הפניה לעיר הבה''דים מכיוון ירוחם, צילום: Danny-w -מתוך ויקיפדיה בנגב תולים תקווה רבות בכך שהפרויקט הלאומי להעתקת בסיסי צה"ל לדרום ישפר בצורה ניכרת את איכות החיים בפריפריה הדרומית - כפי שהוצהר עם הקמתו. אולם, מחקר חדש של חוקרים מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב מעריך, כי בניגוד לציפיות הגבוהות, למהלך יהיו השלכות שוליות בלבד על תושבי האזור מבחינה חברתית וכלכלית.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו אלינו לפייסבוקמטרות התוכנית של העתקת בסיסי צה''ל לנגב הן להחזיר שטחים יקרים במרכז המדינה לרשות מקרקעי ישראל, להקים בסיסים שבהם טכנולוגיות ותשתיות מתקדמות, ליצור שינוי ארגוני ביחידות השונות, אך בראש ובראשונה - להביא לפיתוח הנגב באמצעות אלפי מקומות עבודה שתיצור התוכנית. בסיום כל השלבים אמורים לעבור לנגב 27,000 אנשי קבע.
המחקר שבחן את העתקת בסיסי צה''ל על האזור, הוזמן על ידי משרד המדע הטכנולוגיה והחלל, ונערך בהובלת פרופ' נורית אלפסי מהמחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי באוניברסיטת בן-גוריון יחד עם חוקרים ממרכז מחקר ים המלח והערבה ומאוניברסיטת אריאל.
נקודת המוצא של המחקר בשלב ראשון היא, כי בכל התחומים - בין היתר תחבורה, בריאות, חינוך ודיור, קיימים פערים מתמשכים בין אזור הנגב לבין מרכז הארץ, ואף שקיימת מגמת שיפור בחלק ניכר מהם, היא מתקיימת גם במרכז הארץ, כך שהפערים נשמרים כל העת.
מסקר שנערך במסגרת המחקר בקרב 407 נשאלים, עולה כי אזור הנגב כולו סובל, בנקודת הזמן הנוכחית, מדימוי ירוד בקרב האוכלוסייה בישראל. כך שלטענת החוקרים, גם אם ימשכו לאזור תושבים חדשים ממרכז הארץ, אלו יצטרכו לקחת בחשבון את הדימוי השלילי שסביר להניח שידבק גם בהם.
בהמשך בחנו החוקרים את השפעות המעבר על האוכלוסייה במגוון תחומים, ומצאו כי קיים פער גדול בין הרצוי למצוי. כך למשל, בתחום התחבורה, תוצאות הניתוח מראות כי אכלוס עיר הבה"דים השפיע על מערכת התחבורה הציבורית הנוגעת ישירות למשרתים, אך כמעט ולא עבר ל"מעגל השני" של האוכלוסייה האזרחית.
עוד עולה מהמחקר, כי הבסיסים תוכננו בצורה של התבדלות מרחבית משיקולים ביטחוניים וסביבתיים, ומרבית השירותים ניתנים לחיילים בתוכם. לכן האינטראקציה של הצבא עם הערים במרחב היא מועטה ביותר. "אנו צופים כי ההסתגרות המרחבית והבידוד המוחלט של הבסיסים מהסביבה, יצמצמו את ההשפעות הכלכליות, החברתיות והתדמיתיות שלהם, ואת התרומה האפשרית של הפעילות הערה המתקיימת בתוכם למרחב העירוני הקיים" מציינים החוקרים.
נוכח התדמית הירודה של הנגב, קובעים החוקרים כי מעברם הצפוי של מעט מאנשי הקבע צפוי אף הוא להיות סגרגטיבי, לשכונות ייעודיות, לפרוורים היוקרתיים של הנגב או לישובים שיוקמו עבורם.
מבחינת האוכלוסייה הבדואית, נמצא כי בהתאם לקיפאון במגעים שעורכת המדינה להסדרת ההתיישבות של החברה הבדואית בנגב, גם מעבר בסיסי צה"ל לא הביא לשינוי במצב הקיים.
המחקר מדגים עוד, כי גם כאשר הוחל לאחרונה בפעולות פיתוח לטובת הנגב הן נעשו רק בשל מעבר בסיסי הצבא. כך למשל, בתחום החינוך יזמה מנהלת מעבר צה"ל לנגב, הפועלת במשרד הביטחון הבאה של מספר פרויקטי חינוך, אך למעשה מדובר בתכניות חינוכיות הפועלות כבר במשך שנים במרכז הארץ.
בתחום הסביבתי, כתוצאה ממעבר הצבא נפתרה סוגיה סביבתית כואבת שעד אז לא ניתן לה מענה. אזור התעשייה המזהם ביותר במדינת ישראל, נאות חובב, הפך לפארק תעשייה מודרני, הפועל על פי אמות מידה סביבתיות מחמירות. כמו כן, התקבלה החלטה על הקמת בית חולים נוסף בבאר שבע. לדברי החוקרים, "פעולות אלו ואחרות מדגישות את ההשקעה הנמוכה של המדינה במרחב, ואת ההיתלות במעבר בסיסי צה"ל כתמריץ להענקת שירותים ראויים".
פרופ' אלפסי: "המחקר שלנו הוא אחד מתוך שלושה מחקרים שפעלו בנפרד אך הגיעו למסקנות דומות, מעבר צה"ל דרומה הוא טיפה בים שהולכת להיבלע בשלולית רדודה שקיימת כאן. הראנו במחקר שבמשך שנים המדינה מזניחה מבחינת ממשלתית את הנגב, והשיח לפיו מהלך העברת בסיסי צה"ל לדרום יקדם את הערים בנגב מבחינת חינוך, מדע, רמת השירותים מיתוג ועוד, למעשה אין לו על מה להתבסס. אמנם נעשות פעולות שהן מצוינות עבור צה"ל, אבל אלו לא בהכרח משנות את המציאות עבור תושבי הנגב".
פרופ' אלפסי הוסיפה, כי "גם כשנעשות פעולות בעלות סיכוי להיטיב עם אזרחי האזור, הן מדגישות את העדר תפקוד המדינה עד היום ומהוות טיפה בים לעומת הפערים העצומים".
במחקר השתתפו: פרופ' הלל בר גרא, ד"ר מוזיקנט אורן, ד"ר יודן רופא, ד"ר אשר וטורי, ד"ר יהושע שמידט, וכן תלמידי המחקר קרן אהרון, יונתן יריחימוביץ ואסף הררי.
ממצאי המחקר המלאים יוצגו ויידונו בכנס תחת הכותרת 'צריך שניים לטנגו? אתגרי העירוניות במעבר יחידות צהל לנגב' בשיתוף אוניברסיטת בן-גוריון ומכון מנדל למנהיגות. הכנס יתקיים ביום חמישי, 25 בינואר 2018 במרכז מנדל למנהיגות בבאר שבע. הוא יעסוק בהשפעות החברתיות והכלכליות של מעבר צה"ל לנגב. בכנס גם ייחשף סיכום סקר העדפות מקום מגורים שנערך בקרב משרתי הקבע בתקשוב במסגרת מושב שיעסוק בשאלת נכונותם של משרתי הקבע לעבור לנגב.
