקומית. בארגון OCED אמרו כי שינוי מדיניות התמיכות צריך להתבטא בין היתר בהורדת מכסי המגן על היבוא - על מנת למנוע עיוותי שוק ולצמצם את עלות המוצרים לצרכנים.

עוד ממליצים כותבי הדו"ח להמשיך ולהנהיג רפורמות בחקלאות לטובת הצרכנים, להמשיך ולקדם את ההיבטים הסביבתיים של ענפי החקלאות ואת התייעלות השימוש במים, להפחית את שיעורי ההגנות המכסיות, לצמצם את היקף הרגולציה בענפי בעלי החיים ולהעניק במקום אמצעי תמיכה מנותקים מהייצור ולפעול להפרטת קרקעות או הפרדת קרקעות המגורים מהחלקות החקלאיות.

הדו"ח מציין לחיוב את הישגיה של החקלאות הישראלית בהיבטי הייצוא, אשר אליהם מכוון עיקר הגידול השנתי בפריון. מצוין כי מדינת ישראל מנצלת היטב את ייחודיותה האקלימית ואת יכולת הפיתוח הטכנולוגי שלה. שני מרכיבים אלו מקדמים אותנו אל אחוז גבוה מאוד של יצוא תוצרת חקלאית וטכנולוגיות חקלאיות ביחס לתוצר החקלאי.

לצד זה, מצוינת ישראל בדו"ח גם כמדינה שהצליחה ליישם את המדיניות החקלאית שלה, להביא לפריסה התיישבותית רחבה ולאספקה עצמית של תוצרת חקלאית באיכות גבוהה ובמחירים סבירים.

לאורך כל הדו"ח משבחים כותביו את ההשקעה המרובה במחקר, הדרכה ופיתוח בחקלאות הישראלית, הבאים לידי ביטוי ברמה גבוהה של תוצרת ושל טכנולוגיה, אשר שמים את ישראל כמובילה בעולם בתחום זה. כאמור, הדו"ח מציין באופן מיוחד את הישגי החקלאות הישראלית ואת עצם היות הענפים החקלאיים חוד החנית של ישראל, במיוחד בתחום החקלאית המדברית. על פי הדו"ח ההצלחה הרבה של ישראל בתחום אינה נשענת על יתרונות טבעיים, כי אם על יתרון שנבנה ומתבסס על ההתפתחות הטכנולוגית שישראל מובילה.