הדמיה של טורבינות הענק בתל פרס - תומר הררי, צילום: דב גרינבלט - החברה להגנת הטבעבג"צ דחה היום (א') את עתירת החברה להגנת הטבע ופרופ' יוסי לשם מאוניברסיטת תל אביב, שביקשה לעכב את אישור הפעלתה של חוות טורבינות הרוח הענקית בתל פארס שברמת הגולן.
» רוצים לקבל עדכונים נוספים הצטרפו אלינו לפייסבוקהעתירה שהוגשה בעקבות החלטת הוועדה לתשתיות לאומיות, העלתה טענות נגד הליך אישור הפרויקט והמנגנונים שלא הוכנסו בה, אשר יבטיחו את שלומם של הנשרים ברמת הגולן שמצויים בסכנת הכחדה, ויגנו על בעלי הכנף באזור. ההחלטה היום התקבלה חודש וחצי בדיוק לאחר ששמונה נשרים מתו
מהרעלה ברמת הגולן, אסון שהביא את הנשרים באזור למצב של סכנת הכחדה חמורה.
בהחלטתו היום נתן למעשה בית המשפט אור ירוק להקמת פרויקט 'רוח בראשית' של חברת אנלייט שהקמתו מוערכת בכמיליארד שקל, הכולל 42 טורבינות ענק המתנשאות לגובה של 80 מטר, בסמיכות לאזור בו מקננים וחיים נשרים ובעלי כנף אחרים.
''כחתול המופקד לשמור על השמנת''בין היתר נטען בעתירה, כי על-פי התכנית, היזמים הם אלה שיפעילו את מערך הגילוי והזיהוי של בעלי כנף, ויידרשו להפסיק את פעילות הטורבינות במידת הצורך. הם גם אלו שיבצעו את פעולות הניטור שמטרתן בחינת האפקטיביות של מערך הגילוי והזיהוי. בד בבד, ליזמים תהיה נציגות בצוות הפיקוח על התכנית והמערכים המוצעים בה. כל זאת, בשעה שליזמים יש אינטרס כלכלי מובהק בפעולתן הרציפה של טורבינות הרוח. לגישת העותרים, חלוקת תפקידים זו מציבה את היזמים בניגוד עניינים, כחתול המופקד לשמור על השמנת. לפיכך גרסו העותרים, כי יש לשלול את הנציגות של היזמים בצוות המלווה.
על מנת לתאר את הקושי שצפוי ליזמים בקיומו של משטר יעיל שימנע פגיעה בבעלי כנף, הציגו העותרים מקרה מקביל – חוות טורבינות הרוח באתר 'סירין' שבהרי הגלבוע, שהיקפה קטן במידה משמעותית ביחס להיקפה של התכנית ברמת הגולן. תכנית החווה ב'סירין' אושרה בשנת 2005, וכללה מערך לניטור הפגיעות בבעלי כנף. לדברי העותרים, מפעילי החווה לא עמדו בתנאים שנקבעו בתכנית; אכיפת הוראותיה של התכנית ופעולות הניטור הנדרשות מתבצעות בחסר – הן מבחינת תדירות הסריקות, הן מבחינת היקף השטח שנסרק. עוד נטען, כי התגלו פערים מהותיים בין תחזיות הפגיעה בבעלי כנף טרם אישורה של התכנית, לבין
הפגיעות בפועל לאחר הקמתה.
לשיטת העותרים, ממצאים אלו מלמדים על החשיבות שבעריכת הניסוי היבש עובר לבניית הטורבינות, על מנת לבחון את היתכנותן של פעולות האכיפה והניטור. כך ביתר שאת בעניין החווה ברמת הגולן, שכן מדובר בחוות טורבינות שתשתרע על תא שטח נרחב.
עוד ציינו העותרים בהודעתם, כי בעת האחרונה, ביום 10.5.2019, אירע מקרה שבו הורעלו למוות שמונה נשרים ונפגעו שניים נוספים, כתוצאה מפגר מורעל שהושלך בשטח מרעה ברמת הגולן. אירוע זה מלמד על הקושי שבאיתור וסילוק של פגרים מתאי שטח כגון זה, ומכאן על הסיכון להתרחשותם של אירועים דומים, כתוצאה מהפעלתה של חוות הטורבינות.
''מן העבר השני עומד אינטרס חשוב לא פחות''בית המשפט ציין בהחלטתו היום כי ''אכן, מנקודת מבטם של העותרים, הגדרתו של הניסוי כתנאי למתן היתר בניה נראית כצעד מתבקש – כך האינטרס שאותו הם מבקשים לקדם, הגנה על בעלי הכנף במרחב, יוגשם בצורה מיטבית. אולם אינטרס זה אינו עומד לבדו בחלל ריק; מן העבר השני עומד האינטרס בקידומו של המיזם על מנת להאיץ את השימוש באנרגיית רוח לצורך הפקת חשמל. הוות"ל שקלה את האינטרסים השונים, אלה מול אלה, וגיבשה את החלטתה לאחר שקלא וטריא אל מול כלל הגורמים הרלבנטיים''.
נשר מקראי בכרמל, צילום: Artemy Voikhansky, מתוך ויקיפדיה ''חזקה עליה ועל היזמים שינתחו את תוצאותיו של הניסוי ביסודיות ובדקדוק, ויפיקו את הלקחים שיידרשו למען הפעלה אופטימלית של טורבינות הרוח. בהקשר זה יוער, כי גם ליזמים אינטרס ישיר בעיצובו של משטר הפעלה שיוביל לפגיעה מינימלית בנשרים ורחמים, אם לא משיקולים סביבתיים, אז משיקולים כלכליים – כל פגיעה שכזו תחייב השבתה של הטורבינות, בדיקה של נסיבות הפגיעה והטמעת שינויים, ככל שיידרשו''. נכתב בהחלטת בית המשפט.
עוד נכתב בהחלטה, כי ''העותרים באו לפנינו בשם אינטרס ציבורי חשוב, מהראשונים במעלה – שמירה על אוצרות סביבה וטבע שנשתבחה בהם ארץ ישראל. כאלו הם הנשרים, שמספרם, למרבה הצער, הולך ומצטמצם, עד כדי סכנת הכחדה. לנשרים משמעות סמלית ותרבותית ארוכת שנים, עוד בגמרא כונה הנשר – "מלך שבעופות" (בבלי, חגיגה יג, ב). מעבר לסמליות, לנשרים תפקיד מרכזי במערכת האקולוגית ובעולם החי. אלא שמן העבר השני עומד אינטרס חשוב לא פחות, 'קרוב משפחתו' של האינטרס המיוצג על-ידי העותרים – קידום השימוש באנרגיה ירוקה לצורך הפקת חשמל''.
''בהקמתה של חוות 'רוח בראשית' גלומות תועלות רבות: החל בהפחתת זיהום, הגדלת 'סל הכלים' האנרגטי של מדינת ישראל והוזלת עלויות יצור חשמל, וכלה בהשפעות חיוביות על רווחתם של תושבי רמת הגולן. הנה כי כן, שיקולי הגנת הסביבה מצויים בשני צדי המתרס. שטחה של ארצנו צר, ופרויקטים דוגמת התכנית שבמוקד העתירה מעוררים התנגשויות בין אינטרסים שונים, באופן כמעט בלתי-נמנע. במסגרת הליך תכנונו של הפרויקט נבחנו האינטרסים המתנגשים, בוצעו האיזונים הנדרשים, בדגש על הטמעת מערך שתכליתו מזעור הסיכון לפגיעה בבעלי כנף. במכלול נסיבות העניין, נראה כי התכנית מאזנת אל-נכון בין האינטרסים השונים. כמאמר השיר, נקווה מאוד שהכל יהיה בסדר – תנשב הרוח, תחתוך הטורבינה את השמיים; רק בּל נשכח – יש נשר בשמיים''.
בחברה להגנת הטבע אומרים היום: ''התכנית אושרה מבלי שהוכנסו בה אמצעים המבטיחים את שלומם של הנשרים והעופות הדורסים האחרים, הנקטלים ומתים מלהבי הטורבינות. ההרעלה הגדילה מאוד את החשיבות לשמירה על כל אחד ואחד ממעט הנשרים שעוד נותרו ברמת הגולן ואנחנו נאלצים, לצערנו ובלית ברירה, להסתפק ולסמוך על ההבטחות של היזמים, שעוד לא עמדו במבחן המציאות וטרם ערכו 'ניסוי על יבש', כפי שדרשנו בעתירה. אנחנו מאוד מקווים כי משמעות הקמת טורבינות הענק, לא תהיה הכחדת הנשרים מרמת הגולן"
לקריאת ההחלטה (מספר בג"צ – 963/19) של הרכב השופטים - ניל הנדל, נעם סולברג, אלכס שטיין,
לחצו כאן.
